מבצע "צוק איתן" ומשמעותו הרוחית-הנסתרת

 

 "אחוות האור"

1 אוגוסט 2014

 

ברטט האחדות, החוצה לבבות ועולמות, בהאצלת שוכני-על, מחשבות של שלום, רגשות של פיוס ורצון טוב, יתמירו את התאווה לדם להתמסרות לאור, והרי הבחירה היא באדם, בין האור לבין הדם!

 

אהובים יקרים, בראשית דברינו אליכם, אנו רוצים להאיר אצלכם, את אותה הבנה, או ליתר דיוק, להעיר את אותה היזכרות, באותה תכלית נעלה, הנוגעת לעצם קיומה של האנושות, לאורך עידנים, על פני האדמה.

 

מלכתחילה, תכלית זו, יועדה להיות כזו שחוקרת, משמע, מביאה לידי גילוי, ביטוי והתממשות של הרוח בחומר. במילה "אדם", מוצפנת משמעות זו, הווה אומר, אותה אפשרות, להביא לידי מימוש והגשמה, של האור (הא' במילה אדם), הלכה למעשה, בקיום פיזי "בשר דם".

 

סיבה (סיב ה') נוספת, הינה התנסות וחקר של "בחירה חופשית", במובן של היכולת לבחור ולהביא לידי מימוש והגשמה, מתוך שפע אפשרויות, שכולן נמצאות בספקטרום של "הטוב השלם". אלא, שלאורך היסטורית קיום המין האנושי, בני האדם, עשו שימוש בזכות מקודשת זו, שהוענקה להם, באופן שחורג מהספקטרום של "הטוב השלם", או במילים אחרות, ייצרו את אותה הפרה וסטייה מהחוק הקוסמי. הכוונה, כפי שבוודאי ברור לכם, לאותם מעשים, שיש בהם, את אותה פגיעה של איש ברעהו ובעולם הסובב (הצומח, החי והאדמה). בכתובים, מעשים אלה, מתוארים כ "עשיית הרע בעיני ה'", במובן של, אותם מעשים, ואותן פעולות, שיש בהם הפרה של החוק הקוסמי, ושאינם תואמים את דרכי המוסר והאמת של האלוהות הכוללת. ראו כדוגמה, את ההיפוך שנוצר במשמעותו ובאופן שימושו של אותו כלי, שנקרא בפיכם "חרב". החרב, במקורה, מהווה את אחד מסמלי הכהונה המקודשים ביותר. להב החרב, כשהוא ניצב אנכית ופונה כלפי מעלה, מבטא בפעולתו זו, את החיבור החי והער לאלוהי, לשמימי, לנשגב. אולם, ברבות הימים, בני האדם התרחקו מאמת מקודשת זו, והחלו להפנות איש איש את חרבו כלפי זולתו, ועל-ידי כך, מכלי של קדושה וכהונה, הפכה החרב לכלי מלחמה.

 

מפעם לפעם, ולאורך כל היסטוריית המין האנושי, נעשו התערבויות אלוהיות ישירות, בבחינת אותם 'מהלכים מתקנים', במטרה, להשיב את הסדר האלוהי והאיזון הקוסמי שהופר. התערבויות אלו, נעשו בין היתר, על ידי איתני הטבע ("נח והמבול", "סדום ועמורה"), אך גם באמצעות שליחי-אל בשר ודם, כמשה, ישו, הנביא מוחמד ואחרים. אותם נבחרי- אל, ביקשו, כל אחד בדרכו הוא, ובתואם לזמן ולסביבה בה פעל, לסייע לבני האדם, לתקן דרכם ולשוב לדרך האמת והמוסר של האור.  

 

מכאן, שכל אותם טכסים ופולחני דת, המוכרים לכם היטב, מהווים 'כלים פיזיים', מעין 'צורות ארציות', שתכליתם המקודשת, יצירת גשר בעבור הפרט והקבוצה, לחיבור מחודש אל הרוחי-הנשגב.  אמנם, 'צורות' הטכסים משתנות מדת אחת לאחרת, אך  המהות אחת- חידוש הקשר ללהבת האור הנצחית, החיה-הערה, הדינמית והמתחדשת בהתמדה. מכאן, שכל הטכסים, טובים וראויים הם, כל עוד נשמר אותו 'זיק' המחבר אל אותה מהות נשגבה.  אולם כאשר טכסים אלה, נעדרים את החיבור לאותה כוונה טהורה נשגבה, הרי שהם הופכים לכלים ריקים מתוכן, חסרי משמעות, שמובילים אל אותו מצב של קפיאה על השמרים, נוקשות, קיבעון, ותרדמת.

 

עליכם להבין, שהמערכה המתקיימת באזורכם בימים אלו, הינה תוצר של אותה התרחקות מדרך האמת של האור, הן ברמת הפרט, והן ברמת אותו קולקטיב הקרוי "ישר-אל". אותה קבוצה, שבמעמד הר סיני, מעמד של חניכה והתקדשות, קיבלה על עצמה להיות "אור לגויים", ומהי אותה משמעות של היות "אור לגויים" אם לא, בראש ובראשונה ולפני הכול, התנהלות על-פי דרך האמת של האור, והרי מהות האור הינה אהבה ואחדות!  

 

מצער ככל שישמע, מערכה זו, הקרויה בפיכם, "צוק איתן", אינה מקרית ומכוונת היטב על-ידי הכוחות הנסתרים של מעלה, בבחינת, אותו קול הקורא להתעוררות, של אותם ישרי-אל,  קול הקורא להשכין שלום ואהבה בבית הפנימי, ומכאן יבוא שלום על העולם! קיימת השתאות, בעולמנו אנו, על כך, שרק בעיתות של מצוקה וסכנה ממשית, נוצרות בתוככם, אותן פעולות מלכדות ומאחדות, אם זה בבחינת התארגנות וקיום תפילות משותפות, כמו גם, אותן יוזמות של הושטות ידיים, של יחידים, ארגונים וקבוצות,  המבקשות לתרום ולסייע בכל דרך אפשרית, והדרכים מגוונות הן. אנו תוהים, מתי תשכילו להתעורר אל אותה הבנה, שכוחכם הוא באחדותכם, אך לא במובן של התאחדות כנגד אותו אויב שבחוץ, אלא, אותה אחדות השורה על נתיבכם כדרך קבע, ובכך מהווה היא, מתן שירות של ישועה וגאולה עבור האנושות כולה! עצוב כמה שזה יישמע, אותם בנים, אהובים יקרים שלכם, שנפלו במערכה זו, הנן נשמות אמיצות לב, שעוד בטרום לידתם, בחרו בנתיב של "גבורה והקרבה", במקרה ויתקיים אותו הכרח, של יצירת אותו 'שעון מעורר', קרי אותו שיעור התעוררות, שהרי מה שלא נלמד בדרך ההבנה והאהבה, נלמד בדרך הכאב והקושי. דמעות של מלאכים יורדות כעת על אותן נשמות יקרות.  

 

המיצוב מחדש על דרך האמת של האור, עובר דרך שישה נתיבי התמרה, המקבילים לששת מרכזי הצ'קרות:  נתיב "החמלה" – צ'אקרת השורש, נתיב "הקבלה"– צ'אקרת המין, נתיב "האמן"– צ'אקרת מקלעת השמש, נתיב "האהבה"– צ'אקרת הלב, נתיב "האחדות"– צ'אקרת הגרון, ונתיב "השמחה" – צ'אקרת העין השלישית. הצעתנו אליכם, לבחור 'לנוע' בנתיבים אלה, הן ברמת אותו בית פנימי-אישי והן ברמת אותו בית פנימי-לאומי.

 

בתום מאמר-תמסורת מקודש זה, אנו מברכים אתכם, בברכת "שבת שלום", השבת השלום לבית הפנימי ומשם השבת השלום והשכנתו על פני אדמה מקודשת זו!

אמן כן יהי רצון!