חנוכה וצופן ירושלם: משלו ביראה וראו שלום!

 

 "אחוות האור" 

6 דצמבר, 2015

עריכה מחודשת: 25 דצמבר, 2016

 

אהובים-יקרים, אלה מבניכם, שהואילו לעקוב אחר תמסורותינו בשלושת החודשים האחרונים, ודאי שמו לבם לכך, שלראשונה, ובאופן שחורג בהרבה ממנהגנו, באנו והגדרנו את מצב עם ישר-אל והמין האנושי בכללותו, במילים "מצב חירום"! הלכה למעשה, עוד בטרם החל מה שבתחילה כונה "גל הטרור", ובהמשך שונה ל"אינתיפאדת היחידים", תארנו את מצבה של ירושלים, במילים "מוקד תבערה" ("מת" ברש"י תיבות), בנוסף, הבאנו את אותו צפי לפיו, בתואם להבטחה האלוקית לנח, לא צפוי דין השמד כלל-פלנטארי, יחד עם זאת, תרחישים 'בלתי-רצויים' במוקדים גיאוגרפים ספציפיים, ייתכנו גם ייתכנו…

 

אהובים-יקרים, הסיבה בעטיה, הבאנו את הדברים קודם להתרחשותם, אינה כדי לזרוע בכם רגשות פחד וחרדה, נהפוך הוא! על-מנת לתמוך, לסייע ולכוון כל אחד מכם, ליטול לעצמו מחדש את עוצמתו! העוצמה עליה אנו מדברים הנה, עוצמת עצמיותכם העליונה-הנשגבה! בעשותכם כן, הנכם מפיצים אור אהבה וחמלה, לכל דומם, צומח, חי ומאונש, על פני אדמה מקודשת זו! ככל שיותר בני אדם ייאותו בזמן הרה גורל זה של "אחרית הימים" ומעברי עידנים, בו המאבק של החושך באור גובר,  להדליק את אורם האישי, כך יגדל האור הקולקטיבי, וימגר את החושך, כמאמר שיר חג חנוכה, שנחוג בימים אלה בקרב הצביר היהודי: "באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש, כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן…" ( "באנו חושך לגרש"/ שרה לוי תנאי), והרי צופן המילה "חנוכה", מכוון אל-עבר הנכחה ביתר-שאת, של עצמיותכם הנשמתית-האלוהית, "חנוכה", בסיכול אותיות, "נוכח ה'"!

 

אהובים-יקרים, במאמרנו הקודם ( "צופן חדשות י"א תשרי והקריאה להתעוררות!"), באנו והצהרנו,  שירושלים הנה "מעוז  ליבה" של הפלנטה כולה ולא בכדי! תואר עטור קדושה זה, בא ללמד, שארץ הקודש מהווה את צ'אקרת הלב הכלל פלנטארית, וכי מרכזה הקורן, פועם באופן נצחי, מראשית בריאת העולם, במקום הנקרא בגשמי ירושלם! הואיל וירושלים מהווה את "הלב החי-הפועם" של הפלנטה כולה, עובדה זו מבהירה, מדוע לאורך כל תולדות ההיסטוריה האנושית, עניי העמים כולן, נשואות אל מקום זה, המהווה מוקד עליה לרגל לשלושת הדתות המרכזיות- יהדות, נצרות ואסלאם, למרבה היגון, משך כל ההיסטוריה האנושית, במקום שירושלים תהווה מוקד גיאוגרפי המאחד-מאגד את משפחת העמים יחדיו,  היא מהווה זירת התגוששויות, של שליטה ויריבות, מאבקים פנימיים ומלחמות חיצוניות.

 

אהובים-יקרים, בשעה שירושלים, מעוז ליבה של הפלנטה 'בוערת', אין זה פלא, שמקומות גיאוגרפיים נוספים ברחבי הפלנטה בוערים גם כן! כפי שעיניכם חזו, בחודשים ובשבועות האחרונים, באותם פיגועים רצחניים, של פיצוץ המטוס הרוסי בסיני (31.10.15),  הפיגוע ההמוני בבירות שבלבנון (12.11.15), והמתקפה הקטלנית בפריז (13.11.15), כולם ב'חסות' ארגון  "דא ע"ש", והלא צופן המילה "דא ע"ש" הנו "דע אש"!

 

אהובים-יקרים, כשם שבגוף האדם  ללא לב אין חיים, כך גם בנוגע לאותו 'גוף פלנטארי'! יתרה מזאת, ללא הגוף קיומו של הלב נעדר כל תכלית ומשמעות, בתואם לחוקיות היקומית, המבוטאת בגיאומטריה המקודשת זו הקרויה "המעגל והנקודה במרכז", על פי חוקיות זו, הנקודה 'זקוקה' לקו המעגל המקיף אותה, על מנת להיות "מרכז", במידה שווה, קו המעגל 'זקוק' לנקודה מרכזית, שביחס אליה הוא יכול לנוע סביב!

 

אהובים-יקרים,  אם תיאותו להעמיק התבוננותכם בגיאומטריה מקודשת זו, תיווכחו, שכל מעגל, מהווה "נקודה מרכזית" של מעגל אחר גדול יותר, באותו אופן, כל נקודה מרכזית מהווה "מעגל" של נקודה מרכזית אחרת קטנה יותר, וכן הלאה, בתואם לתנועה היקומית הנצחית-האינסופית! גיאומטריה מקודשת זו של "המעגל והנקודה במרכז", מוטבעת בכם ובכל מה שסובב אתכם! ניתן להבחין בה בקלות יתרה, בצורתו האנטומית של אותו איבר בגופכם הקרוי "עין", במבנה הצורני של הפרחים שבעולמכם, וכן לחוש זאת אינטואיטיבית בתנועת הנשימה! משעשע במיוחד להיווכח, שאפילו צורתה העגולה של הסופגנייה עם הריבה במרכז, מזכירה  גיאומטריה מקודשת זו…

 

אהובים-יקרים, בתואם לחוקיות היקומית-הנצחית של "המעגל והנקודה במרכז", ירושלים, "מעוז ליבה" של הפלנטה, נעדרת תכלית ומשמעות, ללא העמים המקיפים אותה, הקרובים והרחוקים, באותה מידה, עמי הארץ אינם יכולים להתקיים לאורך זמן מבלעדי ירושלים!

 

אהובים-יקרים, כשם שבגוף האנושי נמצאים שבעה מרכזים אנרגטיים עיקריים, כך גם ב'גוף הפלנטארי, פועלים שבע צ'אקרות, כאשר כל צ'אקרה פלנטארית, מקושרת לאזור גיאוגרפי מסוים על פני כדור הארץ, מעת לעת, עם נדידתם של עמים וגזעים, משתנה מיקומן של הצ'אקרות הפלנטאריות, למעט אלה של צ'אקרות הלב והכתר, אנו באהבה ומסירות, נציג כעת,  את מיקומן העכשווי של הצ'אקרות הפלנטאריות, והנתיבים הרוחיים התואמים אותן:

צ'אקרת השורש, שנתיבה הוא נתיב ה-"חמלה", ממוקמת בשתי ארצות: פרו (דרום אמריקה) ופורטוגל (אירופה)

צ'אקרת המין, שנתיבה הוא נתיב ה- "אָמֵן", ממוקמת באוסטרליה

צ'אקרת מקלעת השמש, שנתיבה הוא נתיב ה-"קבלה", ממוקמת בגרמניה (מרכז אירופה)

צ'אקרת הלב, שנתיבה הוא נתיב ה-"אהבה", ממוקמת בירושלים (אסיה)

צ'אקרת הגרון, שנתיבה הוא נתיב ה-"אחדות", ממוקמת בהודו ( אסיה)

צ'אקרת העין- השלישית, שנתיבה הוא נתיב ה-"שמחה", ממוקמת בבנגלדש (אסיה)

 

אהובים-יקרים, ייתכן שחלק מבניכם, בדומה לזו המתמסרת אותנו, יישאלו ומה בנוגע לצ'אקרת הכתר? מהו נתיבה הרוחי ומיקומה הגיאוגרפי? אנו באהבה ומסירות מביאים תשובה מאירה זו…

 

אהובים-יקרים, נתיבה הרוחי של צ'אקרת הכתר הנו נתיב ה-"נצח", שהרי צ'אקרת הכתר, מחברת-מגשרת בין צורת החיים הגשמית-האנושית, שהנה ברת-חלוף וזמנית,  לצורות הקיום בממדים הגבוהים, שהן נצחיות ואין-סופיות! והרי, מתחת למעטה האנושי-הגשמי שלכם, הנכם מהויות נשמתיות אלמותיות! אמנם, מרכז הכתר מהווה את הצינור המחבר-המגשר בניכם לבין הממדים הגבוהים, אולם 'הכניסה' אליו עוברת דרך  שער הלב! ניתן לדמות זאת, כאילו מרכז הלב הנו 'הפתח התחתון' של הצינור, בעוד שמרכז הכתר הנו 'הפתח העליון'!

 

אהובים-יקרים, על-מנת לעלות בתודעה ולהיות בתקשורת עם הממדים הגבוהים, יש צורך "בלב פתוח", הרוטט בתדרי האהבה והאחדות המקודשים! או במילים אחרות, הלב הנו המפתח הפותח את מרכז הכתר, ומאפשר קשר ותקשורת עם הממדים הגבוהים! הואיל וכך, "עבודת לב" ניצבת במרכזה של כל דרך אמת רוחנית, ומהווה שלב מקדים והכרחי להאצה התפתחותית ועליה בתודעה! אמת נצחית-טהורה זו, מוצפנת בכתובים שלכם, באותו סיפור מקראי המוכר לכם היטב, ואשר מובן לא נכון, ואנו מכוונים דברינו בקדושה לסיפור "גן עדן"!

 

אהובים-יקרים, בשונה מהתפיסה האנושית הרווחת, הסוברת ש"גן עדן" הנו מקום בעולם הבא, אליו מגיעים הצדיקים לאחר מותם, בניגוד לרשעים שמגיעים לגיהינום, משמעותו הרוחית-האמיתית של "גן עדן" הנו מצב תודעתי של אחדות-נצחית!  

 

אהובים-יקרים, בסיפור המקראי, האלוקות מצווה את אדם, שלא לאכול מפרי עץ הדעת שמא ימות: "ויצו יהוה אלוהים על האדם לאמור, מכל עץ הגן אכול תאכל, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, כי ביום אוכלך ממנו מות תמות"  (בראשית ב', ט"ו-י"ז), אולם, בהמשך העלילה מתברר, שגם לאחר אכילתם מפרי עץ הדעת, חווה ואדם ממשיכים לחיות, עובדה זו מעלה את התהייה, האם דרכה של האלוקות הנה הפחדה ושקר או אהבה ואמת?

 

אהובים-יקרים, אדם וחווה טרום האכילה מעץ הדעת, היו שרויים במצב תודעתי המכונה "גן עדן", קרי, מצב של אחדות-נצחית עם הבריאה והאל, והרי בשם "גן עדן" מוצפנת המילה "עד" במובן של נצח! הנחש הוכנס לגן עדן על-ידי האלוקות עצמה, ותפקידו היה לפתות את האדם מוסרית כדי ללמדו עצמאות רוחית! בחירתה של חווה לאכול מהפרי, חושפת את חולשתה המוסרית, ומבטאת רצון להשיג דעת טרם זמנה, שאינה תולדה של מאמץ והתפתחות אמת, אלא נובעת מהיבטי נפש נמוכים, של תאווה, משמע, רצון אנוכי 'לקחת לעצמי', ושל יוהרה תחרותית עם האלוקות, אך לא פחות מכך, של היעדר אהבה כלפי אדם, שהרי, כבת-זוגתו היחידה-האמתית, מצופה וראוי היה שתפנה אליו, תשתפו ותיוועץ עמו טרם אוכלה מהפרי, אדם מצדו, שומע לחווה, נכנע ומתרצה לה, במקום לשמוע לקול האמת הפנימית ולדבוק בה,  שהרי להבדיל מחווה, היה זה הוא שקיבל את הצו ישירות מהאלוקות!

 

אהובים-יקרים, רגש הבושה שלקו בו אדם וחווה לאחר אוכלם מהתפוח הנו, בראש ובראשונה וקודם לכל, בושה ברמה הרוחית, הנובעת מאובדן הקשר האחדותי עם האור, והנפילה אל תודעת האגו של הנפרדות, בעקבותיה גוף האור בא', א' של אהבה ושל אחדות, הפך לגוף העור בע', ע' של עורמה!  

 

אהובים-יקרים, דבר האלוקות לפיו "כי ביום אוכלך ממנו מות תמות", משמעותו האמתית-הנכונה הנה, מוות במובן התודעתי ולא הגשמי, הווה אומר, אובדן תודעת האחדות-הנצחית, ונפילה אל תודעת הנפרדות המזוהה עם הגשמי-החולף!

 

אהובים-יקרים, האיסור האלוקי לאכול מפרי עץ הדעת, מבטא אלוהות אוהבת ואחראית, שיש בה מתן כבוד לתהליכים של התפתחות והבשלה, בדומה להורה מסור ואוהב,  שמונע מילדו חשיפה לידע ותכנים, שאינם הולמים את גילו הצעיר ואת התפתחותו הרגשית, ולא כפי שעוות ותורגם לא נכון על-ידי חווה, ממקום של עליונות ושליטה.

 

אהובים-יקרים, הואיל וכפי שנאמר מוקדם יותר, 'הכניסה' אל מרכז הכתר עוברת דרך שער הלב, טבעי איפה, שמיקומה הגאוגרפי של צ'אקרת הכתר הפלנטרית, נמצא בקו אנכי ישר (צופן השם ישר-אל) מעל צ'אקרת הלב הפלנטרית שבירושלים!

 

אהובים-יקרים, צופן השם "ירושלם" (בשפה המקראית), מכוון אל עבר התעלות מעל רגשות של פחד ושל יִרְאָה, שהנם תוצר של תודעת הנפרדות האשלייתית, והתמרתן ברגשות אחווה ושלום, שמקורן בתודעת האחדות הממשית!  ביום בו רובו המכריע של עם ישר-אל ילמד למשול ביִרְאָה,  העולם כולו יִרְאֶה שלום, ויהפוך למקום נכון ושלם יותר,  והרי במילה "ירושלם" מוצפנות חמשת המילים:  יָרְאוּ, יִרְאוּ, משול, שלום, שלם!

 

אהובים-יקרים, אין זה פלא שבימי מלכותו של המלך שלמה,  שצופן שמו מעיד על היותו שלם עם ה', משמע, בקשר של  אחדות עם הבריאה והאל, שררו שלום ואחדות בתוך העם ועם העמים השוכנים סביב: "וישב יהודה וישראל לבטח, איש תחת גפנו ותחת תאנתו, מדן ועד באר שבע כל ימי שלמה" (מלכים ה', ה ), הואיל וכך, האלוקות מפקידה בידיו של שלמה, מגדולי מורי מתקדשי האמת, את המשימה החשובה  והנשגבה מכל  של בנית בית המקדש, שהרי, בשונה מהתפיסה האנושית הרווחת לפיה, ייעודו המרכזי של  בית מקדש הנו, להוות מקום פולחן לאל,  משמעותו הרוחית-האמתית של בית מקדש הנה, להוות מרחב תדרי-גשמי של בטחון לעם ישר-אל וממנו לאנושות כולה, אין זה מקרי שהמילים "בית" ו-"בטחון" מתחילים באות ב'!  והרי בטחון הנו ערך עליון-מקודש, המהווה את מהותו של הרוח, קרי, הפן הזכרי של האלוקות! בעולמות העליונים, יש מתן כבוד לביטחון, ונשמה לעולם לא תפגע בנשמה אחרת, זהו דבר שלמרבה הצער, רובם המכריע של  בני האדם עדיין ממאנים להבין ולכבד.  

 

אהובים-יקרים, בית המקדש נבנה ועוצב בתואם לחוכמת מקדש הגוף הנשגבה! הלכה למעשה, לא היה מקום בבית המקדש שלא תאם את חוכמת הגוף ותנועותיו, כך למשל, תקרת המקדש  משולה לתקרת הגולגולת, חלונות המקדש לעיניים, קשתות המקדש לקשתות צלעות בית החזה, שני עמודי המקדש, יכין ובועז, מסמלים את הרגליים בגוף האדם, וכן הלאה, זאת ועוד, מבנה המקדש בעל שלושת החלקים: "אולם"- המבוא למקדש, "היכל" הקרוי "קודש"- בו הוצבו המנורה, שולחן לחם הפנים ומזבח הקטורת,  ו"החדר הפנימי", המכונה "קודש הקודשים"- בו הונח ארון הברית ובתוכו לוחות הברית, מסמלים  את טבעו המשולש של בן-האנוש, קרי, היותו  בעל גוף, נפש ונשמה! באופן דומה, מנורת הזהב, שצורתה דומה לעץ, ששלושת חלקיו העיקריים- שורשים, גזע וענפים, מקבילים לגופים הביולוגי, הנפשי  והרוחי שבאדם! זאת ועוד, שבע הקנים של המנורה הנם כנגד שבע מרכזי הצ'אקרות שבגוף האדם (החנוכייה בעלת תשע הקנים הנה 'גלגול' מאוחר יותר של מנורת הזהב): שלושת הקנים הימניים והשמאליים שבמנורה, ביחד עם הקן האמצעי, יוצרים את האות ש' 'כפול' שלוש,  באופן זה נוצר מעין ש' בתוך ש' בתוך ש', האות ש' לכשעצמה, מהווה 'תזכורת' לשילוש המקודש של רוח (הפן הזכרי של האלוקות), שכינה (הפן הנקבי של האלוקות) ומה שבניהם, בעוד ששלושת 'השינים', מבטאים את שלושת מעגלי התקשורתהייחודיים לצורת הקיום האנושית:

המעגל הראשון, המסומל על ידי הש' החיצונית, מסמל תקשורת בין-אישית, של האדם עם הזולת

המעגל השני, המסומל על-ידי הש' האמצעית, מסמל  תקשורת תוך אישית, בין העצמיות הנשמתית-הגבוהה המתגוררת בתוך העצמיות האנושית-היום יומית

המעגל השלישי, המסומל על-ידי הש' הפנימית, מסמל תקשורת שבין האדם לאלוקות

 

אהובים-יקרים, כשם שבבית המקדש, החלק של "קודש הקודשים",  בו הונחו הארון ולוחות הברית, היווה את המקום החשוב והמקודש ביותר, כך גם צ'אקרת הלב שבגוף האדם וצ'אקרת הלב הפלנטארית, מהוות את "השערים", האינדיבידואלי והקולקטיבי, לעלייה בתודעה ולכינון יחסים של שיתופיות, בין יחידים וקבוצות במשפחת בני האדם, לבין עולמות של מעלה ויושביהן, והרי "לוחות ברית", ברש"י תיבות, "לב"!

 

אהובים-יקרים, ישנו הבדל מהותי בין משמעותה הרוחנית של מנורת בית המקדש לזו של החנוכייה: מנורת בית המקדש הנה בעלת שבע קנים כנגד שבע הצ'אקרות בגוף האדם ובפלנטה, שבע צבעי הקשת, ושבעת הרקיעים העליונים, מכאן, שהמנורה מסמלת את השבועה לרוחי, והרי צופן המילה שבע הנו שבועה! לעומתה, החנוכייה בעלת שמונת הקנים והקן של השמש, מבטאת את העיקרון הזכרי של הרוח, אשר מהותו "נתינה טהורה ומתן חסות", מכאן, שתכלית קיומו של השמש הנה לשרת ולהאיר את שאר הנרות, בדומה למורה רוחני אשר תכלית קיומו לשרת את תלמידי ותלמידות האור ולהאיר להם את הדרך, והרי צופן המילה "שַׁמָּשׁ" הנו "שֶׁמֶשׁ", ומהו תפקידו של השֶׁמֶשׁ אם לא נתינה והזנה תמידיים לכל צומח, חי ומאונש שבעולמכם?! בעוד שבמנורת הזהב גובה הקנים הימניים, השמאליים והאמצעי שווה, כלומר, כולם בעלי מעמד זהה,  הרי שבחנוכייה, הנכון תדרית-רוחית, שהקן של השמש יהיה מוגבה מיתר הקנים, ויימוצב בצד שמאל של החנוכייה (במקום באמצע),  ככזה אשר מוביל ומאיר את הדרך בעבור האחרים!

 

 

אהובים-יקרים, בתום מאמר תמסורת מקודש זה, אנו מברכים אתכם, בברכת חג חנוכה עטור אור האהבה, לו-יהי ובעת מקודשת והרת גורל זו, של "אחרית הימים" ושל חילופי עידנים, כמה שיותר לבבות בקרב  בני ישר-אל והמין האנושי בכללותו,  ילכו ויפתחו, ילכו ויפתחו, ילכו ויפתחו, ומשם יוארו ויזהרו במלוא עוצמתן ותפארתן, חנוכיות הצ'אקרות של מקדשי הגופים האנושיים והפלנטארי!

אמן כן יהי רצון!