צופן הסביבון ונרות החנוכייה,  ואיך כל זה קשור לאיש 'קטן' עם חזון גדול אשר נושא את השם….דוד בן גוריון!!!

"אחוות האור"

12 דצמבר, 2017

אהובים-יקרים, בתקופה מיוחדת ונדירה זו של פאתי העידן החדש, המגמה האבולוציונית מכוונת אל-עבר האצה התפתחותית, והסרת הצעיף מעל המשמעות הרוחית-הנסתרת של מנהג חג החנוכה לשחק בסביבונים, ואשר בשפת הרוח מכונה "תודעת הסביבון"!

 

אהובים-יקרים, האם שמתם לבכם אי-פעם לאותה חוקיות לפיה, ככל שהסביבון מסתובב מהר יותר כך הוא ניצב ויציב יותר! במילים אחרות, ככל שתנועת הסביבון מואטת יציבותו מתערערת, וכאשר הוא חדל להתנועע הוא נופל! מופע זה של הסביבון בא לעורר בכם בני האדם את ההיזכרות המקודשת באותה חוקיות קוסמית נצחית לפיה, צופן הבריאה הנו תנועה מתמדת! תנועה משמעה כוחות חיים והתחדשות, ואילו מצב של האטה וקפיאה על השמרים משמעותו נפילה וכיליון מכאן מבינים הנכם, שהיום יותר מתמיד נדרש לאזור אומץ ותעוזה כדי לשחרר את הישן  ולנוע קדימה אל החדש! ההבטחה לרווחה ושובע רוחי וגשמי טמונה בהסכמה לנוע קדימה בסנכרון למקצב הקוסמי! כלומר, יצירת אותה רמה של הולמות לחוקיות שמשתנה מידי יום ביומו! ההכרה שמה שעבד עד אתמול אינו עובד היום, ומה שעובד היום לא בהכרח יעבוד מחר…האצה כבר אמרנו?

 

אהובים-יקרים, חג החנוכה שנחוג לזכר טיהורו וחנוכתו מחדש של בית המקדש השני, והדלקת שמונת נרות החנוכייה כנגד נס פך השמן שהספיק לשמונה ימים, מבקש בעת מקודשת והרת גורל זו של "אחרית הימים" ומעברי עידנים, להאיר את תפקידם הרוחי-התודעתי של כל אחד משמונת נרות החנוכייה, במטרה ליצור "יישור קו" לאנרגיות ולתודעה החדשים!

 

אהובים יקרים,  צופן הנר הראשון בחנוכייה, ראשון במשמעות של רִאשׁוֹנִי, מתאר מצב בו אדם מתחיל בעשייה ראשונית-חלוצית של מימוש חזון, מדובר בשלב בו אף אדם מלבדו אינו מאמין בחזון יתרה מכך, כוחות שונים בסביבה מנסים 'להוריד' אותו מהחזון! חשוב לזכור,  שתמציתו המקודשת של "חזון" הנה,  לטעת חיים במקום חסר חיים אשר דרים בו  השיממון הרוחי והגשמי, לא ניתן לדבר על חזון והפרחת השממה מבלי להעלות על נס, בחג זה של חנוכה, את אותה נשמה גבוהה-נאצלה, נציגינו בפיזי מימים ימימה, דוד בן-גוריון אשר קרא להפרחת השממה בנגב, ואף שימש דוגמא אישית כאשר התפטר מראשות הממשלה בהיותו בן 68,  ועבר לגור בצריף בשדה בוקר!  ואנו שואלים, היכן נמצא לאורך כל תולדות המין האנושי כזה אדם, שבוחר לעזוב את כס השלטון לטובת עבודת אדמה ורעיית צאן! למען האמת ישנו עוד אחד שכזה…יהודי דגול, שחי למעלה משלושת אלפים שנה, ושהעדיף לוותר על חיי מלוכה לטובת רעיית צאן… אנו מכוונים דברינו בקדושה להוד- קדושתו "משה רבנו"… משה, שגדל והתחנך בארמון פרעה, ויכול היה להבטיח לעצמו חיים של שפע ומעמד, קולט בחושיו הפנימיים-האינטואיטיביים את אווירת ההסתאבות המוסרית-רוחנית של פרעה וחרטומיו, חוסנו המוסרי וטוהרו הרוחני של משה אינם מאפשרים לו 'להשתתף בחגיגה', והוא בוחר לוותר על מעמד המלוכה ולברוח למדיין שם הוא עובד את יתרו ברעיית צאן…( ראה מאמר-תמסורת: צופן 12 מכות מצרים אמור מעתה במצרים לקו שתים עשרה מכות ולא עשר! ).

 

אהובים-יקרים,  צופן הנר השני בחנוכייה, "שֵׁנִי" במשמעות של שְׁנַיִם שזה יותר מאחד, ושל  שַׁנִּי במובן של שינוי, מתייחס לשלב בו בעל החזון מצרף אליו "שותפים לדרך", שהרי תמציתו המקודשת של "חזון" הנה,  שהוא נועד לשרת את טובת הכלל ולא את בעל החזון לבדו! חשוב לזכור, שאדם אחד, מסור ומוכשר ככל שהנו, אינו יכול לבדו מבלעדי הזולת ליצור שינוי כמאמר השיר: "אני ואתה נשנה את העולם, אני ואתה אז יבואו כבר כולם!" (אריק איינשטיין), במקרה של דוד בן גוריון, פולה, רעייתו המסורה, הולכת אחריו לשדה בוקר, במקרה של "משה רבנו", מיד לאחר התגלות האלוהות למשה במעמד "הסנה הבוער", והציווי להוציא את בני-ישראל ממצרים, אחיו הבכור אהרן בא לקראתו והוא הראשון להצטרף לדרך החזון: "ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה, וילך ויפגשהו בהר האלוהים ויישק לו, ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האותות אשר צוהו וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל" ( שמות ד', כ"ז-כ"ט).

 

אהובים-יקרים, צופן הנר השלישי בחנוכייה, "שלישי" מלשון שלי שַׁי, מתאר את השלב בו גם מעגלים רחוקים יותר, שאינם נמנים בין בני המעגל הקרוב אשר פעלו ולקחו חלק ישיר במימוש החזון,  נהנים מפירות ומתנות החזון! דוד בן -גוריון לא רק פעל להפרחת השממה ויישוב הנגב אלא היה ראש ההנהגה של "המדינה שבדרך", המוביל והדוחף להקמת מדינת ישראל, הוא ולא אחר הכריז על הקמתה והנהיגה במשך למעלה מעשור! היום, 70 שנה לאחר הקמת מדינת ישראל, דורות של יהודים וערבים  אזרחי הארץ,  נהנים מפירותיה-מתנותיה של מדינה משגשגת ומתפתחת זו, במקרה של "משה רבנו", צאצאיהם של בני  "דור המדבר" יכולים היו ליהנות מפירותיו-מתנותיו של "חזון הארץ המובטחת"…

 

אהובים-יקרים, צופן הנר הרביעי בחנוכייה, "רביעי" במשמעות של רב=הרבה  ע'=עין שלישית, מתייחס לשלב בו "בעל החזון" מהווה "מודל השראה" עבור מעגלים רבים לאורך הדורות ובקנה מידה עולמי! בעל החזון משמש דוגמה אישית עבור רבים לתעצומות הרוח והיכולת לנוע מעבר למגבלות המציאות הפיזית, והרי צ'אקרת העין-השלישית תפקידה לראות מעבר לגשמי,  עשרות שנים לאחר מותו, דוד בן-גוריון מהווה מקור השראה והשפעה עבור רבים בארץ ובעולם  באופן דומה,  "משה רבנו", כבר למעלה משלושת אלפים שנה, מהווה את אחת הדמויות המשפיעות ביותר שידע  המין האנושי, בקרב בני דתות ולאומים שונים…

 

אהובים-יקרים, צופן הנר החמישי בחנוכייה, "חמישי" מלשון  שָׂמֵחַ  מתאר את השלב בו  דמותו של "בעל החזון" יוצרת השראה בלבבות של אנשים רבים ומפיחה בהם רגשות שמחה, והרי במילה "השראה" מוצפנת המילה "אושר"! 

 

אהובים-יקרים,  צופן הנר השישי בחנוכייה, "שישי" מלשון שַׁי  ועוד שַׁי, מתאר את השלב בו כוח ההשראה ורגש השמחה שניצתים בלבבות רבים, מולידים חזונות חדשים שנושאים באמתחתם מתנות עבור הכלל! באופן זה, נוצרת "תנועת שרשרת"  של חזון בורא חזון בורא חזון…ושל שי מוליד שי מוליד שי…ברצף מעגלי אינסופי!

 

אהובים-יקרים, צופן הנר השביעי בחנוכייה, "שביעי" מלשון שֹׂבַע מתאר מצב בו שרשרת החזונות והמתנות שהם נושאים באמתחתם, יוצרת תנועה הולכת וגדלה, הולכת ומתפשטת, בדומה לאדוות במים, של שפע ושובע רוחי וגשמי עבור חלקים הולכים ומתרחבים בקרב אוכלוסיית המין האנושי!

 

אהובים-יקרים, צופן הנר השמיני בחנוכייה, "שמיני" מלשון שֶׁמֶן הידוע כבעל סגולות של טיהור , זיכוך וחיבור לכוחות של אור בא ללמד,  שאדוות השפע והשובע  הרוחי והגשמי אשר  בהדרגה הולכים ומתפשטים בפלנטה,  מסייעים בטיהור השדה הפלנטארי מכוחות חושך של מלחמות ומחלות, עוני וסבל…

 

אהובים-יקרים, השמש בחנוכייה מסמל את "חזון אחרית הימים" של גאולת המין האנושי, והשבת פלנטת ארץ אל המצב הטבעי  שלה של עוצמה, רווחה ושפע אשר הנם נחלת המין האנושי כולו! והרי צופן המילה "שַׁמָּשׁ" הנו "שֶׁמֶשׁ", ומהו תפקידו של השֶׁמֶשׁ אם לא נתינה והזנה תמידיים לכל צומח, חי ומאונש שבעולמכם?! מכאן, שסוד עוצמתו של השֶׁמֶשׁ הנו נתינה אין-סופית לכל!

 

אהובים-יקרים, האם מתחילים הנכם לראות בעיני רוחכם את קווי הדמיון או בשפת הרוח "חוטי האור המוזהבים-הנסתרים" שבין  דוד בן גוריון ל"משה רבנו"??!!

 

אהובים-יקרים, לכל נשמה חותם תדרי-תודעתי ייחודי לה משמעות הדבר, שכל נשמה ניחנה בכישרון מסוים מעין 'מומחיות' בתחום ספציפי הואיל וכך, על רצף הגלגולים נשמות נוטות ליטול על  עצמן תפקידים זהים במהותם ורק 'התפאורה' היא זו שמשתנה…

 

אהובים-יקרים, סימני הרוח רבים וליבו של אף אדם אינו משים!…הוד-קדושתו "משה רבנו"  לא רק הביא את בני ישראל אל הארץ המובטחת אלא היה זה שגיבש והפך את אותה קבוצה של עבריים לעם במלוא מובן המילה! "משה רבנו " נודע לא רק בהיותו מנהיג רוחני אלא גם בהיותו מנהיג צבאי, מי  שבנה את כוחו הצבאי והמנטלי של  עם ישראל לקראת כיבוש הארץ, ומה עשה דוד בן גוריון? את אותו הדבר בדיוק!…פעל והכריז על הקמת מדינת ישראל, מינה שרים בממשלה,  ונתן את הפקודה להקמת "צהל" הלוא הוא צבא ההגנה של מדינת ישראל!

 

אהובים-יקרים, "משה רבנו" בגלגולו בדמות "אברהם אבינו" (ראה מאמר-תמסורת: חג החירות והחופש שבמחויבות אמת לחזון הנשמתי-המוזהב!) מתיישב בנגב ומעניק לעיר באר-שבע את שמה לאחר שכרת ברית עם אבימלך מלך גרר: "ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית, ויצב אברהם את שבע כבשות הצאן לבדהן, ויאמר אבימלך אל אברהם: מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה, ויאמר את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת, על כן קרא למקום ההוא באר שבע, כי שם נשבעו שניהם" ( בראשית כ"א, כ"ז-ל"א), מידע זה מאיר את סוד משיכתו של  דוד בן-גוריון אל הנגב והגדרתה  כ"ערש האומה", כשהוא נסמך על   קורות "אברהם אבינו" ו"משה רבנו" כפי שמתואר בכתובים! והרי, כשנצטווה "אברהם אבינו" ללכת מארצו וממולדתו ומבית אביו באור כשדים לארץ כנען הוא הלך ונסע הנגבה: "ויסע אברם הלך ונסוע הנגבה"(בראשית י"ב 9), וגם לאחר שירד למצרים מחמת הרעב הוא שב ועלה הנגבה: "ויסע אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה" ( בראשית י"ג, א'), להדגשת מרכזיותו של הנגב הוסיף בן-גוריון והזכיר, כי גם המרגלים ששלח משה לתור את הארץ עלו תחילה בנגב:  "ויעלו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבא חמת ויעלו בנגב…"  (במדבר י"ג , כ"א-כ"ב).

 

אהובים-יקרים, מראה  נס קריעת ים סוף שחולל "משה רבנו", אשר בו המים נבקעו לשנים, ונוצרו מעין שתי 'חומות' -ימנית ושמאלית ובניהן  מעבר יבשתי, מזכיר את חזות הבלורית של בן -גוריון, של השיער המתנוסס משני צדי ראשו, הימני והשמאלי, והקרחת שבאמצע, מראה בלוריתי ייחודי זה הפך לסימן ההיכר שלו! זאת ועוד, אחת מאמירותיו הידועות  "כל יהודי שאינו מאמין בניסים אינו ריאליסטי!".

 

אהובים-יקרים, אף- על-פי שלא הגדיר עצמו כאדם דתי שומר מצוות, דוד בן -גוריון הפליג בידיעותיו בתנ"ך, על התנ"ך הוא אמר שהוא  נשמת העם היהודי מראשיתו ועד סוף כל הדורות, בו נתגלתה ומתגלה כל רוחו העברית, הדמויות בתנ"ך ובנביאים היוו עבורו מקור השראה של ממש, הוא לא רק ידע לספר עליהם אלא חי את דרכם ועל-ידי כך הפך אותם לאלמותיים! דוד בן-גוריון הקדיש את כל מרצו וחייו למען מימושו של "חזון אחרית הימים" אשר תמציתו המקודשת תקומתו מחדש של עם ישראל בארץ ישראל לאחר אלפיים שנות גלות! הוא נהג לומר שמדינת ישראל תיבחן  לא  בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים,  זוהי משמעותו הרוחית-הנסתרת של אותו פסל ידוע ומוכר של דוד בן-גוריון, כשהוא עומד על הראש ורגליו כמו 'מהלכות ברקיע' בא ללמד,  שדוד בן-גוריון הלך  בדרכי הרוח והגשים את חזונה!