צו הלב של חודש כסלו

 

 "אחוות האור"

12 דצמבר, 2014

 

אהובים-יקרים, חודש כסלו ו"חג האורים"  שבפתח, מבקש את תשומת לבכם, להבאה לידי קיום והגשמה, של אותו רצון  של  לב שלכם, זה המחובר ישירות אל אור נשמתכם! בהגיית השם "כסלו", מוצפנת המשמעות "כֵּס  לב" הווה אומר, מצווים הנכם בעת הזו, יותר מתמיד, לפנות כֵּס כבוד וקדושה לצו לבבכם, קרי, צו נשמתכם! ומהי משמעותו המקודשת של הלב, אם לא אותה ברית נשגבה שבין האדם לאלוהיו– "לב", רשי תיבות של "לוחות ברית", אין זה מקרי, שמקום מושבו של הלב נמצא בבית החזה, השורש "חזה", מרמז על "חזון" כלומר, "בית חזה" במובן של "בית החזון", שהרי "צו הלב" מחבר את האדם לחזון הנשמתי-האלוהי! האם שמתם לבכם לכך, שצורתו האנטומית של בית -החזה יש בה מן הדמיון והקרבה לצורתם של לוחות הברית? כאמור, אין פרט בעולמכם, שהנו יד המקרה ושאיננו מכוננן היטב …

 

אהובים-יקרים, בימים אלה  קיימת דאגה רבה בעולמינו, מאחר ומזהים אנו, מזה כבר,  את אותה "תרדמת ההמון" קרי, אותה 'השתהות והתמהמהות רוחנית' אשר אוחזת  בקרב רוב רובו של המין האנושי! לצערנו כי רב, רוב בני האדם בעת הזו שקועים בענייני דיומא, ורחוקים שנות אור מהתעוררות אל קיום הרצון הנשמתי-האלוהי הוא רצון הלב! אלה מבינכם "עובדי האור" בעלי המודעות, מנמקים את בחירתם להתעכב בהיעדר תנאים מתאימים, בעיקר מחסור בזמן וכסף,  האחרים אינם מבינים כלל וכלל מה העניין, אין הם מבחינים בטבע הזמן המשתנה, ונידמה להם שהכול כתמול שלשום…

 

אהובים-יקרים, האם נתתם דעתכם על כך, שההתנסויות האנושיות לאורך כל תולדות המין האנושי מוכיחות את ההיפך הגמור! הלכה למעשה, דווקא אותם אלה בני-אדם, המתוארים בכתובים ובדפי ההיסטוריה שלכם, ככאלה שהיוו בתקופתם מחוללי שינוי ופורצי דרך, עשו זאת תחת תנאים קשים, לעיתים אף בלתי-אפשריים, ופעמים עד כדי סיכון חייהם שלהם!  יתרה מזאת, הניסיון האנושי מלמד, שככל שאדם הנו בעל מעמד ואמצעים חומרים, סיכויו להתמסר לרצון הנשמתי-האלוהי קטן, כפי שהיטיב לנסח זאת, גדול מתקדשי העבר, זה המוכר לכם בשמותיו הארציים, כ"משה/ישו", באומרו באוזני תלמידיו: "…נקל לגמל לעבר דרך נקב המחט מבא עשיר אל מלכות האלוהים" (הבשורה על פי מתי, יט', 24).

 

אהובים-יקרים,  ככל שאדם הנו בעל אמצעים ונכסים, מונחות בפניו אפשרויות רבות יותר להשיג לעצמו הנאות רגעיות ברות חלוף לפיכך, המוטיבציה שלו להתמסר לתהליך של התפתחות רוחנית קטנה, שהרי תמציתה המקודשת של כל דרך אמת רוחנית הנה, "נתינה טהורה", מאמץ ואומץ לב תמידיים, כמו גם, היכולת 'להזיז הצידה' קולות של ספק, חוסר אמון, פחד, רצון 'לקחת לעצמי', רצון 'שיהיה לי', רצון  'להבטיח לעצמי' וכיו"ב, ייתכן, ויהיו מבניכם שיקומו וישאלו: "אם כך הוא הדבר, לשם מה לו לאדם לבחור לקיים את מה שמלכתחילה נשמתו התחייבה לו, עוד בטרום לידתה והתממשותה בממד הארצי?

 

אהובים-יקרים, התשובה לשאלה אחת- כי זהו טבע מהותו האמתי של האדם! טבע מהותה של הנשמה, כמו גם מהותו של האור, הנה נתינה טהורה! (בהנגדה לחושך שמהותו לקחת..), נשמה אינה שואלת עצמה את אותה שאלה שבני האדם כה מרבים לעסוק בה- "האם כדאי לי?", שאלת הכדאיות הנה דרכה של הנפש האנושית  ולא של הנשמה האלוהית! נשמה יודעת היטב, שהנכסים האמתיים, במובן של היותם נצחיים, הם אותם נכסים ערכיים-מוסריים, ולא אותם נכסים חומריים, ברי חלוף, ונעדרי משמעות נצחית,  עבור הנשמה, הערך העליון המקודש ביותר הנו ערך הנתינה הטהורה, שיש בה את החופש המוחלט, מכל מרכיב של תלות, ציפייה ו/או תנאים גלויים או סמויים, הנשמה יודעת את מה שאתם בני-האדם שכחתם: מהותם של חיים הם התפתחות, והתפתחות אפשרית בדרך אחת דרך הנתינה! במקום אשר בו בני-אדם עסוקים בלקבל ולקחת לעצמם, דרים החושך, האטימות, העיוורון והקיבעון! 

 

אהובים-יקרים, תכליתו הייחודית-הנעלה של זמן זה, זמן חילופי העידנים הנו, לסייע לכל אחד ואחת לפסוע בנתיב הרוחי-הייעודי, ולממש את אותם חוזים נשמתים אשר הנשמה התחייבה להם טרום לידתה! הכוונה לחוזים נשמתיים שבין האדם לאביו ואמו, לאחיו ואחיותיו, לבן/בת זוגו, לילדיו ולקהילה, ב'תנאים מיטיבים', זו הסיבה שהיום,  יותר מאי- פעם בעבר, מדריכי אור וקבוצות אור נמצאים בקרבתכם! מבקשים לתמוך, לסייע, לעזור, ולכוון נכונה את צעדיכם! הלכה למעשה, לאורך כל תולדות המין האנושי, לא הייתה תקופה דומה לזו,  במובן של מתן  הזדמנויות, עזרה וסיוע  רבים ונדיבים כל כך, על-מנת  להבטיח שכמה שיותר בני אדם בעת הזו, ישכילו להתעורר אל נתיבם הנשמתי-הייעודי, ויצלחו את אותם אתגרים שבדרך, יחד עם זאת, במסגרת קדושת חופש הבחירה, נדרשים  הנכם לאותה הכרעה, הכרעה אשר מהותה בחירה להתעלות מעל הפחד מהלא-מוכר, ומהבלתי-ידוע,  שהרי נטייתו של הטבע האנושי, להעדיף את הרע והמוכר על פני הטוב והלא-נודע, כפי שבוודאי זוכרים הנכם היטב, שהרי חלקכם, למען דיוק רבים מכם, היו שם באותה תקופה, המתוארת היטב בכתובים שלכם, ואנו מכוונים לאותו זמן של יציאת בני ישר-אל ממצרים, מהעבדות והגלות אל החירות והגאולה, למרות כל אותם מעשי ניסים ופלאות, שהתרחשו בעת יציאתם, ואף-על- פי שכל צרכיהם במדבר סופקו דרך נס, יום ביומו משך ארבעים שנה, יותר מפעם התגלו בקטנות אמונתם, קשיות עורפם וקיבעונם,  ולנו בפני  משה, מושיעם, שמוטב היה לו השאירם במצרים, בארץ העבדים!

 

אהובים -יקרים, בתום מאמר תמסורת מקודש זה, אנו מבקשים לברככם, לו-יהי ובתקופה הרת גורל זו של חילופי עידנים, ירבו אותם אלה בני-האדם, המתעוררים אל הרצון הנשמתי-האלוהי, ובוחרים לפסוע בנתיב הלב  הוא נתיב החזון! מי ייתן, וייכון מחדש ובמהרה עידן "תור הזהב" של המין האנושי!  אמן כן יהי רצון!