ט"ו בשבט ומעגל רוחות העצים

 

"אחוות האור"

4 פברואר, 2015

עריכה מחודשת: 24 ינואר, 2016  10 פברואר, 2017

 

הקדמה 

אהובים-יקרים, מאמר התמסורת "ט"ו בשבט ומעגל רוחות העצים", מביא מידע חדשני-עכשווי, וחושף חלק מרזי עולם הטבע והצומח (הערת המתמסרת:מעניין היה להיווכח בסנכרון המופלא בין המידעים שירדו, לבין מה שמופיע במחקרים, ברפואה העממית ובמקורות), ולא פחות חשוב מכך, מגלה את הקשר החי-הנצחי, שבין משפחת האדם למשפחת הצומח! כמאמרו של אותו שיר אהוד-אהוב עליכם: "כי האדם עץ השדה" (נתן זך), בהשראת המקורות: "כי תצור אל עיר ימים רבים…לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות כי האדם עץ השדה…(דברים כ, י"ט).   

 

 

כסות 

בן- אדם

הטה אוזנך ושים לבך,

אל מופעי הטבע הפרושים לפנייך,

 

לפסגות ההרים,

וצמרות העצים,

למשב רוח רענן,

ושמיים עטורי ענן,

 

לרחש-לחש הים,

ולסלע שקולו נדם,

למטר, לרעם ואורות ברקים,

ליפעת ירח וכוכבים,

 

לך  הם יספרו,

את צפונות הבריאה יגלו,

אז תדע טבע מהותך,

נזר הבריאה הנך,

ובידך שרביט בחירה,

כאן בממלכת האדמה!

 

31 יולי, 2014

 

 

אהובים-יקרים, חג ט"ו בשבט הנחוג בעת הזו בקרב צביר ישר-אל, מכוון אל עבר "תודעת הביחד", כפי שמרמז צופן שם החג "טו בשבט" מלשון "טוב שבט", הווה אומר, חיים טובים יכולים להיות נחלת המין האנושי, רק כאשר בני האדם ישכילו להבין, שכל הקיים על פני אדמה מקודשת זו, בבחינת החי והצומח הנו חלק מקהילה אחת, קרי, שבט אחד! בתהלים קל"ג, א, אומר גדול מלכי ישראל, דוד המלך: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", ועל אותו משקל אנו באים ומוסיפים:  הנה מה טוב ומה נעים שבט אחים גם יחד!!     

 

אהובים-יקרים, כפי שיודעים אתם הנכם "נזר הבריאה", הווה אומר, בידכם "שרביט הבחירה" למשול על כל צומח וחי, בממלכת האדמה! אלא שלצערנו כי רב, ברבות הימים, אמת מקודשת-נשגבה זו, נשכחה מלבכם, ואף גרוע מכך, עוותה וסולפה באופן שרחוק שנות אור מהמשמעות הראשונית- המקורית!

 

אהובים-יקרים, היותכם "נזר הבריאה" משמעותו, שהנכם ממוצבים בהיררכית ההתפתחות מעל עולם החי, ועולם החי מצוי הוא מעל עולם הצומח, כפי שנאמר בעבר, אותה "ישות אנושית" שהנכם, מורכבת מרוח, נפש וגוף, מכאן, שאותו היבט רוחי שבכם, או במילים אחרות, אותו "ניצוץ אלוקי" המפעם בכם, הוא שמבדלכם משאר היצורים וצורות החיים, המתקיימים על-פני אדמה מקודשת זו, ובעטיו מוענקת לכם זכות הבחירה החופשית המקודשת! הלכה למעשה, בעלי-החיים והצמחים הנם "הרעים והאחים הצעירים" שלכם, המצויים מטה מכם במדרג ההתפתחות, הם משרתיכם הנאמנים, 'שהתנדבו' לקחת חלק באותו 'מחזה' מפואר שלכם, של  למידה, חקר והתפתחות, על כוכב לכת אדמתי, כה יקר, רב חשיבות וייחודי זה! אך אל לכם לטעות, היותכם ממוצבים מעל ממלכות החי והצומח, יש בה מן האחריות! אחריות לשלומם ורווחתם של אותן צורות חיים 'מפותחות פחות', נאמר זאת כך, בדומה לאחים בוגרים, הדואגים לאחיהם הצעירים מהם, או הורים הדואגים לילדיהם! זהו חוק יקומי נצחי! הווה אומר, על-פי הסדר האלוקי המקודש של ההיררכיה הבריאתית, זה שנמצא מעל פורס חסותו על זה שנמצא תחתיו, וכן הלאה בשרשרת האבולוציונית.

 

אהובים-יקרים, בתואם לחוק האחד לפיו, כל שישנו בעולם החומר ובעולמות הרוח הנו חלק מהאחד השלם, מתקיימים תדיר יחסי גומלין, גלויים ונסתרים, בין החלקים השונים, כך שהלכה למעשה, כל חלק ניזון מיתר החלקים המרכיבים את השלם, ומזין אותם בו-בעת, הווה אומר, מושפע ומשפיע, זאת ועוד, ככל ש'חלק' מסוים נמצא למעלה בהיררכיה ההתפתחותית, הוא בעל השפעה רבה יותר על אותם 'חלקים' המצויים תחתיו במדרג האבולוציוני, מכאן, שעובדת היותכם בני האדם "נזר הבריאה", הנישאים מעל ממלכות החי והצומח, משמעותו, שלמצב התודעתי שלכם, כמו גם לבחירותיכם ולמעשיכם, ישנה השראה תדרית על המרחב הפלנטרי של החי, הצומח והאדמה, הדבר דומה, לזוג הורים, שעמדותיהם הפנימיות, כמו גם תגובותיהם ומעשיהם, הם אלה המעצבים וקובעים את 'הלך הרוח' בבית ובקרב ילדיהם.

 

אהובים-יקרים, דעו שהמצב הפלנטרי, קרי, מצבם של בעלי החיים, הצומח ואימא אדמה, ניזון מהתודעה האנושית הכוללת, ועל-כן מהווה הוא "מראה טהורה" למצבם הערכי-המוסרי של בני-האנוש! הבנה זו, שהכול הנו חלק מאורגני זים אחד, ושהנכם נזר הבריאה, מבקשת את לקיחת האחריות!! שהרי בתואם לתודעה האנושית, לבחירות ולמעשים של בני-האדם, נקבע מצבם של בעלי החיים, הצומח והאדמה, ולמעשה מצבה העכשווי וגורלה העתידי של הפלנטה כולה!!

 

אהובים-יקרים, משמעותו הנסתרת של הביטוי, "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" (מלכים א', ה',  ה'), מכוונת לכך, שהמרחב הצמחי מושפע וניזון מטבע נשמתו של זה היושב תחתיו!  מחקרים מדעיים, שנעשו לפני למעלה מעשרות שנים, מראים בבירור, שצמחים מגיבים תדרית לעמדותיהם המחשבתיות-רגשיות של בני-אדם המצויים בקרבתם, אחד מגילוייו של המדען קליב בקסטר מסן- דייגו (גודמן, 1992), שהקדיש רבים ממחקריו לבדיקת נושא זה של "אחדות היקום", הראה באופן ברור, שירקות שחוברו לאלקטרודות, הגיבו בכניסה למצב של 'עלפון' ו'חוסר הכרה', בכל פעם ש'נבחרו' במוחו של אחד המשתתפים בניסוי, להיות מוכנסים למים רותחים!  

 

אהובים-יקרים, ככל שיותר בני-אדם בעת הזו, יכילו אמת נצחית-מקודשת זו, של תודעת האחדות הנשגבה, החובקת את כל הקיים בעולמכם ואף מעבר לו, ההרמוניה, השלום והאהבה יהיו מנת חלקכם! זאת ועוד,  בן-אנוש המגיע לאותה תודעה נכספת של "האחד-השלם", יש ביכולתו להבין ו'לשוחח' עם בעלי-החיים והצמחים הסובבים אותו! אחרת כיצד תסבירו, את יכולתו של גדול מורי המתקדשים, זה המופיע אצלכם בכתובים בדמותו של נח, להזמין אליו לתיבה את כל מיני החיות, מקטן ועד גדול, ולחיות עמם בהרמוניה מופלאה, משך כל זמן המבול ולאחריו עד שיבשה הארץ!? זאת ועוד, כיצד לפי דעתכם, ידע שלמה המלך את שפת בעלי-החיים והצומח, כפי שהכתוב מיטיב לתאר זאת: "וידבר על-העצים מן-הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר וידבר על-הבהמה ועל-העוף ועל-הרמש ועל-הדגים" (מלכים א', ה', י"ג-י"ד). יכולת מופלאה זו של שלמה המלך, לדבר אל העצים והחיות, נבעה מהיותו שלם עם ה', הווה אומר, אחד עם הבריאה והבורא, כפי שמעיד על כך צופן השם שלו! צופן שמו הנוסף-ידידיה, רומז על אותו דבר בדיוק! "ידיד", מלשון, "יד" ועוד  "יד", הווה אומר, קשר של שותפות והרמוניה עם הבריאה והאל.     

 

אהובים-יקרים, בני אדם, הנמצאים ב'ידידות', קרי, בהרמוניה ושותפות עם הבריאה והאל, הנם בעלי יכולת להבין ו'לשוחח' עם כל הברואים והיצורים החיים על-פני אדמה מקודשת זו! שהרי השפה היקומית הנה שפת התדרים! הסיבה בעטיה, רוב רובו של המין האנושי, אינו מבין את שפת בעלי החיים והצומח, הנה בשל אותה נפילה תודעתית המתוארת בסיפור "גן -עדן", הווה אומר, הנפילה אל תודעת הנפרדות. מצב "גן-עדן", בשונה ממה שמורגלים הנכם לחשוב הנו, בראש ובראשונה וקודם לכל, מצב תודעתי של אחדות!  מקור הסבל של הקיום האנושי, נובע מאותו מצב של נפרדות והכיסופים לחזור לאותו מצב אחדותי-נשגב!

 

אהובים-יקרים, האם שמים הנכם לב, לקשר הנסתר בין נח לבין שלמה המלך? ייתכן, שחלקכם חשו בכך מוקדם יותר, ואנו מבקשים עתה לאשר אמת מקודשת-נשגבה זו! אכן, קיים קשר נשמתי ישיר בין שלמה המלך לנח! מוצפנים בכתובים, סימנים מובהקים, הרומזים על קשר נשגב-נסתר זה :

שמו של נח, מרמז על אדם ש'נוח' עם האל, במובן של היותו נמצא בהלך רוח של 'נעימות' ו'ידידות' עמו, הכתוב מוסיף ומתאר אותו במילים "איש צדיק תמים","תמים" במובן של "שלם", ושנשא חן בעיני האל, "חן" סיכול אותיות של "נח" (בראשית, ו', ח'-ט'). צופן השמות "שלמה" ו"ידידיה", מצביע באופן דומה, על אדם שמצוי בקשרי ידידות, שלום ושלמות עם הבורא, הן נח והן שלמה, הכירו את שפת בעלי-החיים. נח בנה את התיבה, שהיוותה מרחב תדרי מקודש, ורק אותם בני-אדם טהורים יכולים היו לבוא בשעריה ולהינצל מהמבול, שלמה המלך בנה את בית המקדש, משכנו של האל',קשר קארמתי נסתר-נשגב מקודש זה בין נח לשלמה המלך מוצפן במילה "תיבה"-"בית ה'"!   (על גלגוליה הנסתרים-הנוספים, של נשמה אהובה-מיוחדת זו, של נח/שלמה המלך ניתן לקרוא במאמרי-התמסורת: "חג החירות והחופש שבמחויבות אמת לחזון הנשמתי-המוזהב", "השואה וגלגוליו התנכיים של היטלר: השומר אחי אנוכי?").

 

אהובים-יקרים, כפי שנאמר קודם, העצים והצמחים הנם "הרעים והאחים הצעירים" של האדם,  אך בו-בעת, הם גם יועציו ומוריו הנסתרים! השהות בקרבתם של עצים וצמחים, מגלה וחושפת את רזי הבריאה והיקום, כפי שמצוין בקוראן: "…הביטו כיצד יצמיח ויבשיל פריים! בזאת צפונות אותות לאנשים מאמינים" (סורה 6,99). אין זה מקרי כלל וכלל, שבאותן אגדות וסיפורי עמים שלכם, מופיעים עצים 'מדברים', תיאורים אלה, תכליתם-הנעלה, לעורר בקרבכם את אותה היזכרות בקיומה של מציאות אחרת, שונה בתכלית מזו המוכרת לכם היום, מציאות אשר בה נרקמו קשרי ידידות ושותפות מופלאים, בין משפחת האדם למשפחת הצומח, זאת ועוד, צופן השם "טבע", מרמז על אותן 'הטבעות אלוקיות', המוחתמות בעולם הטבע, כדוגמת אותם סמלים וצורות גאומטריות מקודשות, המספרות את טבעם האמתי של  הבריאה והאל!

 

אהובים-יקרים, אם תיטיבו להתבונן בהתנהגותם של הצמחים והעצים בסביבתכם, תיווכחו שהעצים והצמחים מתאימים עצמם דרך קבע לטבע הזמן המשתנה ולחילופי העונות, כך למשל, לעולם לא תפגשו עץ המנסה לאחוז בפריו לבל ינשור, גם אם פרי זה יפה הוא למראה וערב הוא למאכל, או לחלופין, עץ המנסה 'לזרז' ולהאיץ את הגעתו של הפרי לבשלות, טרם זמנו, הצמחים והעצים, יודעים שכל דבר בעתו, ושפעמים נדרש להרפות, להשיל ולשחרר את הישן, על-מנת לפנות מקום לחדש להתהוות, ושתוצאה טובה הנה פרי של תהליך נכון…וכבר נאמר שהחיפזון מהשטן…באופן דומה, לא תפגשו עץ, שמתהדר בפריו או צמח שמתפאר בפרחיו ועלעליו, יפים ככל שיהיו המה…דרך הקבלה והענווה השקטה, היא היא דרכו של כל צומח ועץ שבעולמכם… 

 

אהובים-יקרים, האם שאלתם עצמכם אי-פעםמה פשר עובדת היות הצבע הירוק הצבע הדומיננטי בממלכת הצומח? יתרה מזאת, האם הבחנתם, שצורת העלים השלטת, בקרב מרביתם של מיני הצומח, הנה זו הדומה לצורה של לב?  הלכה למעשה, הצבע הירוק של הצומח בעולמכם, כמו גם צורת העלים דמוית לב, מבטאים נאמנה אמת נצחית-מקודשת, שברבות הימים נשכחה בקרב רוב רובו של המין האנושי לפיה, כוח האהבה הנו הכוח היוצר-הבורא היחידי בעולמכם כמו גם ביקום כולו!!! רטט האהבה הירוק, יש ביכולתו להצמיח ולהניב, שפע אין- סופי, בכל צורה, צבע וגוון…

 

אהובים-יקרים, בדומה לעמי-הארץ, המקושרים כל אחד בתואם לנתיבו הרוחי, לצ'אקרה/ות דומיננטית/יות, בהשפעתה/ן מוענק לו  אותו צביון ייעודי-ייחודי, המבדיל אותו מיתר העמים (ראה מאמר- תמסורת:"מעגל תשורת רוחות העמים"), כך גם כל אחד ממיני הצמחים והעצים הקיימים בעולמכם, נושא תפקיד רוחי-ייעודי נסתר, והנו בעל השפעה תדרית ייחודית, על המרחב הפלנטרי ועל בני- האדם, אנו כעת, באהבה ומסירות, מגלים את תפקידם הרוחי-הייעודי של 22 מיני צמחים ועצים שבעולמכם:

 

מעגל 22 רוחות הצמחים והעצים (לפי סדר א"ב)

אורן – האורן מקושר לצ'אקרת העין-השלישית, נתיבה הרוחי של צ'אקרה זו, הנו נתיב השמחה, רוח האורן נושאת איכות תדרית, המחברת את האדם, לשמחה שמקורה בחיבור לנצחיות של האור, כפי שרומז על כך צופן השם "אורן", במשמעות של: "אור", נ'- נצח, וגם "אור",  "רן"- שמח, עליז, האורן נזכר פעם אחת במקרא, כעץ נטוע הגדל ממי הגשמים, ועצו ראוי לבעירה: "נטע ארן וגשם יגדל והיה לאדם לבער" (ישעיה מ"ד, י"ד- ט"ו) (ויקיפדיה, 2014) .  

 

אזובהאזוב, מקושר לצ'אקרת הלב, בהשפעת צ'אקרה זו, רוח האזוב בעלת השפעה תדרית מיטיבה, מקלה ומסייעת, במצבי קושי רגשיים של יגון, צער וכאב, האזוב נזכר במקרא עשר פעמים, כצמח מעוצה קטן הגדל על 'קיר' (מל"א, ה', י"ג), האזוב שימש בטקסים שונים, כמו טהרת המצורע (ויקרא י"ד, ד'), מרכיב בהכנת אפר פרה אדומה (במדבר י"ט, ו') וכסמל החיטוי והטהרה: "תחטאני באזוב ואטהר, תכבסני במשלג ואלבין" (תהילים נ"א, ט'). המקרא מורה לעשות שימוש באגודת אזוב לטהרת אנשים– בהזאה על טמא מת (במדבר י"ט, י"ח), בשרפת פרה אדומה (במדבר י"ט, ו'), בטהרת מצורע (ויקרא י"ד, ד') ובפסח מצרים (שמות י"ב, כ"ב)  (ויקיפדיה, 2014).

 

 אלה– האלה מקושרת לשלוש צ'אקרות: צ'אקרת השורש, צ'אקרת המין וצ'אקרת מקלעת השמש, רוח האלה, מבטאת את החיבור לפן הנקבי של האלוהות, קרי, השכינה, כפי שרומז על כך צופן שמה: "אלה"- אל בלשון נקבה, השפעתה התדרית של האלה הנה כזו, המחברת את האדם לאיכויות 'רחמיות', לכך תורם גם מראה גובהה הנמוך, המדגיש את קרבתה-זיקתה לגאייה, רוח האדמה, באופן דומה, פירותיה הכדוריים וצבעם האדמדם, כמו גם צופן שמם: "בטנה", מלשון "בטן ה'", מבטאים איכות נשגבה זו! (ויקיפדיה, 2014). במקרא, מוזכרת האלה, מספר פעמים, בין היתר, כמקום בו קבר יעקב נזמים ואלוהי נכר (בראשית ל"ה, ד') . מלאך ה' התגלה לגדעון "תחת האלה אשר בעפרה" (שופטים ו', י"א), אנשי יבש גלעד קברו את שאול המלך תחת האלה ביבש גלעד (דבה"י א', י'). בתקופת המשנה מצוין שדיינים ישבו תחת האלה (יבמות י"ב, ו') (צמח השדה, אין תאריך).

 

אלון– האלון מקושר לצ'אקרת הכתר, בתואם לתפקידה של צ'אקרה זו, רוח האלון, מבטאת את העוצמה והחוזק, שמקורם בקשר הנצחי עם הממדים העליונים והאלוהות, כפי שרומז צופן השם "אלון", במשמעות של: "אל", ו'- החיבור, נ'- נצח, בתנ"ך (עמוס ב', ט') מתואר האלון כסמל החוסן והכוח: "ואנוכי השמדתי את האמורי לפניהם אשר כגובה הארזים גובהו וחסון הוא כאלונים" (ויקיפדיה, 2014).

 

ארז  הארז מקושר לצ'אקרת העין-השלישית, בתואם לתפקידה של צ'אקרה זו, רוח הארז, מבטאת את הרבדים הנסתרים שבאור ובעולמות שמעבר, כפי שמעיד צופן השם  "ארז", במשמעות של: א'-אור, "רז"-נסתר.   

 

אשלהאשל מקושר לצ'אקרת הכתר, בתואם לתפקידה של צ'אקרה זו, רוח האשל, מבטאת פניה בלתי-אמצעית של האדם לבוראו, כפי שמרמז צופן השם "אשל", שבהיפוך אותיות  מתקבל "שאל", במובן של בקש את/מ האל, כפי שמופיע במלכים א', ג', י'-י"ג: " וייטב הדבר בעיני אדוני כי שאל שלמה את הדבר הזה, ויאמר אלוהים אליו יען אשר שאלת את הדבר הזה ולא שאלת לך ימים רבים, ולא שאלת לך עשר רב, ולא שאלת נפש אויביך ושאלת לך הבין לשמע משפט, הנה עשיתי כדברייך הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך, וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עושר גם כבוד אשר לא היה כמוך איש במלכים כל ימיך", בימי קדם, הייתה לאשל חשיבות מיוחדת, ונעשה בו שימוש פולחני בקבורה, במזבחות ועוד, בתנ"ך עץ האשל נזכר שלוש פעמים: אברהם נטע אשל בבאר שבע (בראשית כ"א ,ל"ג), שאול ישב תחת האשל ברמה (שמואל א' כ"ב, ו'), עצמות שאול ובניו נקברו תחת האשל ביבש (שמואל א' ל"א, י"ג) (צמח השדה, ללא תאריך).

 

ברוש– הברוש מקושר לצ'אקרת הגרון, שנתיבה הרוחי הנו נתיב האחדות, מכאן, שרוח הברוש נועדה להיות כזו, המעוררת באדם את הזיכרון המקודש של אחדות היקום! צורתו הפיזית של הברוש מרמזת על כך, מראה ענפיו הקצרים הצמודים לגזע, יוצרים צורה דמוית הספרה אחד! כאמור, אין זו יד המקרה, והכול מכוונן היטב לערי הלב שבניכם! הברוש מוזכר פעמים רבות בתנ"ך, כסמל לרעננות ולעצמה, לעתים  בנשימה אחת עם הארז: "רקומת ארזיו, מבחר ברושיו" (ישעיהו ל"ז, כ"ד), "אני כברוש רענן" (הושע י"ב, ט'). עצי הברושים שימשו גם לבניין בית המקדש, הרצפות, הדלתות והקירות (מלכים א' ו', ט"ו) (צמח השדה, אין תאריך).

 

 

גפן– הגפן, השלישי משבעת המינים בהם נתברכה ארץ ישראל, מקושר לשתי צ'אקרות: צ'אקרת הכתר, הצ'אקרה העליונה ביותר בגוף האדם, המבטאת את החיבור לממדים העליונים, וצ'אקרת השורש, הצ'אקרה התחתונה ביותר בגוף האדם, המבטאת את ההתגשמות בממד הפיזי-הארצי בהשפעת שתי צ'אקרות אלה, רוח הגפן, מבטאת את ההיררכיה הבריאתית והאצלות האור, מאותם ממדים עליונים ועד לממד האדמתי-התחתון, שלכם בני-האדם, מראה הגפן, שענביו מסודרים במבנה של אשכול, שחלקו העליון רחב ונעשה צר כלפי מטה, מסמל את הסדר ההיררכי-היקומי והאצלות האור, מאותם ממדים גבוהים ועד לממד הארצי, זו הסיבה, שבימים עברו, נוהג רווח אצל בני-האדם, המתואר היטב, באותם ציורי אומנות קדומים שלכם היה, אחיזת האשכול ואכילתו מהקצה התחתון כלפי מעלה,  אקט סמלי המבטא את השתוקקות הנפש להתאחד עם בוראה! משמעות זו נרמזת בצופן השם "גפן": ג'-גמע, פ'-פה, נ'-נצח, הווה אומר, צימאון העצמי האנושי להתמזג עם האחד הנצחי!  הגפן, תוצריה, צורת גידולה וחלקיה, מוזכרים מאות פעמים בתנ"ך ובספרות חז"ל, לעתים רבות כמטפורות, הגפן הייתה מקובלת כבר בימי קדם לשימושי פולחן, לקישוט ולארכיטקטורה, לציורים, לתבליטים ולפסיפסים, בפעם הראשונה, אנו פוגשים את הגפן בתנ"ך, כאשר ירד נח מן התיבה ונטע כרם "ויחל נח איש האדמה וייטע כרם" (בראשית ט', כ') (צמח השדה, אין תאריך).

 

 

דולב– הדולב מקושר לצ'אקרת הלב, בהשפעתה של צ'אקרה זו, רוח הדולב, מבטאת את החיבור הנשגב, שבין ידע, חכמה ודעת, לבין קודש הקודשים של מקדש הלב, כפי שרומז צופן השם "דולב", במשמעות של: ד'- דעת, ו'-החיבור, "לב", הווה אומר, "דעת לב".

 

דקל– הדקל מקושר לצ'אקרת המין, בהשפעת צ'אקרה זו, שנתיבה הרוחני הנו נתיב ה-"אמן", רוח הדקל מבטאת את העוצמה והחוסן, שמקורם באמונה! מראהו הגשמי של עץ הדקל רומז על כך, גובהו המיתמר כלפי מעלה, וכתרו כצורת 'מטריה' הסוככת מעל, מסמל את טבע מהותו של רוח האל, הפן הזכרי של האלוהות, הסוכך, שומר ומגן ממעל כמו אב השומר על ילדיו, על-פי הרמב"ם,  לבבות דקל הם סגולה להגברת פוריות הגבר (ויקיפדיה, 2014).

 

הדס– ההדס מקושר לצ'אקרת מקלעת השמש, שנתיבה הרוחי הנו נתיב הקבלה, רוח ההדס, מבטאת את הקבלה השלמה והאוהבת, של כל המתרחש בגשמי-הארצי, מתוך ההכרה בנצחיותה של הנשמה ובארעיותו של הגוף, ריחה הטוב של ההדס, המשרה תחושת נעימות מרמז על כך, בתנ"ך ההדס מוזכר כסמל הטוב והיפה: "תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד הדס" (ישעיהו נ"ה, י"ג). בנבואת זכריה (א') הצדיקים משולים להדסים, אסתר המלכה, אחת משבע הנביאות שהיו בעם ישראל בתקופת המקרא, נקראה הדסה, הכתוב מתאר את אסתר במילים:"והנערה יפת תואר וטובת מראה" (מגילת אסתר ב', ז'), בזכות צדיקותה, תושייתה, מסירותה וענוותה, ניצלו היהודים מידי המן, שהיה מזרע עמלק, ההדס מלווה את מעגל החיים היהודי: בברית המילה נוהגים לברך על ההדס, נוהגים לשמח את החתן והכלה ביום נישואיהם, וכך גם לאחר הלוויה, המהדרים, מביאים אגודות של הדסים בערב שבת לביתם ולבית הכנסת. ברפואה העממית, נוהגים להשתמש בהדס, לטיפול בבעיות מעיים ולהקלת עצירות (ויקיפדיה, 2014).

 

זית הזית, השישי משבעת המינים בהם נתברכה ארץ ישראל, מקושר לשתי צ'אקרות: צ'אקרת הלב וצ'אקרת הכתר, בהשפעתן, רוח הזית, נושאת איכויות של טיהור-זיכוך מרכז הלב, חיבורו לרגשות עילאיים-נשגבים ולתודעה גבוהה, כתרים רבים נקשרו לזית במקורות: בריאות ויופי, עוצמה ויציבות, כבוד ואצילות, פולחן ומשיחת מלכים, שמן המשחה, אשר איתו היו מושחים כוהנים גדולים, מלכים ואת כלי המקדש הראשונים, הוא שמן שנעשה משמן זית, מור, קינמון, קידה וקנה בושם, והוא הוכן רק פעם אחת, בתקופת משה. היונה שיצאה מתיבת נוח לבדוק "הקלו המים" חזרה "לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה" (בראשית ח', י"א) (צמח השדה, ללא תאריך).

 

חיטה– החיטה, הראשונה מבין שבעת המינים בהם נתברכה ארץ ישראל, מקושרת לצ'אקרת מקלעת השמש. רוח החיטה, בעל השפעה תדרית, המחברת לאיכויות של עיגון ויציבות, מיקוד ואיזון, בדומה לסמל הצלב, שהקו האנכי שבו, מסמל את החיבור הנכון שבין הרוחי לגשמי, והקו האופקי, בין הנקבי לזכרי.

 

חרוב החרוב מקושר למרחב התדרי- הסרעפתי, שנמצא בין צ'אקרת הלב לבין צ'אקרת מקלעת השמש, רוח החרוב מבטאת תהליכי השתנות וטרנספורמציה, שהרי הנשימה מגשרת  בין הנשמה, שמצויה בממדים העליונים, לאדם, שנמצא בממד הגשמי-הארצי, הסוד של עבודה נשימתית מודעת הנו, יצירת תהליכי איזון, ריפוי וטרנספורמציה של גופי האור, העדינים ביותר באדם, ועד הגוף הגשמי-הדחוס, בשם "חרוב", מוצפנות המילים "בחר", במשמעות של בחירה,  "חבר", במשמעות של חיבור, ו-"חרב", אותו כלי שבמקור היווה את אחד מסמלי הכהונה המקודשים ביותר, כשהחרב ניצבת אנכית, היא מבטאת את החיבור הנכון-הטהור שבין הגשמי לרוחי (ראה מאמר-תמסורת: השואה וגלגוליו התנכיים של היטלר: השומר אחי אנוכי?"). בתלמוד, מתואר שרבי שמעון בר יוחאי ובנו, שברחו למערה בגליל מפני הרומאים, ניזונו שנים ארוכות מפרי עץ החרוב (ויקיפדיה, 2015).

 

כליל החורש– כליל-החורש מקושר לצ'אקרת המין, שנתיבה הרוחי הנו נתיב ה"אמן", בהשפעת צ'אקרה זו, רוח כליל-החורש, מבטאת את הכוח והעוצמה הפיזיים, שמקורם באמונה! דמותו המקראית של שמשון הגיבור, מהווה סמל ומופת, לעוצמה וכוח פיזי שמקורם באמונה! שמשון גדל כנזיר אלוהים, וכל זמן שנזירותו נשמרה, חנן אותו האלוהים בכוח על-טבעי, שבו השתמש כדי להכות בפלישתים, לאחר שסוד נזירותו נחשף, והביא ללכידתו על-ידי הפלשתים, שמשון, בדרך הקשה והכואבת, משכיל ללמוד את שיעור האמונה, ובכוח אותה אמונה הוא נושא תפילה לאלוהים: "זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה, האלהים, ואנקמה נקם אחת משתי עיני, מפלשתים" (שופטים ט"ז, כ"ח), שמשון לופת את שני עמודי התווך, של מקדש אלוהי הפלשתים, וקורא: "תמות נפשי עם פלשתים", והמבנה קורס על כל הנוכחים:‏"ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו" (שופטים ט"ז, ל') (ראה מאמר-תמסורת: "צופן תשעה באב והתשועה שבלידה מחדש").

 

ערבה– הערבה מקושרת לצ'אקרת המין, בהשפעת צ'אקרה זו, רוח הערבה,  נושאת איכות תדרית של ניקוי וביעור הרגלים והתמכרויות, כפי שמעיד צופן השם "ערבה", בסיכול אותיות "בער ה'", בארצות סקנדינביה, משמש העץ באופן נרחב, במערכות טיהור שפכים, לאחר שנערך מחקר מקיף, בדבר סגולות הערבה לסייע בפירוק חנקות ובקליטת חומרים מסוכנים, בהשאירו את המים העוזבים אותו נקיים (ויקיפדיה, 2014).

 

צפצפה– הצפצפה מקושרת לצ'אקרת הלב, הרחש המצפצף, שמשמיעים עלי עץ הצפצפה, עת עוברת בהם רוח, נושא איכות תדרית, 'הפורטת' על 'מיתרי הלב', ומחברת את האדם לשירת הלב היא שירת המלאכים, הצפצפה נזכרת פעם אחת בספר יחזקאל, במשל הגפן, כעץ בעל זיקה למים: "קח על מים רבים צפצפה שמו" (יחזקאל י"ז, ה') (צמח השדה, אין תאריך).

 

רימון– הרימון, החמישי משבעת המינים שבהם נתברכה ארץ ישראל,  מקושר לצ'אקרת המין והרי במילה "רימון" מוצפנת המילה "מין", בהשפעת צ'אקרה זו, רוח הרימון, נושאת איכות תדרית, המחברת להיבטים של הרחבה והעצמה, שפע וחגיגיות!  המוני גרעיני הרימון, כמו גם צבעם האדמוני העז, וצורת פריו העגולה עטורת הכתר, כל אלה מסמלים זאת היטב! ביהדות הרימון מסמל שפע וברכה, יופי וחכמה, המרגלים ששלח משה, לתור את ארץ כנען, הביאו עימם אשכול ענבים, רימונים ותאנים, כדי להמחיש את עושרה של הארץ (במדבר י"ג, כ"ג). לבלוב הרימון הוא אחד ממבשרי האביב, כפי שכתוב בשיר השירים "…הפרחה הגפן, הנצו הרמונים" (שיר השירים ו', י"א), בבית המקדש הראשון, עוטרו כותרות העמודים, בשני טורים של רימונים, עשויים נחושת על השבכות (ספר מלכים א', ז'). רימוני כסף ונחושת משמשים גם היום לעיטור ספרי תורה. בקוראן, נזכר הרימון שלוש פעמים (סורה 6, 99; 6, 141; 55, 68). בסורה 6, העוסקת בדברים הטובים שהוריד אללה מן השמים אל בני האדם, נזכרים רימונים, תמרים, זיתים וענבים, בסורה 55, העוסקת בגן עדן, נזכר הרימון כאחד מעצי הגן, יחד עם התמר, לרימון, לפריו ולחלקי העץ השונים, סגולות רפואיות,  שהיו ידועות כבר בימי קדם (ויקיפדיה, 2014).  

 

שעורה– השעורה, השנייה משבעת המינים שבהם נתברכה ארץ ישראל, מקושרת לשתי צ'אקרות: צ'אקרת השורש וצ'אקרת השמש, רוח השעורה, מבטאת נתיבי חיים פתוחים, שהזרימה, הקולחות ומרחבי החופש שורים בהם, כפי שמרמז  צופן השם "שעורה", במשמעות של "שער ה'".

 

שקדהשקד מקושר אל צ'אקרת העין-שלישית כפי שנרמז בצורתו בדמות עין,  רוח השקד מחברת אל טוהר וקדושה, כפי שמרמז צופן השם "שקד", בסיכול אותיות "קדש", כשהביאו בני יעקב, מנחה מזמרת הארץ (הפירות המשובחים), ליוסף הצדיק נכלל גם פרי השקד בתוכה: "מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים" (בראשית מ"ג, י"א), במטהו של אהרון הכהן צמחו פרחי שקד,  בחיזיון ירמיהו הנביא השקד מסמל  שקידה וחריצות: "ויהי דבר-יהוה אלי לאמור מה- אתה רואה ירמיהו ואמר מקל שקד אני רואה, ויאמר יהוה אלי היטבת לראות כי-שקד אני על- דברי לעשותו"(ירמיהו א', י"א-י"ב). לשקד המתוק ערך גם כחומר רפואה: השקדים סותרים את חומצות הקיבה, משמשים תרופה נגד שיעול, משחררים ליחה, מדכאים כאב ראש, דיכאון ועוד (צמח השדה, אין תאריך).

 

 תאנה – התאנה, הרביעית משבעת המינים בהם נתברכה ארץ ישראל, מקושרת לשתי צ'אקרות: צ'אקרת הלב וצ'אקרת המין, רוח התאנה נושאת איכות תדרית המחברת לפן הנקבי של התמסרות ומסירות, היא מבטאת את החיבור הנכון-המקודש בין רצון הלב לבין עשייה בגשמי, בבחינת "פעולה אוהבת", מראה פריה של התאנה המכונה "פגה", המזכיר בצורתו איבר מין נקבי, מרמז על כך, כמו גם  צופן השם "דבלה" (כינוי לתאנה מיובשת), במשמעות של: ה'- האות הראשונה של השם המקודש, "לב", ד'-דלת, התאנה היא מין העץ הראשון המופיע בתנ"ך, היא מופיעה בסיפור אדם וחווה בגן-עדן: "…ויתפרו עלי תאנה ויעשו להם חגורות" (בראשית ג', ז').

 

תמרהתמר, מין של דקל, מקושר לשתי צ'אקרות: צ'אקרת הלב וצ'אקרת הכתר, רוח התמר נושאת איכות תדרית המבטאת את הנעלה והנאצל שבטוהר, כפי שמרמז צופן השם "תמר", הטומן בחובו שתי מילים: "תם"- טוהר, "רם"-גבוה/ נישא, לתמר השפעה מקלה וממתנת במצבי דאגה וחרדה, התמר שהנו אחד משבעת המינים, והענף הצעיר שבו "הלולב", מארבעת המינים, נחשב לעץ אציל, -במקורות תלמידי חכמים וצדיקים נמשלו לתמר: "צדיק כתמר יפרח" (תהילים צ"ב, י"ג) (צמח השדה, אין תאריך).

 

 

אהובים-יקרים, בתום מאמר-תמסורת מקודש זה, אנו מבקשים לברככם,  לו יהי ועצמיותכם הנשמתית, "הקצה הצומח" שבכם, תכה שורשים, תזקוף קומתה, תרחיב צמרתה ותשוב להיות אחד עם בוראה!!!

אמן כן יהי רצון!

 

 

 

 

ביבליוגרפיה

אורן.(אין תאריך). בתוך ויקיפדיה, אוחזר, 1 דצמבר, 2014 מתוך אורן_ http://he.wikip/

 

אזוב מצוי.(אין תאריך). בתוך ויקיפדיה, אוחזר, 24 יולי, 2014 מתוך אזוב מצוי_ http://he.wikip/

 

אלה.(אין תאריך). בתוך ויקיפדיה, אוחזר, , 13 נובמבר, 2014 מתוך אלה_ http://he.wikip/

 

אלה ארץ-ישראלית. (אין תאריך). בתוך צמח השדה, נדלה ב-3  פברואר, 2015 מתוך אלה ארץ-ישראלית_ http://www.wildflowers.co.il

 

אלון.(אין תאריך). בתוך ויקיפדיה, אוחזר, 16 נובמבר, 2014 מתוך אלון_ http://he.wikip/

 

אשל.(אין תאריך). בתוך ויקיפדיה, אוחזר 1 יולי, 2014 מתוך אשל_ http://he.wikip/

 

אשל הפרקים. (אין תאריך). בתוך צמח השדה, נדלה ב-3  פברואר, 2015 מתוך אשל הפרקים_ http://www.wildflowers.co.il

 

ברוש.(אין תאריך). בתוך ויקיפדיה, אוחזר, 13 פברואר, 2014 מתוך ברוש_ http://he.wikip/

 

ברוש מצוי.(אין תאריך). בתוך צמח השדה, נדלה ב-3  פברואר, 2015 מתוך ברוש מצוי_ http://www.wildflowers.co.il

 

גפן היין. (אין תאריך). בתוך צמח השדה, נדלה ב-3  פברואר, 2015 מתוך גפן היין_ http://www.wildflowers.co.il

 

גודמן, לינדה.(1992). סימני הכוכבים. תל-אביב: זמורה-ביתן.

 

דקליים.(אין תאריך). בתוך ויקיפדיה, אוחזר, 24 נובמבר, 2014 מתוך דקליים_ http://he.wikip/

 

הדס.(אין תאריך). בתוך ויקיפדיה, אוחזר,25  נובמבר, 2014 מתוך הדס_ http://he.wikip/

 

זית אירופי.(אין תאריך). בתוך צמח השדה, נדלה ב-3  פברואר, 2015 מתוך זית אירופי_ http://www.wildflowers.co.il

 

חרוב.(אין תאריך). בתוך ויקיפדיה, אוחזר, 7 ינואר, 2015 מתוך חרוב_ http://he.wikip/

 

ערבה.(אין תאריך). בתוך ויקיפדיה, אוחזר, 21 מרץ, 2014 מתוך ערבה_ http://he.wikip/

 

צפצפה מכסיפה.(אין תאריך). בתוך צמח השדה, נדלה ב-3  פברואר, 2015 מתוך צפצפה מכסיפה_ http://www.wildflowers.co.il

 

שקד מצוי.(אין תאריך). בתוך צמח השדה, נדלה ב-3  פברואר, 2015 מתוך שקד מצוי_ http://www.wildflowers.co.il

 

רימון.(אין תאריך). בתוך ויקיפדיה, אוחזר,14 נובמבר, 2014 מתוך רימון_ http://he.wikip/

 

תמר מצוי.(אין תאריך). בתוך צמח השדה, נדלה ב-3  פברואר, 2015 מתוך תמר מצוי_ http://www.wildflowers.co.il