השואה וגלגוליו התנכיים של היטלר: "השומר אחי אנוכי?"

 

"אחוות האור"

17 אפריל, 2015

עריכה מחודשת: 4 מאי, 2016

 

הקדמה

"אחוות האור" לראשונה בעולם, חושפת את אותם מיידעים מהאקאשה (הספרייה הקוסמית), אודות גלגוליו התנ"כיים-הנסתרים של זה הידוע לשמצה "היטלר", הווה אומר, היותו גלגול נשמתי-ישיר של "קין", "לבן הארמי", "פרעה" ו"המן הרשע"!! אם לא די בכך, מאמר-התמסורת בא ומגלה, שאותה נשמה של "היטלר" מוגשמת היום בגוף אנושי בשר ודם!! מדובר באדם בעל מעמד והשפעה, יהודי תושב ישראל!! יתרה מזאת, יש מבניכם, הקוראים שורות אלה, שמצויים בקשר קרוב עמו!! הואיל והשיעור הנשמתי-הקארמתי של אותן נשמות מהמעגל הקרוב אליו הנו, לשחרר עצמן מאותם יחסים של תלות והערצה, צייתנות ועיוורון, הרי שאין זה נכון וראוי לחשוף פרטים נוספים אודותיו למשל, האם מדובר בגבר או אישה, מהו הסטטוס המשפחתי, ותחום הפעילות- ההשפעה של אדם זה, אך אל דאגה, הואיל ואדם זה, בחיים אלה בדיוק כמו במחזורי חייו הקודמים, לא השכיל לבחור במה שהוא נכון מוסרית- רוחנית, והאשראי הקוסמי עבורו לתקן את אותן עוולות תם ונשלם בסוף 2014 , הרי שאותה "קארמה שלילית" שיצר לעצמו כבר נותנת את אותותיה, בראש ובראשונה וקודם לכל, במצבו הפיזי-רגשי של התקפי חרדה, התפרצויות זעם, טשטושי ראיה ואבדן תחושה ויכולת תנועה במקומות שונים, בגוף לפרקי זמן קצרים, שאותם הוא מתאמץ להסוות תוך שנעזר לשם כך במעגל הקרוב של 'עושי דברו'… כאמור, זוהי רק ההתחלה המבשרת על מה שצפוי לו עוד בהמשך קרי, בחיים אלה ובחיים העתידיים, שהרי כפי ש"מועצת התשעה" נוהגת להורות : מי שלא מתעורר בזמן מתערער, ומה שלא נלמד בדרך האהבה וההבנה ילמד בדרך הסבל, הכאב והקושי!

 

בסימן ציון יום השואה, חיוני להתעורר אל ההכרה, שהשואה אינה אירוע עברי-היסטורי של זיכרון הנצחת בני-משפחה וקרובים שנספו, אלא הרבה מעבר לכך! הלכה למעשה, השואה רלוונטית להיום לא פחות מהעבר, שהרי, רבים מאתנו הן נשמות שלקחו 'חלק' באותן מאורעות וקטסטרופות של מלחמת העולם השנייה, ואשר 'חזרו' לכאן  במחזור חיים נוכחי במטרה לרפא את אותם פצעים קארמתיים!  ניתן לומר, שבאותם טקסי הנצחה ודקות דומיה, חלקנו 'מנציחים' את זיכרון עצמם!

בברכת התעוררות הלב אל השלמת שיעורי הנשמה וריפוי הפצעים הקארמתיים! אמן כן יהי רצון!   

 

המאמר

ברטט האחדות, החוצה לבבות ועולמות, בהאצלת שוכני-על, מחשבות של שלום, רגשות של פיוס ורצון טוב, יתמירו את התאווה לדם להתמסרות לאור, והרי הבחירה היא באדם, בין האור לבין הדם!

 

אהובים-יקרים, מלחמת העולם השנייה והשואה, הם מהאירועים הטראומתיים-המזעזעים ביותר, בתולדות המין האנושי בכללותו, והעם היהודי בפרט, שהותירו 'פצעים' ו'צלקות' בקרב יחידים, קבוצות ועמים, אשר בעת הרת- גורל ומקודשת זו, של "אחרית הימים" ומעברי עידנים, מבקשים את ריפויים- איחויים!

 

אהובים- יקרים, רבים מבינכם, הקוראים שורות אלה, הן נשמות אשר לקחו חלק באותו 'מחזה' מחריד, נורא ואיום, של מלחמת העולם השנייה והשואה, ושבעת הזו שבו לממד הפיזי, למחזור חיים חדש-נוסף, זו הסיבה בעטיה, אצל לא מעט בני- אדם, דווקא בתקופה עכשווית, 'מתעוררים' אותם זיכרונות וחוויות, מימי מלחמת העולם השנייה והשואה, בהם הם עצמם לקחו חלק באופן ישיר! התעוררותם המחודשת  של הזיכרונות והחוויות, מתרחשת באופנים שונים ותצורות מגוונות, אנו נציין חלק מהן: 'רגישות' מיוחדת ויוצאת דופן לתמונות- מראות מסוימים מאותה תקופה, תחושת 'מוכרות' כלפי אתרי זיכרון ומקומות מסוימים בארץ ובחו"ל, רגישות לא-מוסברת למאכלים וריחות מסוימים עד כדי הימנעות מהם, חלומות משונים ועוד, עלייתם לתודעה, בתקופה נוכחית, של אותם זיכרונות מימי המלחמה והשואה, תכליתן המקודשת אחת- התמרתם וריפויים!  

 

אהובים- יקרים, מלחמת העולם השנייה והשואה, העלו לתודעה האנושית, בעוצמה וביתר- שאת, שתי שאלות מהותיות, הסוכמות יחד את תמצית הקיום האנושי: הראשונה, עוסקת בטבע מהותו של האדם, השנייה, נוגעת, לטבע מהות האלוהות.

 

אהובים- יקרים, מעבר לכאב והצער, הכרוך באובדן עשרות מילוני בני-אדם, חלקם תינוקות רכים וילדים צעירים, מלחמת העולם השנייה והשואה, יצרו שבר עמוק ביחסי האמון שבין בני-אדם, והציבו בחזית הדיון הציבורי, את השאלה, האם ייתכן, שאותה הבטחה מקודשת של אדם לזולתו, הווה אומר, האחריות לגורלו ולשלומו של האחר, ניתנת להפרה ולרמיסה באופן בוטה שכזה, במחי- יד וללא ניד עפעף, בבחינת "השומר אחי אנוכי?", בו- בעת, הדיון הציבורי נסוב סביב  שאלת טבע מהות האלוהות, כלומר, האם מהותה אכפתיות, אהבה וחמלה או שכחה, נטישה והענשה?

 

אהובים- יקרים, בתואם למגמה האבולוציונית העכשווית של 'הסרת הצעיפים', והארת מה שהיה מוצפן באקאשה (הספרייה הקוסמית) משך עידן שלם, אנו, במאמר תמסורת מקודש זה, באהבה ומסירות, מבקשים להסיר חלק מהצעיפים, הנוגעים לאותו אירוע טראומתי- צלקתי זה של השואה, בתואם לפנייתה-בקשתה של נציגתנו שבפיזי, קרי, זו הנמצאת בשירותינו והמתמסרת אותנו, אנו בקדושה ובמלוא המכווננות, מביאים את  התייחסויותינו, לנושא כאוב וטראומתי זה, במלוא הכבוד והרגישות הראויים… 

 

אהובים- יקרים, כפי שציינו באותם מאמרי- תמסורת קודמים, תכליתה הנשגבה-המקודשת של צורת החיים האנושית הנה, להיות כזו שחוקרת, משמע, מביאה לידי ביטוי והגשמה של הרוח בחומר, והרי  צופן  השם "אדם" מרמז על ביטוי ויצירה של האור בקיום פיזי "בשר ודם" (אדם= א'-"אור", "דם"). סיבה (סיב ה') נוספת הנה, התנסות בבחירה חופשית, במובן של היכולת לבחור ולממש מתוך שפע אפשרויות אשר כולן נמצאות בספקטרום של "הטוב השלם"!

 

אהובים- יקרים, לאורך היסטורית קיום המין האנושי, בני- האדם עשו שימוש בזכות מקודשת זו, קרי, ב"מרחב אשראי החופש" אשר הוענק להם ישירות מהרוח, באופן שחרג בהרבה מהספקטרום של "הטוב השלם", במילים אחרות, בני- האנוש יצרו סטייה והפרה חמורים של החוק הקוסמי, הכוונה, כפי שוודאי ברור לכם, לאותם מעשים של פגיעות איש ברעהו, כמו גם בחי, בצומח ובאימא אדמה. בכתובים, מעשים אלה מתוארים כ"עשיית הרע בעיני ה', במובן שהם ההיפך הגמור מהאמת של האור וממוסר ה', ראו למשל את ההיפוך במשמעות של הכלי שנקרא בפיכם "חרב", והרי החרב במקורה מהווה את אחד מסמלי הכהונה המקודשים ביותר! להב החרב כשהוא ניצב אנכית ופונה כלפי מעלה, מבטא את החיבור החי- הער לאלוהי- הנשגב! אולם, ברבות הימים, בני האדם התרחקו מאמת מקודשת זו, והחלו להפנות איש איש את חרבו כלפי זולתו, כתוצאה מכך, החרב הפכה מכלי של קדושה וכהונה לכלי מלחמה! לאורך תולדות המין האנושי, בני- האדם הם שבחרו את מהותה-משמעותה  של  החרב! והרי "חרב" בסיכול אותיות מתקבל הפועל "בחר", הווה אומר, בחירה בין טוב לרע– בין "חרב" במשמעות של חורבן והרס, לבין "חבר" במשמעות של חיבור ומיזוג!

 

אהובים- יקרים, מעת לעת, לאורך תולדות המין האנושי, נעשו 'התערבויות אלוהיות' אשר תכליתן המקודשת, יצירת 'מהלכים מתקנים' הכרחיים להשבת הסדר האלוקי על כנו, לאחר שהופר על- ידי בני-האדם, התערבויות אלוהיות אלה נעשו באמצעות איתני הטבע, בצורה של השמד כלל- פלנטארי, כפי שארע בימיו של נוח (המבול), או השמד מקומי כפי שארע בימי אברהם אבינו (סדום ועמורה).

 

אהובים- יקרים, בתואם להבטחה האלוהית לנוח לפיה, לא ייגזר על הדורות הבאים דין השמד כלל-פלנטארי, הרבה מההתערבויות האלוהיות מאז נוח, נעשו באמצעות נבחרי- אל בשר ודם, כדוגמת משה רבנו, ישו, מוחמד הנביא, ואותם נביאים המופיעים אצלכם בכתובים. אותם שליחי- אל התאמצו, כל אחד בתואם לתודעה האנושית בזמן ובסביבה בה פעל, לסייע לבני האדם לתקן דרכם, ולשוב אל דרך האמת והמוסר של האור, שהיא בראש ובראשונה וקודם לכל, התעוררות הלב לאמת הנצחית-המקודשת לפיה, כל בני-האדם הם ממקור רוחי אחד! מכאן, שאדם הפוגע בזולתו, הלכה למעשה, פוגע בקארמה הקולקטיבית-המשותפת! הואיל והכול הנו חלק מהשלם! דומה הדבר, כאילו בגופכם שלכם הזרת הייתה מכריזה מלחמה עם האגודל! שערו בנפשכם, מה היה מצבו של אותו איבר הקרוי בפיכם "יד",  ואיך מצב היד, היה משפיע על תפקודו של הגוף בכללותו! אמר מי שאמר ובצדק, במלחמות, ואנו באים ומוסיפים, 'פנימיות' ו'חיצוניות', אין מנצחים יש רק מפסידים…

 

אהובים- יקרים, לאורך תולדות המין האנושי, ההבטחה המקודשת לשמור איש את גופו- נפשו של רעהו, ידעה 'עליות ומורדות',  ובמלחמת העולם השנייה והשואה, נלקחה- נמתחה עד הקצה, במובן של  חצית כל קו אדום אפשרי, וחילולה של אמת נצחית- מקודשת זו! המין האנושי נתגלה באחד מ'רגעיו' המבישים והמחפירים ביותר, באופן שלא נודע כדוגמתו בעבר, הן מבחינת ממדי הפגיעה, והן מבחינת אכזריותם ואופיים השפל-הנבזי.

 

אהובים-יקרים, למרבה הצער, הניסיון האנושי מלמד, שרק בעתות צרה ומצוקה קולקטיביים, בני- אדם 'מתעוררים', כל פעם מחדש, אל האמת הנצחית- המקודשת של היות המין האנושי "משפחה אחת", החולקת מרחב פיזי- קיומי משותף, וכפועל יוצא מכך גורל משותף! מראה זה, של התלכדות ואיחוד כוחות בעתות צרה, מתרחש על- פי רוב בין קבוצות, זרמים ופלגים של אותו עם, אך פעמים גם בין עמים ומדינות יריבות ועוינות, שערו בנפשכם תסריט דמיוני לפיו, בני כוכב לכת אחר מכריזים מלחמה על המין האנושי, ויוצאים למסע כיבוש של פלנטת ארץ ותושביה, וודאי לכם, שעמים, מדינות וארצות, היו מתאגדים יחד בניסיון להכניע את אותו אויב חוץ- פלנטארי, המאיים על קיומה וגורלה של משפחת בני-האדם.   

 

אהובים- יקרים, תופעה שכיחה נוספת, אשר אנו ממקום מושבינו שלמעלה, צופים בה פעמים רבות הנה, נטייתם של בני- האדם להפנות אצבע מאשימה אל הרוח, ולהתעלם מהאמת הפשוטה, שכולכם נשמות אשר התנדבו באופן אמיץ ונועז יש לומר, לקחת חלק בצורת הקיום והחוויה בממד הפיזי- האדמתי, כשבמרכזה חקר הבחירה החופשית! עד כמה שדבר זה עשוי להישמע לכם מוזר, כולכם ללא יוצא מן הכלל, ידעתם מראש טרום ירידתכם לממד הפיזי, שעל- פי חוקיות הבחירה החופשית המתקיימת בעולמכם, הגורל האישי והקולקטיבי הנו תוצר בחירותיהם של אינדיבידואלים ושל  המין האנושי בכללותו! כולכם ידעתם היטב, מה תהיינה התולדות וההשלכות של בחירות ומעשים אשר אינם תואמים, ומהווים הפרה חמורה של האמת והמוסר הקוסמים.

 

אהובים- יקרים, מהות האלוהות תמיד הייתה, הווה, ולנצח תהייה אחת- אהבה! האלוהות מעולם לא שינתה פניה, תמיד נוכחת, ניצבת-נצח, מבקשת באהבה את קרבתכם, אלה אתם בני- האדם המשנים תדיר את יחסכם אל האלוהות: פעמים מתקרבים פעמים מתרחקים, פעמים כועסים ומאשימים פעמים אוהבים ומוקירים, פעמים מתמסרים ומאמינים פעמים מתריסים וכופרים, ואנו תמהים, מתי תיאותו להכיר באמת הפשוטה, שמציאות חייכם האישית, הלאומית והעולמית, הנה פרי בחירותיכם שלכם עצמכם, ומהווה "מראה טהורה" של מצב לבבכם! ככל שיותר בני- אדם יתעוררו אל אמת נצחית-מקודשת זו, וייטלו את האחריות לגורלם, מראה רב-הוד וחסד יתגלה אז לעיניכם- חיים של שלום ואחווה, שפע ואהבה, בריאה ויצירה! בתואם לאותה אמירה מוכרת וידועה לכם היטב, המושתתת על דבריו של "חוזה המדינה" המכונה בפיכם "הרצל"אם תרצו אין זו אגדה! ואכן זה כך…

 

אהובים- יקרים, דבר ששכחתם ואשר אנו מבקשים להזכירכם הנו, שלא תמיד פני הדברים היו כך! הלכה למעשה, בזמנים ועידנים אחרים, התקיימה על ממד אדמתי- ארצי זה, אנושות שונה לחלוטין מזו המוכרת לכם היום, אנושות שחרטה על דגלה יחסי אהבה ואחווה עם הבריאה והאל, שותפות זו שבין בני האדמה לבין מהויות וקבוצות אור בממדים עליונים, הביאו לידי ביטוין ומימושן של בריאות ויצירות מופלאות!

 

 אהובים- יקרים, זוכרים אנו היטב את אותו עבר מפואר שלכם, 'מפואר' מבחינת כוחות התודעה והאהבה, הבריאה והיצירה שהיו מנת חלקכם! החיים אז התנהלו על- מי מנוחות, בהרמוניה מופלאה, של יחסי כבוד ושותפות הדדיים, המושתתים על ההכרה לפיה, כולם הם בני משפחה אחת, בני משפחת האור! נשמות בוגרות- מפותחות, חנכו ולימדו במסירות נשמות צעירות ומפותחות פחות, דבר זה נעשה בטבעיות ההולמת את החוק היקומי לפיו, זה שנמצא מעל בהיררכיה הבריאתית, פורס חסותו ודואג להתפתחותו ולרווחתו של מי שממוקם תחתיו בסולם ההתפתחות!

 

אהובים- יקרים, עד כמה שזה עלול להיות מפתיע, בלתי- מתקבל על הדעת, ומזעזע (בצדק רב יש לומר), אחת הנשמות הגבוהות, אשר בעידנים קדומים יותר, ואנו מכוונים דברינו בקדושה, לתרבויות שהתקיימו פה, טרום למוריה ואטלנטיס, הורתה וחנכה נשמות צעירות ומפותחות פחות, היא לא אחרת מאשר נשמתו של אותו אחד, ידוע לשמצה, המוכר בעולמכם בשם "היטלר", האמת המרה, מרה מאוד יש לומר, שמדובר בנשמה גבוהה, שהחל משלהי עידן אטלנטיס 'נפלה' רוחנית- מוסרית, פעם אחר פעם, גלגול אחר גלגול, כשבכל פעם הפרה את אותה הבטחה נשמתית, לחזור אל המרחב הארצי- האדמתי, במטרה לתקן את אותן עוולות וחובות מחיים קודמים…  

 

אהובים- יקרים, טרום הבאת המשך המיידעים הנוגעים לאותה נשמה של  "היטלר", ישנו הכרח ליצור את אותה רמה של תיקון, באשר לאותה תפיסה שגויה הרווחת בקרב רוב רובו של המין האנושי, ואף חמור מזה,  אצל מרבית החוגים והקהילות הרוחניות, כוונתנו לאותה תפיסה לפיה, ככל שאדם מפותח רוחנית הסיכון שייפול מוסרית- רוחנית קטנה, חשוב להבין, שמדובר בתפיסה שגויה, יתרה מזאת, הניסיון האנושי מוכיח את ההפך הגמור! לאורך ההיסטוריה האנושית קרה שנבחרי- אל מסוימים, בנקודה מסוימת של השליחות, נפלו בעצמם למלכודת האגו! עם העלייה וההתחזקות במעמדם החברתי- החומרי, כך גם הפיתוי והתאווה לשליטה ושררה גדלו עד שהכריעו את הכף! הלכה למעשה, מאותה נקודה ואילך הם חדלו לשרת את רצון ההיררכיות הבריאתיות, והפכו להיות משועבדים לכוחות האגו שלהם עצמם!

 

אהובים- יקרים, 'נפילה' של מורה רוח חמורה שבעתיים מזו של אדם מן השורה, הואיל ומורה האור הנו בעל "טווח השפעה" גדול בהרבה מזה של אדם 'רגיל', לפיכך, בנפילתו הוא 'מפיל' מעגל שלם של נשמות, שפסעו אחריו והיו "נר לרגליו", כשדבר מעין זה קורה, צער רב נגרם בעולמות של מעלה, ודמעות של מלאכים יורדות על אותן נשמות גבוהות שסרחו, ועל אותן הבטחות נשמתיות שהופרו….

 

אהובים-יקרים, אותה נשמה של זה המכונה בפיכם "היטלר", בשלהי עידן אטלנטיס, בהיותה במעמד של מורה רוחנית, מוקפת מעגל שלם של תלמידים ותלמידות אור, מתוך תאווה לשליטה, כוח ושררה, סטתה מדרך האמת והמוסר של האור, דבר זה בא לידי ביטוי בשני אופנים מרכזיים: הראשון, ניצול מעמדה הרוחני כדי להזין יחסים של תלות והערצה, עיוורון וצייתנות, מצד תלמידיה-חניכיה, השני, חילול האנרגיה המינית, ו'הורדתה' ממעמד של קדושה, למעמד של טומאה, על- ידי, שימוש באנרגיה מקודשת זו, באופן שחסר את החיבור ללב, 'נתק' זה שבין מרכז המין למרכז הלב, יצר רצף שיבושים ועיוותים באבולוציה האנושית, אשר השלכותיהם ניכרים עד עצם היום הזה!

 

אהובים- יקרים, בזמן הרה גורל זה של "אחרית הימים" ומעברי עידנים, האתגר האבולוציוני , קרי, המשימה ההתפתחותית הגדולה ביותר של האנושות הנה, איחודם-מיזוגם מחדש של מרכז המין עם מרכז הלב, באופן כזה, שכל מעשה ופעולה שבפיזי, לרבות יחסים אינטימיים, יהיו מסונכרנים לרטטיהם המקודשים של הלב!

 

אהובים- יקרים, למעט קבוצה קטנה של תלמידי אור טהורים, בהובלתו של מנו, גדול מורי המתקדשים באטלנטיס, אשר ניצלו בדרך ניסית- פלאית, יתר תושבי אטלנטיס נספו באסונות ופגעי המים שפקדו את היבשת, והביאו לשקיעתה המוחלטת, הדמיון לסיפור המקראי אודות נוח והמבול איננו מקרי, שהרי נוח הנו גלגול נשמתי-ישיר של מנו! כפי שנרמז בצופן שני השמות ואנו נבהיר, השם "מנו" מסתיים באותיות "נו", אותן אותיות שמופיעות בתחילת השם "נוח", בתואם לחוקיות הקוסמית לפיה, כל אחרית היא ראשית וכל ראשית היא אחרית!  מנו ותלמידיו ניצלו בדרך נס, בדומה לנוח שביחד עם שנים-עשרה תלמידיו הטהורים, נכנסו לתיבה, שהיוותה מרחב תדרי- מקודש, וניצלו מהמבול שכיסה את הארץ.

 

אהובים- יקרים, סיפור בריאת העולם המתואר בספר בראשית, מתאר את החלתו של העידן הנוכחי, פרק ד' בספר בראשית, מתאר את קורותיהם  של קין והבל: קין, עובד אדמה, והבל, רועה צאן, הביאו כל אחד מנחה לבורא, אולם, ללא סיבה נראית לעין האלוהות שועה למנחתו של הבל ושל קין לא. האלוהות, אשר בזמן אמת ערה לקושי של קין, ממהרת להזכיר לו, שבמסגרת חופש הבחירה, 'המבחן' ההתפתחותי שהוא ניצב בפניו הנו, להצליח לגבור בתוכו על רגשות הקנאה והתחרותיות, והתאווה לשליטה ומעמד: "ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך, הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו" (בראשית ד', ו'- ז'), אולם, פי שמתברר בהמשך, קין אינו עומד בניסיון הרוחי, במקום זאת, הוא נופל למלכודת האגו של רגשות הקנאה והתרעומת, אשר נלקחים-נמתחים על- ידו עד הקצה, והוא מבצע את המעשה הנתעב- הנורא מכל, רוצח את הבל אחיו, דם מדמו, בשר מבשרו!

 

אהובים- יקרים, השיעור הנשמתי של קין, עוד מאותם חיים קודמים שבאטלנטיס, בהם התממש בגוף של אישה, וכיהן בתפקיד מורה רוחנית הנו, ההתעלות מעל תודעת האגוהארצית אשר מהותה "לקיחה לעצמי', לטובת תודעת הנשמה אשר מהותה נתינה טהורה, כפי שמלמד צופן השם "קין": "קין" בהיפוך אותיות "ינק", ומהי יניקה אם לא לקיחה?

 

אהובים- יקרים, פעולת היניקה כשהיא מתרחשת בין תינוק לאימו, הינה דבר נכון וטבעי, שהרי כל קיומו והתפתחותו הפיזיים- הרגשיים של התינוק תלויים וניזונים מהאם, אולם, כשדחף הלקיחה-היניקה  (לקיחה ויניקה, ברש"י תיבות= "לי") מופיע אצל אדם בוגר, דבר זה אינו תואם, ואף עלול להיות מסוכן עבור האדם ועבור סביבתו.

 

אהובים- יקרים, יש ונוצרים בקרבכם ערבוביה ובלבול בין "לקיחה" ל-"קבלה" ואנו נבהיר: "לקיחה" מקורה בתודעת האגו ונובעת מחולשה ותלות, נפרדות ופחד, בשונה מזה, "קבלה" מקורה בתודעת הנשמה, אשר מהותה עוצמה ועצמאות, התמסרות ואהבה, ועל- כן היא רצויה ומבורכת!

 

אהובים- יקרים, כפי שנאמר מוקדם יותר, השיעור הנשמתי של קין הנו, 'לנקות' את רצון הנפש "לקחת לעצמה" והרי "קין" בסיכול אותיות הוא גם "נקי"!

 

אהובים- יקרים, צופן השם "הבל" מלמד על אדם אשר נמצא בקשר של אחדות ואהבה עם האל, "הבל" מלשון "ה' לב", דבר זה מלמד על הקשר הנשמתי-הישיר שבין הבל, נוח והמלך שלמה! צופן שלושת השמות מעיד על אדם אשר הגיע לדרגה התפתחותית-תודעתית של "האחד-השלם" (ראה מאמר-תמסורת-ט"ו בשבט ומעגל רוחות העצים), ועל- כן מצוי הוא ברזי הבריאה, מכיר ויודע את שפת העצים והחיות, בהתאמה לכך, הנביא צפניה אשר צופן שמו מלמד גם כן על אדם הבקיא בצפונות הבריאה והאל, הנו גלגול נשמתי-ישיר של נשמה זו! 

 

אהובים- יקרים, דמות הבל מהווה מופת לתום ולטוהר, נשמה גדולה זו, מהווה את התקווה לכינונה של אנושות נכונה יותר, אנושות אשר בה ההבטחה המקודשת לשמור איש את נפש רעהו תתקיים במלואה-בשלמותה!

 

אהובים- יקרים, חומרת מעשהו הנתעב של קין, מועצמת פי כמה וכמה, נוכח אותה תגובה שלו לאחר שרצח את הבל אחיו, תגובה המתנערת מאחריות, והנעדרת כל שמץ בושה וחרטה: "ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השומר אחי אנוכי" (בראשית ד', ט').

 

אהובים- יקרים, דבר מהותי הנוגע לקין, אשר פעמים רבות נוטים הנכם לפסוח עליו ולהחמיצו הנו, מעמדו הרוחי-הגבוה, במילים אחרות, קין תיקשר את האלוהות! להבדיל מאיוב, שנשאר דבק באמונתו בבורא, ולא נפל לרגשות של ספקנות, כעס ותרעומת, כשהאסונות הכו בו בזה אחר זה, וללא סיבה נראית לעין (ראה מאמר- תמסורת-"חג החירות: החופש שבמחויבות אמת לחזון הנשמתי- המוזהב!"),  קין הפנה עורף לרצון האלוהות, ולא קיבל את הבחירה בהבל אחיו על פניו, בדיוק כפי שעשה בגלגולו שלאחר-מכן בדמות "פרעה"! פרעה אשר בימי מלכותו מצרים הגיעה ל'שיא' השפל הרוחני-המוסרי! מלכות פרעה נסובה סביב התפארות והתהדרות בפירמידות, תוך כדי שיעבוד עם שלם למטרה זו! פרעה, שהתבשר מבעוד מועד על-ידי ההיררכיות הגבוהות, ש"בית הספר הרוחני" הבא עתיד לעבור לעם העברי, בהובלתו של מנהיג רוחי חדש, סירב לשתף פעולה עם התוכנית הבריאתית,  הפנה עורפו והקשה ליבו לרצון האלוקות, גם במחיר מכות ואסונות שהומטו פעם אחר פעם על עמו שלו, ועל טובי חרטומיו, כוהניו וקציניו!

 

אהובים-יקרים, האם אי- פעם שאלתם עצמכם, מהי הסיבה בעטיה, המן הרשע רדף והוציא גזר דין השמד על עם שלם, ולא על אדם בודד, כפי שההיגיון הפשוט היה מניח? הלוא היה זה מרדכי היהודי לבדו, שסירב לסור למרותו ולהשתחוות לו! המודעות לקשר הנשמתי-הישיר בין "המן הרשע" ל"פרעה", מאירה באור הנכון, את הסיבה האמיתית לשנאת היהודים אשר ניצתה בליבו של המן האגגי, נוכח סירובו של מרדכי היהודי, אדם יחיד, להשתחוות לו!

 

אהובים-יקרים, האם מבחינים אתם בדמיון שבין עבדות העם העברי במצרים, לפני אלפי שנים, למחנות העבודה בכפיה בימי מלחמת העולם השנייה? התמונות והמראות קרובים באופן שאינו רגיל, ומצביעים על הקשר הנשמתי-הנסתר שבין פרעה להיטלר! פרעה העביד בפרך, בחומר ובלבנים, את בני העברים במטרה לבסס מעצמה מצרית חזקה ומפוארת בפירמידות, היטלר הנהיג עבודה בכפיה במטרה לחמש את גרמניה בנשק, ולהופכה למדינה המובילה בתחום התעשייה והכלכלה, היטלר הסווה את שאיפותיו לכבוש חלקים באירופה ובעולם, בעודו מהתל במדינות המערב, מציג עצמו כמנהיג "שוחר שלום", וחותם הסכמי ידידות עימם.

 

אהובים- יקרים, כפי שהבאנו מוקדם יותר במאמר- התמסורת "מעגל תשורת רוחות העמים, העם הגרמני מקושר לצ'אקרת הכתר, בתואם לצ'אקרה זו, נתיבו הרוחי- הייעודי של העם הגרמני, כפי שכוונן להיות מלכתחילה באקאשה הנו, גילוי סודות האלכימיה, כלומר, פיתוח ידע רוחני באמצעותו ניתן לרתום אנרגיה כדי לשנות חומר! למרבה הצער, האומה הגרמנית בתהליך של שנים, הלכה והתרחקה מנתיבה הרוחי- הייעודי המקורי! העם הגרמני, שלא השכיל לגבור בתוכו על רגשות המפלה והתבוסה מימי מלחמת העולם הראשונה, ברבות הימים, הצמיח מתוכו מנהיג אפל, שביחד עם חבר מרעיו השתמשו בידע רוחני-אזוטרי על- מנת ליצור כוח שליטה דמוני על עמו, ובהמשך, כך קיווה, שליטה על האנושות כולה! שהרי, מנהיגים מהווים "מראה טהורה" למצבם הערכי-המוסרי של בני עמם! עם שרמת מוסריותו גבוהה, יצמיח מקרבו מנהיגים בעלי דרגת מוסריות תואמת ולהיפך, חוקיות זו תקפה שבעתיים בנוגע לעם ישר-אל, אשר קיבל על עצמו להוביל מוסרית-רוחנית עמים ואנושות שלמה!

 

אהובים- יקרים, על- פי 'תסריט המקור', ייעודו הנשמתי של היטלר היה להגיע לעמדת השפעה חברתית-מדינית, ממנה יוכל להוביל את האומה הגרמנית בנתיבה הרוחי-הייעודי, ולפתוח את ה'שערים' לעם  היהודי במטרה להפיץ את תורת האור ברחבי אירופה, בדיוק כפי שפרעה 'בתסריט המקורי', יועד לשלח לחופשי את העם העברי בהנהגתו של משה, ועל- ידי כך, לפתוח את ה'שערים' להפצת תורת האור באזור אגן הים התיכון! הלכה למעשה, ייעודו הנשמתי של היטלר היה תיקון עוינותו ופשעיו נגד העם היהודי, מאותם גלגולים שלו של "פרעה" ו"המן הרשע". למרבה הצער, 'מרחב תיקון' זה, אשר הוענק לו בנדיבות על- ידי ההיררכיות, לא נלקח על ידו, והוא עשה שימוש בידע הרוחי שהביא מחיים קודמים, על-מנת להשיג לעצמו כוח, שררה ושליטה, בהקימו 'מקדש שחור' במקום הידוע והמוכר בשם "מאורת הזאבים", במקום זה הוצבו קריסטלים וסמלי כהונה במצב 'הפוך', קרי, 'מוטה', כדוגמת, סמל צלב הקרס, שהנו הטיה של סמל עתיק יומין, המופיע בדתות ותרבויות שונות, לרבות היהדות, ובמקור הנו בעל משמעויות חיוביות של חיבור לשפע ומזל.

 

אהובים- יקרים, דבר שאינו ידוע, אשר הוסווה היטב על ידי חבר מרעיו של היטלר הנו, שהיטלר לא התאבד, הלכה למעשה, התאבדותו בוימה בכדי להסוות את העובדה שמת מהתקף שבץ stroke)). היטלר בדומה לפרעה, הומת לא על- ידי בני- אדם, אלא מהתערבותן הישירה של ישויות הגורל, מטעם ההיררכיות העליונות, לאחר שכילה עד תום את "האשראי הקוסמי" שניתן לו לצורך תיקון מעשיו-פשעיו מחיים קודמים. בתואם ל"חוק האיזון" היקומי- הנצחי, המכונה גם "חוק האבולוציה", האבולוציה תמיד מאוזנת, ובסופו של דבר יודעת לרפא עצמה מאותם עיוותים וסטיות, ניתן לומר כי, "הגורל" הוא רמה גבוהה ונשגבה של חוק האיזון, שנועד להבטיח שהסדר האלוהי-היקומי ישוב אל כנו. בערוב ימיו, היטלר חלה ולקה בתסמיני גוף 'בלתי- מוסברים', בניהם 'שיתוקים' בידו, זו הסיבה לכך, שבסרטים המתעדים את ימיו האחרונים, ניתן להבחין שהוא נושא יד אחת 'תלויה', ונמנע מלהניע את שתי ידיו באופן נמרץ ונלהב, כפי שנהג לעשות קודם לכן בהופעותיו בציבור, סימנים מעין אלה ואחרים, היוו אותות אזהרה ראשונים להתערבותם של "האורים", מקודשי ישויות הגורל.

 

אהובים- יקרים, דרך החושך מאז ומתמיד ולנצח תהייה אחת- הסתרה! אין זה מקרי כלל וכלל, שכל פרט בחייו האישיים של היטלר, הורחק, הוסווה והוסתר היטב מעיני הציבור, היטלר ביחד עם קציניו וחבר מרעיו, פעלו בסתר, בחדרי חדרים, במקומות אפלים וחשוכים, אפשר לומר,, שכמעט כל דבר בחייו של היטלר לוטה בערפל, לרבות נטיותיו המיניות…כאמור, טבעו של החושך הנו הסודיות וההסתרה! ודי לחכימא ברמיזא…

 

אהובים- יקרים, במסגרת אותה מגמה מקודשת של "הסרת הצעיפים", אנו מבקשים להאיר זהות תנכית- נסתרת נוספת של היטלר, הנוגעת להיותו גלגול נשמתי- ישיר גם של "לבן הארמי" שבספר בראשית! אותם מוטיבים של רדיפת בצע ורמיה חוזרים על עצמם, לבן מרמה את יעקב הן בעבודתו והן בבנותיו, אך לא זו בלבד, לבן, שמזהה בחושיו הפנימיים את מעמדו הרוחי הגבוה של יעקב, מתקנא לו עד כי נעשה אובססיבי כלפיו:"…ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי" (בראשית ל"א, ל"ו), בדיוק כשם שפרעה, שזיהה את מעמדו הרוחי הגבוה של משה, לא הסכים לשחררו! זאת, ועוד, לבן תיקשר את האלוהות: "ויבא אלוהים אל לבן הארמי בחלום הלילה…" (בראשית ל"א, כ"ד), והיה בעל ידע אזוטרי, כפי שמעידים התרפים שהחזיק בביתו:"…ותגנוב רחל את התרפים אשר לאביה" (בראשית ל"א, י"ט).  

 

אהובים- יקרים, דעו כי במחזור החיים הנוכחי, נשמתו של "היטלר" מוגשמת בגוף אנושי בשר ודם, מדובר באדם המשתייך ללאום היהודי, והנו תושב ישראל, אשר הגיע לעמדת השפעה, יתרה מזאת, עבור חלקכם, הקוראים שורות אלה הוא מוכר היטב! אנו במתכוון, נמנעים מלחשוף פרטים נוספים אודותיו, למשל, האם מדובר בגבר או אישה, והאם פעילותו הנה בנישה הציבורית/המדינית/ הכלכלית/ האומנותית/ הדתית או אחרת, זאת על- מנת שלא ליצור שיבושים והפרעות, באותם שיעורים קארמתיים של מעגל הנשמות המקיפות אדם זה, ושהיום, כמו באותם חיים קודמים, התיקון הנשמתי שלהן הנו, השתחררות מיחסי התלות וההערצה, העיוורון והצייתנות, באשר לו עצמו, לצערנו כי רב, האשראי הקוסמי שהוענק לו לתיקון תם  בסוף ינואר 2014, משמעות הדבר, שהוא יצר לעצמו "קארמה שלילית" לפיה, המשך חייו הנוכחיים וגלגוליו העתידיים יהיו רצופים סבל וייסורים, שהרי מי שפעם אחר פעם ממאן ללמוד בדרך האהבה וההבנה, לומד בדרך הקושי והסבל

 

אהובים- יקרים, ייעודו הנשמתי של אותו שליח- אל, אהוב- נאצל, זה המוכר לכם בשם "הרצל", היה להוות 'שעון מעורר' רב עוצמה עבור העם היהודי, שמשך אלפיים שנות גלות, פיתח כושר הסתגלות-התרגלות לחיים בניכר, עד שנשתכח ממנו חזון הארץ המובטחת. הרצל, בשונה מראשי ההנהגה היהודית דאז, לא רק דיבר על חזון הארץ המובטחת, אלא הציג תוכנית מעשית-יישומית למימוש החזון, כפי שכתב בספרו "מדינת היהודים": "במשך כל ליל- גלותם הארוך לא חדלו היהודים מלחלום את חלום מלכותם. "לשנה הבאה בירושלים!" קראנו בכל הדורות. עתה הגיעה השעה להראות, כי בידינו להפוך את החלום לרעיון בהיר כצהריים (הרצל, 2008, עמ' 41)…התוכנית כולה בצורתה היסודית היא פשוטה עד מאד, ועליה להיות כן, למען תהיה מובנת לכל אדם…לאט לאט יצאו ובמשך עשרות שנים. בראשונה ילכו העניים שבעניים והם ישכירו את האדמה ליישוב. לפי תוכנית מתוכננת מראש יסללו שם כבישים, יבנו גשרים ומסילות-ברזל…" (הרצל, 2008, עמ' 51) . הרצל הקדיש את חייו בעריכת מסעות ברחבי העולם, במטרה לגייס כספים, ולהשיג את תמיכת מנהיגי העולם וההנהגה היהודית, אולם, חזונו לא זכה לתמיכה הראויה, ואף עורר התנגדות בקרב חלק מראשי הקהילות היהודיות…חזונו של הרצל התממש שנים מאוחר יותר, בעקבות אירועי מלחמת העולם השנייה והשואה…  

 

אהובים-יקרים, חזון הרצל הוא חזון כינונה של מדינה יהודית, המהווה סמל ומופת לחברה שוחרת שלום ואחווה!  בעת הזו, יותר מאי-פעם בעבר, עיני האומות כולן נשואות אל מדינת ישר-אל, לעברו של  העם הנבחר, עם שבמעמד הר סיני קיבל על עצמו להיות "אור- לגויים", הווה אומר, הראשון לקבל את תורת המוסר והאמת של האור, ליישמה ולהנחילה לאנושות כולה!

 

אהובים-יקרים, לב ליבה של דרך האמת והמוסר של האור הוא, קיום ההבטחה המקודשת לשמור איש את נפשו-גופו של אחיו!  האם שאלתם עצמכם מהי המשמעות הרוחית-הגבוהה של אירוע החטיפה המבוים אשר ארע בסמיכות לחג הפסח (הכוונה לאירוע שסוקר בחדשות בתאריך 3 אפריל, 2015), בזמן שרוב בתי ישראל היו בעיצומן של ההכנות לקראת ליל הסדר? אירוע זה של ביום החטיפה מהווה 'שעון מעורר' לכך, שאותו שיעור קדום המופיע בסיפור יוסף ואחיו, בו האחים מביימים את מותו, ומוליכים שולל את אביהם יעקב, שמשך עשרות שנים מתאבל על 'מותו' כביכול של בנו האהוב, עדיין לא נלמד ולא נלקח לתיקון על-ידכם! ואנו שואלים, עד מתי תוליכו שולל זה את זה, ותפגעו איש בגופו-נפשו של אחיו, כפי שארע באותו מקרה עגום ומצער, בו מדינה שלמה נתקפה בהלה ופאניקה, מתוך חשש ודאגה כנים לשלום אחד מבניה?

 

ביבליוגרפיה

הרצל, ב. ז., (2008) מדינת היהודים אלטנוילנד, עם הספר, תל-אביב.