צופן "משיח רוכב על חמור לבן"!

"אחוות האור"

17 ינואר, 2020

 

אהובים-יקרים, הנביא זכריה  מתאר את המשיח כמי שמגיע רכוב על חמור: "הנה מלכך יבוא לך, צדיק ונושע הוא, עני ורוכב על חמור" (זכריה ט, ט). זאת ועוד, לאורך הדורות, התגבשה בתפיסה העממית היהודית האמונה, שצבעו של החמור לבן.  גם בזמן הזה, יש שמתרגמים את דברי הנביא זכריה בדרך הפשט וסבורים, שהמשיח מסתתר בהרים ובבוא העת יתגלה ויופיע כשהוא רכוב על חמור לבן.

אהובים-יקרים,  הנוצרים  מציינים מידי שנה, בחג הקרוי "יום ראשון של הדקלים", הנחגג ביום ראשון שלפני הפסחא, את אותו מאורע המופיע בברית החדשה, בו מתואר, שכאשר התקרב ישו להר הזיתים, שלח שניים מתלמידיו לכפר קרוב, למצוא שם חמור שאיש לא ישב עליו מעולם. לאחר שתלמידיו הביאו לו את החמור מסופר, שישוע רכב עליו לתוך ירושלים, בעוד ההמון יוצא לקראתו בכפות תמרים, ומריע בקול: "והי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו , ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו, וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה…ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו, ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך, וההולכים לפניו ואחריו צועקים לאמור הושע-נא ברוך הבא בשם יהוה, ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע-נא במרומים" (מרקוס יא, 11-1).

אהובים-יקרים, תיאורים אלה המופיעים הן ביהדות והן בנצרות, מעלים את השאלה, מהי המשמעות האמתית-הנכונה של הדימוי "משיח רוכב על חמור לבן"?

אהובים-יקרים, תיאור ביאת המשיח ב"אחרית הימים", התקופה בה הנכם נמצאים, כשהוא רוכב על חמור לבן מתארת מצב של "התעוררות רוחנית", ושל עליה בתודעה בקרב  מסה מכרעת של המין האנושי כלומר, כינון "סדר חדש" ומיצובה של "אנושות חדשה" בה  שרביט ההנהגה מועברת מהעצמי האנושי לעצמי האלוהי בבחינת, "החזרת עטרה ליושנה"!

אהובים-יקרים, החמור מסמל את "תודעת החומר" של תפיסת האדם את עצמו כישות פיזית כלומר,  האדם כלוא  בתוך "אשליית המוות", ומונע מתוך  פחד קיומי-הישרדותי,  כפי שנרמז בצופן המילה "חמור" מלשון "חומר".  לעומת זאת, אקט הרכיבה על החמור מסמל התעלות מעל תודעת החומר-הארצית  הווה אומר, מצב בו האדם מתעורר מאשליית היותו ישות פיזית אל ההכרה בהיותו ישות רוחית- נצחית,  הוא מנצח את הפחד ממוות, ורותם את כוחות הנפש/ האגו לשירות העצמי הנשמתי!  הפחד וההישרדות מפנים את מקומם לכוח חדש שמניע את חייו- "יצירה בוראת"/ "בריאה יוצרת"! המילה "חמור" מרמזת על מעבר מתודעת ה-"חומר" הזמנית-החולפת אל עבר תודעת "חיי נצח" והרי צופן המילה "חמור" הוא גם ח'=חיים, מור=More באנגלית "יותר"! בשעה, ש"שרביט ההובלה" מועברת לעצמי הנשמתי, אור-לבן מואצל מהנשמה אל הגוף לכן,  החמור מתואר בצבע לבן! במצב זה,  ה-"עור" הפיזי זוהר וקורן ב-"אור" לבן כפי שארע להוד-קדושתו "משה רבנו", במעמד הר סיני: "ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו " ( שמות ל"ד, כ"ט ).