אסון הערבה: מות נער אחד ותשע נערות כנגד הדיבר הראשון של ההכרה באל אחד ותשע הדיברות המהוות תשתית ערכית-מוסרית הנגזרת מהכרה מקודשת זו!

 

"אחוות האור"

29 אפריל, 2018

 

אהובים-יקרים, השאלה המוזהבת-המקודשת, שנכון וראוי לשאלה בימים כואבים אלה של שכול ויגון הנה, מהי משמעותו הרוחית הקולקטיבית של "אסון הערבה" בו מצאו את מותם נער אחד ותשע נערות שהרי, הרוח היא עולם הסיבות והמציאות הגשמית היא עולם התוצאות!

 

אהובים-יקרים, מזג האוויר הקיצוני של שיטפונות, סופות וברד שנפרש על-פני שלושה ימים  הנו "תזכורת  רוחית" להכנות שבני ישראל  נצטווו לעשותן לקראת מעמד הר סיני ביום השלישי  שלווה במופעי טבע בלתי-רגילים: "ויאמר ה' אל העם וקידשתם היום ומחר וכבסו שמלתם, והיו נכונים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיניויהי ביום השלישי ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר ( שמות י"ט, י"א-י"ז ), מזג האוויר החריג אשר גבה קורבנות נועד להוות  "שעון מעורר" רב-עוצמה ו"מראה טהורה" לשפל המוסרי-הרוחני של העם היושב בציון! אין זה מקרי, שהאסון פקד את המכינה הקדם- צבאית הנקראת "בני ציון", אשר במסגרתה לומדים בנים ובנות, דתיים וחילוניים ממקומות שונים בארץ! המים אשר מסמלים מוסר וטוהר לבשו צורה של "שיטפונות" מלשון "יש טינופת"! 'טינופת' מוסרית-רוחנית שפשטה-פשעה בכל קצות הארץ ושכבות האוכלוסייה!! התאווה, הכוחניות והשררה חדרו לכל הקבוצות והמגזרים, המוסדות והארגונים, הדרגים והתפקידים!!

 

אהובים-יקרים, מופעי טבע חריגים של סופות, ברד כבד ושיטפונות הם דרכי הרוח לקרוא להתעוררות רוחנית מהתרדמת המוסרית-התודעתית והרי צופן המילים "דרום" הנו "רדום" ו-"נערות" במשמעות של "ערנות"! זאת ועוד…

 השיטפונות הן "תזכורת רוחית" ל-"מבול" ששטף את הארץ בימיו של נוח ושנועד ל-"בלום" את הרע הלא-מוסרי לאחר שבני- האדם לא שעו ל"תמרורי האזהרה" שקדמו לו!

 הברד הכבד  "תזכורת רוחית" למכת ברד, המכה השביעית מתוך שתים-עשרה מכות מצרים (ראה מאמר-תמסורת: "צופן 12 מכות מצרים אמור מעתה במצרים לקו שתים עשרה מכות ולא עשר!"), אשר נועדה להוות "שעון מעורר" לעם המצרי, כוהניו וחרטומיו להתעורר מצייתנותם העיוורת לפרעה  תאוו השליטה והשררה! "ברד" גם במשמעות של לשעות אל  "דְבַר ה'"!

הסופות והרוחות העזות תזכורת  ל"מכת סופה", המכה האחת-עשר מתוך שתים-עשרה מכות מצרים,  אשר נועדה לעורר את מצרים אל ההכרה לפיה הרוח היא הראשית וגם האחרית, והרי צופן המילה "סופה" הנו "סוף ה'"! המבט הנישא לשמיים בשעה שמתחוללות רוחות וסופות עזות, נועד להזכיר לבני האדם שהאלוהות היא מעל הכול!

 

אהובים-יקרים, "אסון הערבה" נועד  לנפץ את האשליה לפיה ביכולתו של בן-האנוש לגבור על הרוח, ולהזכיר לאדם את תפקידו, מקומו ואחריותו בתוך המכלול השלם של הבריאה והאל! זאת ועוד, יש כאן "קריאה רוחית" לעם היושב בציון לשוב אל "תורת משה" היא "תורת השם"! המוות של הנער האחד הנו כנגד הדיבר הראשון של " אנוכי אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" (שמות כ/, ב'-י"ד) אשר תמציתו המקודשת הכרה בקיומו של כוח רוחי עליון,  שהנו המקור לכל שישנו בגשמי- דומם, צומח, חי ומאונש! מתוך הכרה זו, 'נגזרת' מערכת ערכית-מוסרית בת תשע דיברות כנגד תשע הנערות שנספו באסון, ואשר תמציתה-המקודשת מחויבות שלא לפגוע בנפשו, רכושו וגופו של האחר! למרבה הצער והזעזוע, בעת הזו, כמות ומגוון הפגיעות של איש ברעהו הולכים וגדלים בהתמדה, ופעמים רבות אף נעשים בגלוי וללא שמץ של בושה! אלימות כלפי ילדים, הורים וזקנים, מרמה ושוחד, ניצול מעמד וכוח, התנשאות ויוהרה, זלזול וחוסר כבוד, התלהמות וכוחניות, עיוות המשפט והצדק, גזענות ופלגנות, חומרנות וחמדנות, ניאוף ומין שחסר את החיבור המקודש של הלב או גרוע מזה אורגיות וגילויי עריות גם בקרב חוגים רוחניים אשר העומדים בראשם 'מנמקים' זאת כדרך לעליה בתודעה, כל אלה ועוד  משקפים את הלך הרוח שפשע בארץ, בעת מקודשת והרת-גורל זו  של "אחרית הימים" בשפה המקראית או "מעברי עידנים" בשפה העכשווית!

 

אהובים-יקרים, צופן המילה "ערבה" מכוון אל-עבר השיבה אל הערבות, האחווה ושותפות הגורל! הערבות לכל קבוצות האוכלוסייה, אזרחי ותושבי הארץ, יהודים ושאינם יהודים!  והרי, בשיטפונות נסחפו ומתו יום קודם גם צעיר בן 20 ונערה בת 17 מקרב העדה הבדואית: "בדואית" מלשון "אדיבות" מכוון אל-עבר האכפתיות, ההתחשבות והדאגה לאחר גם לזה שאינו מקרב בני עמך!  

 

אהובים-יקרים, "אסון הערבה" בא ללמד כי הארץ מעלה "בְּעֵרָה" ו"רעבה'" לדבר ה', ל-תיקון המעוות ול-ניקיון המוסרי-הרוחני! לו-יהי וה-דמעות על אובדן פרחים שנקטפו ביאבם יוביל ל-מודעות והתעוררות רוחנית אל "תורת משה" היא דרך האמת והמוסר של האור! אמן כן יהי רצון!