צופן מטות משה רבנו ואהרן הכהן ו…תוף מרים הנביאה!

 

"אחוות האור"

 28 מרץ, 2018

 

אהובים-יקרים, עיקרון "השילוש המקודש" הנו חוק אלוהי-יקומי אשר בטעות מזוהה עם הנצרות, 'אזכורים' של עקרון נצחי זה ניתן למצוא בתרבויות וציוויליזציות שונות, וגם ( איך לא? ) ביהדות, הסיפור המקראי מתאר את יציאת בני ישראל ממצרים ומסעם במדבר 40 שנה תחת הנהגתו-הובלתו של הוד-קדושתו "משה רבנו", "איש החזון"  אולם,  משה לא פעל לבדו, לצדו ניצבו שני אחיו, משרתיו המסורים-הנאמנים:  מרים "אשת הנבואה", ואהרן "איש הכהונה", כאשר לכל אחד מהם משויך 'חפץ' מסויםלמשה ואהרן היו מטות ולמרים הנביאה תוף, עובדה זו מעלה ארבע קושיות מרכזיות:

מהי המשמעות הרוחית-הנסתרת והתפקיד הייעודי של מטה "משה רבנו"?

מהי המשמעות הרוחית-הנסתרת, והתפקיד הייעודי של מטה "אהרן הכהן"?

מהי המשמעות הרוחית-הנסתרת והתפקיד הייעודי של תוף "מרים הנביאה"?

מהי המשמעות הרוחית-הנסתרת, וההשפעה התדרית-התודעתית הנובעת מצרוף שני המטות והתוף יחדיו?

בתואם לחוקיות הזמן העכשווי של "הסרת הצעיפים" אנו באהבה נאיר את התשובות לארבעת הקושיות…

 

אהובים-יקרים, משה נבחר להביא לידי מימוש והגשמה של "חזון הרוח" והתכנית הבריאתית, אשר במרכזה  השתתת ערכי האמת והמוסר של האור בעולם בו "החזק שולט", ומעשים של הקרבת קרבנות אדם, עבדות, רצח, אונס, גנבה ועוד, לא רק שאינם מוקעים אלא מהווים סמל לשליטה ומעמד! השלב הראשון בתכנית האלוהית כוון להנחיל את  תורת האמת והמוסר של האור בקרב אותו צביר של עם ישר-אל וממנו אל האנושות כולה מכאן, שמטה "משה רבנו" מסמל את העיקרון הזכרי של העוצמה, צד ימין, ואת "משולש הרוח" (המשולש עם הקדקוד שפונה מטה ב"מגן דוד") כלומר, את הכוחות הרוחיים-הקוסמיים שנעים מטה, ובאים לידי ביטוי בממד הארצי-האדמתי! כוחות רוחיים גבוהים-נסתרים אלה יוצרים את אותם נסים ופלאים בממד הארצי –האדמתי: מכות מצרים וקריעת ים סוף, שהנם מעבר למה שתפישת בן-האנוש משגת, ושתכליתם להוציא לפועל את התכנית האלוהית, דבר זה מוצפן באותה תנועת יד מקודשת בה הוד-קדושתו "משה רבנו" מניף את המטה מעלה לשמיים ואז בהטיה כלפי מטה: "ויאמר יהוה אל משה… ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו…" (שמות י"ד, ט"ו-ט"ז )  תנועה מקודשת זו עם המטה ביד מסמלת את האצלת כוחות הרוח אל הממד האדמתי ויצירת טרנספורמציה ברובד הגשמי!

 

אהובים-יקרים, נשאלת השאלה, האם כל אדם שהיה אוחז ב"מטה משה", ומבצע את אותה תנועת יד מקודשת, היה גם כן מחולל את אותם פלאים ונסים של מכות מצרים וקריעת ים סוף? התשובה היא לא רבתי! זאת מאחר, ו"מטה משה" מחזיק סוד נוסף שקשור לכוח הרצון הנשמתי של "משה רבנו" כלומר, היכולת שלו לגייס את כל החלקים האנושיים שבו קרי,  למקד/לפקס את כל מחשבותיו, רגשותיו ורצונותיו האנושיים-הגשמיים כך שיהיו בשירות החזון הרוחי הנשגב!!! מדובר, בסף תודעתי גבוה שמשה ניחן בו מכאן, שמטה משה מייצג את הכוח הנשמתי שגובר ומכניע את כוחות הנפש  של הספק והפחד, התאווה והשררה! בעוד שכוחות הנפש משולים לנחש אשר תנועתו האופקית-הפתלתלה מלמדת על ערמומיותו-תככנותו, הרי ש"מטה משה" ניצב  אנכית סמל לכוחות הנשמה וחיבור ישיר אל הרוח! ניתן לסכם ולומר, ש"מטה משה" מסמל את הפן הזכרי של "עוצמה", צד ימין בגוף האדם, ואת התנועה מלמעלה כלפי מטה קרי, מצ'אקרת הכתר לכיוון צ'אקרת השורש!

 

אהובים-יקרים, אהרון נבחר ישירות על-ידי ההיררכיות הבריאתיות להיות הכהן הראשון אשר מזרעו קמה שושלת הכהונה בישראל! באמצעות הטקסים והברכות, הכהן מעביר את היחיד והקולקטיב חניכה אשר תמציתה המקודשת מיצובם בתדר ותודעה של אהבה ואחדות, מסירות והתמסרות לרוח ומכאן, יצירת אותה רמה של סנכרון בין הגשמי לרוחי, האנושי לאלוהי! תהליך החניכה נועד להכין את הפרט והקבוצה לקיום תפקידם הרוחי-הייעודי, כפי שנרמז בצופן המילה "כהן" שהנו בהיפוך אותיות "הָכֵן"! מכאן, ש"מטה אהרן" מסמל את העיקרון הנקבי של "האהבה וההתמסרות", הצד השמאלי בגוף האדם,  ואת "משולש החומר" (המשולש עם הקדקוד שפונה מעלה ב"מגן דוד") כלומר, את האנושי ש'נע מעלה' מתוך רצון לשרת את הרוח ולהתאחד עם האלוהי! בסיפור המקראי מתואר איך בדרך פלאית-ניסית על "מטה אהרן" צמחו פרחי שקד כעדות לבחירתו ישירות על-ידי ההיררכיות הבריאתיות לתפקיד "הכהן הגדול": "ויהי ממחרת ויבוא משה אל אוהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית הלוי ויצא פרח ויציץ ציץ ויגמול שקדים"  (במדבר י"ז, כ"ג) השקד מסמל את האיכות של "שקידה" במובן של מסירות והרי, היכן שמתקיימת  שקידה לרוח שורה קדושה! ניתן לסכם ולומר, ש"מטה אהרן" מסמל את העיקרון הנקבי של האהבה והמסירות לרוח, את "משולש החומר", והתנועה מצ'אקרת השורש מעלה לכיוון צ'אקרת הכתר!

 

אהובים-יקרים, צורתו העגולה של "תוף מרים" מלמדת שהוא מסמל את "הרחם הקוסמית" אשר בדומה לרחם בגוף האישה מהווה מרחב של התפתחות, טרנספורמציה ו"לידה מחדש"! משמעות זו נרמזת גם בצופן המילה "תוף" שהנה בסיכול אותיות "פות" שמו של איבר המין הנשי! ומהי המשמעות האמתית-הנכונה של "יציאת מצרים"  אם לא מעמד של "לידה מחדש"? מראה קריעת ים-סוף לשניים ומעבר בני-ישראל בתוכו נמשל למעמד הלידה בו שק השפיר נבקע, המים יורדים, והתינוק עושה את דרכו החוצה לאוויר העולם דרך צוואר הרחם/תעלת הלידה! 

 

אהובים-יקרים, נשאלת השאלה מהו הקשר הרוחי-הנסתר שבין "מטה משה", "מטה אהרן" ו"תוף מרים",  ואיזו גאומטריה מקודשת נוצרת מתוך חיבורם יחד?

 

אהובים-יקרים,  בהצלבת שתי המטות יחד– "מטה משה" שבימין ו"מטה אהרן" שבשמאל (בדומה לסמל של "שעון החול" ושל האות  האנגלית ( X נוצרת הגאומטריה המקודשת של שני המשולשים, "משולש הרוח" ו"משולש החומר", שקדקודיהם נושקים זה לזה ויוצרים  סנכרון ואחדות בין הרוחי לגשמי, מצב זה של סנכרון ואחדות בין האלוהי לאנושי מביא לשלמות וטוהר, שבאים לידי ביטוי בתוף העגול שמקיף אותם! והרי הגאומטריה המקודשת של המעגל מסמלת את  המקור-האחד-השלם! זאת ועוד, צופן רש"י התיבות של "תוף מרים" הנו "תָּם" ו- "תֹּם" במובן של  שלם וטהור!     מכאן, שהגאומטריה המקודשת שנוצרת מתוך החיבור של שני המטות והתוף יחד הנה של סמל שעון החול ( X ) בתוך מעגל!

אהובים-יקרים, נשאלת השאלה, היכן נמצאת הנקודה שמחברת בין שני המשולשים- "משולש הרוח" ו"משולש החומר"? התשובה הנה, שנקודת הממשק שמחברת בין שני המשולשים ממוקמת בצ'אקרת הלב אשר נתיבה הרוחי הנו "אהבה" כלומר, "רגש" האהבה מהווה את  ה-"גשר" כלומר,  את 'הדבק' התדרי-התודעתי  שמחבר בין חלקי השלם, דבר זה נרמז בצלילי התוף שמזכירים את קצב  פעימות הלב!!! מכאן, שצ'אקרת הלב מהווה את השער לעליה בתודעה לכן, פיתוח כישורים  של לב נמצא במרכז דרך ההתפתחות הרוחנית, החניכה והתקדשות!!!

 

אהובים-יקרים, הגאומטריה המקודשת של שני המטות בהצלבה בתוך התוף העגול, מבטאת את החוקיות היקומית-הנצחית אשר מכוונת  אל-עבר אחדות ואיזון בין כל חלקי השלם והרי,  כל מה שהוא מאוזן הוא שלם וכל מה שהוא שלם הוא מאוזן! המלצתנו למדוט עם גאומטריה מקודשת זו ולהיעזר בה בתהליכים של ריפוי ועליה בתודעה.