צופן שִׁבְעַת ימי חג סֻכּוֹת:  שְׁבוּעַת ה-כְּסוּת!  

 

"אחוות האור"

3 אוקטובר 2015

עריכה מחודשת: 3 אוקטובר, 2017

 

הקדמה

אהובים-יקרים, בחברה המודרנית מהדורות החדשות מהוות "מראה טהורה" למצבו הערכי-המוסרי של העם והממשל… היום יותר מתמיד, נדרש 'להביא' את האור אל המקומות החשוכים, ולרפא את הנגעים והפצעים…היום יותר מאי-פעם, נדרשת לקיחת האחריות האישית, באופן כזה שכל פרט ידע את מקומו בתוך המכלול המקודש השלם, ויבצע נאמנה את תפקידו…כמאמרה של אותה שליחת אל נשגבה-נאצלה, המשוררת-הצנחנית חנה סנש, במכתבה האחרון לחברי הקיבוץ: "חברים יקרים! בים, ביבשה, באוויר במלחמה ובשלום, אנחנו כולנו הולכים למטרה אחת-כל אחד מאתנו יעמוד על מקומו-אין הבדל בין תפקיד לתפקיד…"

המאמר

אהובים-יקרים, תכליתו הרוחית-הנעלה של חג סוכות הנה, לעורר בכם את החיבור המחודש- המקודש, לאותו ערך עליון של "מתן חסות": "סֻכּוֹת", בהיפוך אותיות, " כְּסוּת"!   והרי "כסות" הנה המילה העתיקה-הקדומה של "חסות"!

 

אהובים-יקרים, הרוח, הפן הזכרי של האלוהות, מבטא את אותה איכות נאצלה של "נתינת חסות" לכל הברואים, כשם שאב מגן על ילדיו! בעוד שהשכינה, הפן הנקבי של האלוהות, מבטאת את אותה איכות נשגבה של "אהבה", בדומה לאהבת אם לילדיה!

 

אהובים-יקרים, סיפור יציאת מצרים ומסעם של בני ישר-אל במדבר, ממחישים את עוצמתה- הגנתה של הרוח: 12 המכות (ראה מאמר-תמסורת "צופן 12 מכות מצרים: אמור מעתה במצרים לקו שתים עשרה מכות ולא עשר!") וקריעת ים סוף מבטאים את עוזה הבלתי-נדלה של הרוח, ואילו ענני הכבוד שסוככו מעל בני ישר-אל ואשר סיפקו להם את כל צרכיהם, משך ארבעים שנה במדבר, ממחישים את  הגנתה המלאה-השלמה של הרוח!

 

אהובים-יקרים, האלוהות מצווה על בני ישר-אל לשבת בסוכה משך שבוע ימים, אקט פיזי שבא לעורר את הזיכרון המקודש של "שבועת הכסות", הווה אומר, השבועה לפרוס חסות, להעניק הגנה ובטחון לחסרי הישע והחלשים שבחברה, אך לא פחות חשוב מכך, גם לאלה שאינם ברי דעת, ולוקים בהתנהגות הרסנית של פגיעה עצמית! והרי מהי "סוכה", אם לא מבנה הסוכך על יושביו, ומהו "שבוע" אם לא שבועה?!  

 

אהובים-יקרים, אותה מצווה בחג הסוכות של "ארבעת המינים": "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל, ושמחתם לפני ה' אלוהיכם שבעת ימים" (ויקרא כ"ג ,מ'), משמעותה הרוחית-הגבוהה הנה, "שבועת האחדות" במילים אחרות, "הערבות ההדדית" הווה אומר, המחויבות לדאוג לכל חלקי העם והחברה, כפי שמלמד צופן המילה "ארבע",  מלשון  "אחד ערב" (א'-אחד, "רבע"-בהיפוך אותיות "ערב") כמו גם אותו אקט פיזי של  איגודם וקשירתם יחדיו!

 

אהובים-יקרים, המשמעות הרוחית הנוספת של ארבעת המינים הינה ארבעת יסודות הבריאה של האוויר והאש הזכריים, ושל המים והאדמה הנקביים! בגוף האדם הנשימה מייצגת את יסוד האוויר ועל כן את כוח החשיבה, הדם מסמל את יסוד המים ועל כן את כוח הרגש, השרירים את יסוד האש  ועל כן את כוח הרצון, והשלד את יסוד האדמה ועל כן את כוח העשייה והמימוש הואיל וכך, האקט הפיזי של בניית הסוכה מכוון אתכם אל מיצובה וכינונה של "הסוכה הפנימית" אשר תמציתה המקודשת מיזוג אוהב והרמוני של הזכרי והנקבי שבכם, והבאה לידי ביטוי של כוחות החשיבה, הרגש, הרצון והעשייה, ומכאן  יצירת אותה רמה של "שלמות פנימית"….

 

אהובים-יקרים, חג הסוכות בסימן שבעת האושפיזין כנגד שבעת הצ'אקרות, שבעת צבעי הקשת ושבעת עולמות של מעלה עד בורא עולם, שנחוג ארבעה ימים אחרי יום כיפור שמהווה "שער להתבוננות פנימית", מזמין אתכם למצב את "הסוכה הפנימית" בתוככם,  בשלושה מעגלים אשר מוזנים ומזינים זה את זה, משפיעים ומושפעים זה מזה…

המעגל הראשון מתייחס לשאלה המוזהבת-המקודשת: לאיזה חלקים בתוכי אני מפנה מקום במילים אחרות, איזה 'אושפיזין' אני מארח בביתי הפנימי– את הכוחות הגבוהים הנשמתיים או חלילה את כוחות הנפש הנמוכים

המעגל השני מתייחס לשאלה המוזהבת-המקודשת: לאיזה ישויות  רוחניות אני מחובר קרי, איזה אושפיזין רוחניים אני מארח בסוכתי הפנימיתישויות אור ונשמות גבוהות או חלילה ישויות חושך ונשמות נמוכות

המעגל השלישי מתייחס לשאלה המוזהבת-המקודשת:  איזה אושפיזין פיזיים כלומר, בני אדם אני מכניס אלייאנשים אמתיים וטהורים או  שקריים ולא טהורים

 

אהובים-יקרים, נגע רע שפשט שלא לומר פשע,  בעת הזו במחוזותיכם הנו, פגיעה בשתי קצוות האוכלוסייה הנחלשות ביותר, ואנו מכוונים דברינו בקדושה, לתינוקות וקשישים!!! מדובר באחד מהמראות הקשים והמזעזעים ביותר, המצביע על שפל מוסרי-רוחי!

 

אהובים-יקרים, בחמישי האחרון (1.10.15), נחשף במהדורות החדשות שלכם, אותו מעשה 'עורבני', שהתרחש מספר חודשים קודם, באחד ממועדוני הבילוי המרכזיים שבארץ, בו מספר גברים חומסים את גופה-נפשה של אישה, המצויה במצב של שכרות וערפול חושים, לקולות קהל משולהב, צווח ומריע… מעשה 'עורבני' כבר אמרנו?

 

אהובים-יקרים, כפי שנאמר מוקדם יותר, מהותו של העיקרון "הזכרי" הנו, הגנה וחסות כמעשהו של בועז, אותו "גיבור חיל", שברגישותו מזהה את מעמדה החברתי  החלש-הפגיע של רות  קרי, היותה אישה ענייה, אלמנה ונוכרייה, וכמו אבא טוב ממהר לפרוס חסותו ודואג לה במסירות: ""ויאמר בועז אל רות הלא שמעת בתיהלוא צוויתי את הנערים לבלתי נגעך……ותשב מצד הקוצרים ויצבוט לה קלי ותאכל ותשבע ותותר…" (מגילת רות ב', ח'-ט"ו, מתוך מאמר-התמסורת, "מגילת רות והשובע שבשבועה: באשר תלכי אלך" ).

 

אהובים-יקרים, ניצול מצב חולשה של אדם, כל שכן של אישה, אינו דבר שיש להתפאר ולהתהדר בו, ואינו מעיד על "גבריות" אלא על "עליבות"! "גבר אמתי" לעולם לא יתפתה  לנצל חולשתה של אישה כדי לספק את תאוותיו יתרה מזאת, "גבר אמתי" יבחר לממש קשר אינטימי  רק עם אישה שהוא אוהב ומחויב לה רגשית!

 

אהובים-יקרים, האנרגיה המינית כשהיא מחוברת ללב מהווה כוח מאחד, אולם כשהיא חסרה את החיבור המקודש של הלב, היא מהווה כוח מפריד ובמקרי קיצון אף אלים ופוגעני! זו הסיבה בעטיה, קשר מיני נכון וראוי לו להתקיים במרחב הזוגי-האינטימי! למרבה הצער, בימים אלה, ישנם בני-אדם, וחמור שבעתיים, שליחי אור ומורי רוח אשר לוקים באובדן דרך ובלבול דעת! ממקום מושבנו שברוח, אנו עדים לתופעה שפשטה, או ליתר דיוק פשעה, בחלק מהחוגים הרוחניים שבמחזותיכם, של פעילות מינית בקבוצה, כל זאת באמתלה איוולת של 'דרך' לעלייה בתודעה! והרי צופן המילה "אורגיה" הנו "יהרוג אור"! דמעות של מלאכים יורדות על אותן נשמות גבוהות, של שליחי אור ומורי רוח, שאיבדו  דרכם, ונפלו לתהומות החושך והעיוורון ואינם שועים ל"תמרורי האזהרה" ול"שעונים המעוררים", על כך נאמר: "עיניים להם ולא יראו"…( תהלים קט"ו, ה').

 

אהובים-יקרים, נוכח חשיפתו והוצאתו לאור של אותו 'מעשה עורבני', בקרב רבים מבניכם התעוררה השאלה: "זוהי סדום"? עתה, מבינים הנכם את מה שבזמנו לא הבינותם כראוי, שאותו סרט העונה לשם זה, שיצא לאקרנים באוגוסט 2010, אינו ידי המקרה כלל וכלל, והלכה למעשה, כוונן היטב, מבעוד מועד, על ידי ההיררכיות העליונות, כחלק ממערך רחב היקף, של "תמרורי אזהרה" ו"שעונים מעוררים", הקוראים אתכם לשוב אל תורת האמת של משה ואל מוסר ה'!

 

אהובים-יקרים, תמציתה המקודשת-הטהורה של תורת משה הנו,  חיבור של לב! והרי "לב" הנו רש"י תיבות של  "לוחות ברית"!  דבר שהנוכחים במועדון "אלנבי" שכחו, כפי שמלמד צופן השם "אלנבי" בהיפוך אותיות, "אין לב"!

 

אהובים-יקרים, חשוב שתבינו חשוב שתדעו, שהסכנה הגדולה מכל האורבת לכם כעם וחברה, איננו האיום של דעא"ש, איראן  ו/או הסכסוך היהודי-פלסטיני, אלא אותו נגע רע של היעדר לב!  הוא  ולא אחר, הוא ולא אחר