צופן אושפיז החג השלישי- "יעקב אבינו": האזינו בעקביות לקול הפנימי וזכו להזנה מהרוחי!

 

"אחוות האור"

  19 אוקטובר, 2016

עריכה מחודשת: 6 אוקטובר, 2017

 

"מה טובו אוהליך יעקב, משכנותייך ישראל"

(סדר הקידוש)

 

אהובים-יקרים, כל אחד משבעת האושפיזין של חג הסוכות, מחבר אל איכות תדרית-תודעתית מסוימת, באופן זה, 'נמשך' אור מהממדים הגבוהים ומואצל אל מרחבכם הארצי-האדמתי, והרי צופן המילה "אושפיז" הנו "אש פז י'" הווה אומר, אש התודעה הגבוהה המוזהבת-המקודשת!

 

אהובים- יקרים, שבעת האושפיזין הנם כנגד שבע הצ'אקרות  המרכזיות בגוף האדם, מכאן, שכל אושפיז מקושר לצ'אקרה מסוימת, ובעל השפעה תדרית-תודעתית ייחודית! נשאלת השאלה, לאיזה צ'אקרה מקושר האושפיז השלישי של "יעקב אבינו"?

 

אהובים-יקרים, אושפיז החג השלישי של "יעקב אבינו", מפנה אתכם למיצובו וכינונו של אותו "מרכז פנימי" שלכם הממוקם בצ'אקרת השמש, ובדומה לחבל טבור מחבר אתכם להזנה ישירה מהמרכז הקוסמי!

 

אהובים-יקרים, האתגר האנושי הגדול מכל הנו, נאמנות ל"קול הפנימי" והיעדר כניעה ל"קולות חיצוניים", וללחצים של המעגלים המשפחתיים והחברתיים! ככל שאדם ממוצב ב"מרכז הפנימי"  הוא נשאר נאמן לקול הפנימי-הנשמתי,  ואינו מתפתה לרצות את הזולת!  שיעור חשוב זה, מתואר היטב בקורותיו של "יעקב אבינו", הלוא הוא אושפיז החג השלישי!

 

אהובים-יקרים, הצעת יעקב לעשיו למכור לו את הבכורה בתמורה ל "נזיד עדשים" , אין בה פגם מוסרי, הואיל ונעשתה בגלוי וביושר בבחינת "משחק הוגן" הלכה למעשה, היה זה 'המבחן הרוחי' של עשיו להתמיר את תאוותו לחומר בהתמסרות לרוחי! במילים אחרות, להתמיר את הרעב למזון גשמי ב'רעב'  למזון רוחני! מבחן שכאמור נכשל בו כישלון חרוץ, הואיל  ולא רק שהתפתה להעדיף את החומרי על פני הרוחי,  אלא אף 'הגדיל' לעשות, באומרו דברי בוז ולעג אודות "הבכורה": "ויאמר עשו הנה אנוכי הולך למות ולמה זה לי בכורה…ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכורה" (בראשית כ"ה, ל"ב-ל"ד)., והרי משמעותה הרוחית-הגבוהה של "הבכורה" (בכורת אדם, בהמה וצומח) הנה, 'לעורר' בקרב בני-האדם את אותו זיכרון מקודש של "ראשוניות", במובן שכל שישנו בעולם, בבחינת צומח, חי ומאונש, נוצר מהמקור האחד ועל-כן הכול שייך לרוח! אדם שנותן הכול לרוח ואינו מנסה 'לשמור' לעצמו, זוכה לחיים עטורי שפע וברכה! כפי שמלמד צופן המילה "בכורה" שהנו בסיכול אותיות "ברכה" במובן של "ברך ה'"!

 

אהובים-יקרים, לאורך אלפי שנים, הדעת האנושית פירשה באופן שגוי ומטועה את אותו תיאור שמופיע בבראשית כ"ה (פס' כ"ה-כ"ו)  של יעקב יוצא אחרי עשיו כשהוא אוחז בעקבו: "ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב…" תיאור זה, בא ללמד שעל-פי התוכנית הבריאתית המקורית יעקב הוא זה שנועד להיות הבכור ולא עשו! העובדה שיעקב אחז בעקב עשו מלמדת, שעשו הזיז בכוח את יעקב כדי להיות הראשון לצאת, יעקב בתגובה ובניסיון למנוע מעשיו לקחת את מה ששייך לו רוחית אחז בעקבו! מכאן, שהצעתו של יעקב לעשו למכור לו את הבכורה תמורת נזיד עדשים, הייתה דרך הוגנת וגלויה, ישרה וישירה להחזיר לעצמו את מה שידע ששייך לו מלכתחילה בצו הרוח!

 

אהובים-יקרים, בהמשך, יעקב שבתחילה מתנגד להצעת אמו רבקה לקחת במרמה את ברכת הבכור, לבסוף שומע בקולה ומתרצה: "ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שעיר ואנוכי איש חלק, אולי ימשני אבי והייתי בעינו כמתעתע והבאתי עליי קללה ולא ברכה, ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקולי ולך קח לי, וילך ויקח ויבא לאמו …" (בראשית כ"ז, י"א-י"ד) מכאן,  שהשיעור הנשמתי של יעקב  ללמוד לעמוד על שלו, ולהתמיר את תדרי התלות והצייתנות באמו המגוננת בעוצמה ועצמאות רוחית!

 

חשוב להבין ש'המבחן הרוחי' של רבקה, אשר בזמן הריונה נמסר לה, שהיא עתידה ללדת תאומים, ושהצעיר הוא הנבחר: "ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנוכי ותלך לדרוש את יהוה, ויאמר יהוה לה שני בנים בבטנך ושני לאומים ממעייך ייפרדו ולאם מלאום יאמץ ורב יעבוד צעיר" ("כ"ה, כ"ב-כ"ג),  היה לתת אמון ולסמוך, שהרוח תכוון את השתלשלות האירועים  באופן כזה,  שברכת הבכורה תינתן ליעקב ולא לעשיו, בדיוק כפי שקרה מאוחר יותר, בברכת יעקב לבניו של יוסף הצדיק: יעקב, למרות שראייתו כבדה לעת זקנתו, מכוונן ומונחה על-ידי הרוח, להצליב את ידיו, בבואו לברך את בניו של יוסף, ועל-ידי כך, הברכה המיועדת למנשה, הבן הבכור, מוענקת דווקא לאפרים ,הבן הצעיר! (ראה תמסורת: "מגילת רות והשובע שבשבועה באשר תלכי אלך!")

 

אהובים-יקרים, 'המבחן הרוחי' של "יעקב אבינו" היה להיות "עקבי", במובן של להישאר נאמן ל"קול הפנימי", כפי שמלמד צופן השם "יעקב" שהוא בסיכול אותיות "עקבי"! שיעור זה אשר בשעתו לא נלקח על ידו, 'הופיע' שוב מאוחר יותר, והפעם בצורה קשה בהרבה, ביחסיו עם "לבן הארמי",  שפעם אחר פעם ניסה לגזול ממנו את ששייך לו, הפעיל עליו לחצים ומניפולציות, נהג בו בכוחניות ומיאן לשחררו: "…ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי" (בראשית ל"א, ל"ו).

 

אהובים-יקרים, לעיתים קרובות מדי, מתקשים הנכם להקשיב לקול הפנימי, ומונעים מהיבטי נפש של פחד וריצוי, בעיקר באותן מערכות יחסים קרובות שלכן של זוגיות ומשפחה! אדם שנזקק להשיג את 'האישור' של המשפחה והסביבה  נותן לאחרים למשול בו! 

 

אהובים-יקרים, עלייכם להבין, שמערכת היחסים החשובה ביותר היא זו שלכם עם עצמכם!  כאשר לומדים אתם לכבד את עצמכם הנכם מחוברים ל"מרכז העוצמה" שלכם, ופתוחים לקבל את עזרת היקום! במילים אחרות, היכן שמתקיימת האזנה לקול הפנימי ישנה הזנה מהרוחי! זאת ועוד, בעשותכם כן, הנכם יוצרים השראה תדרית-תודעתית, מעצימה-נכונה, על הסביבה הקרובה, ומעניקים ליקיריכם את המתנה היקרה והגדולה מכללהיות נאמנים ואמתיים לעצמם!!!