צופן "צרפת" והטבח ביום הבסטיליה

 

"אחוות האור"

18 יולי, 2016

 

הקדמה

אהובים-יקרים, מאמר התמסורת הנוכחי, מביא את הסיבתיות הרוחית הגבוהה, לטבח הנורא בניס ביום הבסטיליה, שארע בחמישי האחרון, ולהפיכתה של צרפת, מאז 2012 , לזירה עקובה מדם של פיגועים ומעשי טרור, מצב זה של העם הצרפתי מהווה "שעון מעורר" עבור אומות העולם בכלל, ועם ישר-אל בפרט,  להתעורר אל רגשות של אחווה, דאגה אוהבת ושותפות גורל! 

"ברטט האחדות, החוצה לבבות ועולמות, בהאצלת שוכני- על, מחשבות של שלום, רגשות של פיוס ורצון טוב, יתמירו את התאווה לדם להתמסרות לאור, והרי הבחירה היא באדם, בין האור לבין הדם"

תבורכו

 

המאמר

אהובים-יקרים, שבועות בודדים טרום התפרצותה של "אינתיפאדת היחידים", באנו והצהרנו, באנו והתרענו, שזוהי "שעת חירום" מהקשות ביותר שידע המין האנושי ככלל, ועם ישר-אל בפרט (ראה מאמר-תמסורת: "צופן חדשות י"א תשרי תשע"ו והקריאה להתעוררות!"), כמו כן, הדגשנו את מעמדה הרוחי המיוחד של ירושלים, במובן שמהווה היא את צ'אקרת הלב הפלנטרית, קרי, את "הלב החי הפועם" של הפלנטה כולה, ואת הפיכתה ל"מוקד תבערה" (מת ברש"י תיבות), הואיל וכך, אין זה פלא, שגל הטרור שהחל בירושלים, התפשט עד מהרה ברחבי הארץ, וממנה אל ארצות ומדינות בעולם כולו!

 

אהובים-יקרים, את השלכות סטייתו מהנתיב הרוחי-הייעודי של עם ישר-אל,  על המצב בארץ ובפלנטה כולה, פרשנו בפניכם בהרחבה מוקדם יותר במאמר-התמסורת "מעגל תשורת רוחות העמים", לפיכך, במאמר הנוכחי, אנו מבקשים להתמקד בעם הצרפתי, ולהביא את הסיבתיות הרוחית  הגבוהה בעטיה הפכה צרפת, לזירה עקובה מדם של פיגועים ומעשי טרור מאז 2012 ואילך:

11 מרץ 2012- רצח הצנחן הצרפתי בטולוז

 15 מרץ 2012- רצח שני חיילים במרכז מסחרי במונטובאן

19 מרץ 2012- רצח מורה ושלושה ילדים בבית הספר היהודי "אוצר התורה" בטולוז

 7 ינואר 2015- הפיגוע במשרדי העיתון "שרלי הבדו"

 9 ינואר 2015- הפיגוע במרכול היהודי "היפר כשר"

 13 נובמבר 2015 –מתקפת טרור רב מוקדית בפריז והטבח בתיאטרון בטאקלאן

 13 יוני 2016- רצח השוטר ואשתו

14 יולי 2016- פיגוע בניס ביום הבסטיליה

 

אהובים-יקרים, המהפכה הצרפתית הביאה לכינון חברה שוויונית והוגנת בהרבה, ששמה לה למטרה לדאוג לחלשים  ולהגן על זכויות האדם והאזרח, ללא ספק, היה זה "רגע מחונן" בחיי העם הצרפתי, אלא, שלמרבה הצער, תוך פרק זמן קצר, העם הצרפתי הצמיח מתוכו הנהגה כוחנית, שחרטה על דגלה את הפיכתה של צרפת לאימפריה, והובילה אותה למסע כיבושים של ארצות ומדינות, הלכה למעשה, שלטון נפוליאון ( 1799-1815) מסמן את 'נפילתו' של העם הצרפתי אל התודעה  הגשמית של תאווה לשררה וכוח, כפי שמלמד צופן השם "נפוליאון" במשמעות של "נפלו און" (און=כוח)!

 

אהובים-יקרים, כשם שנשמה טרום לידתה, בוחרת ומתכננת היטב את נתיבה הייעודי, כך גם אותה ישות קולקטיבית, הקרויה בפיכם "עם"  הנה בעלת תכלית רוחית ונתיב ייעודי, עליו הוחלט ברקיעים העליונים ובהיררכיות הבריאתיות, הרבה קודם להתהוות אותה קבוצה של "עם" בממד הארצי-האדמתי, הואיל וכך, הסטייה מהנתיב הייעודי, ואובדן החיבור הגבוה אל "רוח העם", יוצר את אותן השלכות 'בלתי-רצויות' על מצבו וגורלו של אותו עם!

 

אהובים-יקרים, רוח העם הצרפתי מקושרת לצ'אקרת מקלעת השמש (ראה מאמר תמסורת: "מעגל תשורת רוחות העמים"), האמונה על היבטים של חוסן ועוצמה,  למרבה הצער,  התעשרותה והתחזקותה של צרפת,  יצרו אצל העם הצרפתי 'הלך רוח' של חיים המושתתים על חומרנות ונהנתנות, וכשם שגוף ללא רוח הנו נעדר חיים, הרי שעם ללא רוח מאבד את חוסנו הפנימי ואת עוצמתו הלאומית, כפי שמרמז צופן השם "צרפת" מלשון "צר פת", הווה אומר, דלות במזון הרוחי מולידה דלות במזון הגשמי!

 

אהובים-יקרים, הפיגוע ביום הבסטיליה, יום עצמאותה של צרפת, מלמד בראש ובראשונה וקודם לכל, על אובדן עוצמתו-עצמיותו הרוחית של העם הצרפתי, והרי עוצמה אמתית מקורה ברוחי-הנצחי ולא בחומרי-הזמני, צופן שם  העיר "ניס" בריביירה הצרפתית, מלמד על 'הסתלקות' הרוח מקרבו של העם הצרפתי: "ניס" מלשון "נָס י'"  (נָס = נמלט, הסתלק, ברח),  צופן השם "בסטיליה" מלשון "יטה סבל", רומז על ההשלכה הרת האסון של אובדן החיבור לרוח העם, צופן השם "ריביירה" מלשון "ריב" ו-"ירה" מלמד על מצב  של מאבק ומלחמה, פיגוע הדריסה במשאית מלמד שלכל אירוע בגשמי ישנה  תכלית עליונה, והרי "דריסה" מלשון "סדר יה", במובן של יצירת "שעון מעורר" חזק במיוחד, עבור העם הצרפתי לשוב אל שורשיו הרוחיים,  משמעות זו הועצמה במיוחד, נוכח תזמון מועד עלייתו לאקרנים של הסרט "Bastille Day" (בעברית תורגם ל-"הג'וב הצרפתי"), שמתאר כיצד רשויות החוק מנסות למנוע מתקפת טרור קטלנית בפריז במסגרת חגיגות יום הבסטיליה, יום אחד בלבד לפני הפיגוע בניס!!

 

אהובים-יקרים, פעמים רבות צופים אנו בכם, מתהדרים יתר על המידה ובאופן שגוי, בזכות הבחירה החופשית המתקיימת במרחבכם הארצי-האדמתי, ומתעלמים מ'חציו השני' של עקרון זה, הווה אומר, אמנם, ההיררכיות הבריאתיות העניקו לבן האנוש אשראי חופש לבחור ולפעול כרצונו, אולם בחירותיו-מעשיו של האדם 'מעצבות' את גורלו האם יהיה אוהב או חלילה כואב, כלומר, בחירות האדם בהווה 'מושכות' תסריט גורלי-עתידי, מתוך סך כל תסריטי הגורל שנקבעו לו טרום לידתו, מכאן, שאתם אלה היחידים שקובעים, איזה 'סרט' מסך כל התסריטים שנשמתכם התוותה טרום לידתה, 'יוקרן' על מסך חייכם הגשמיים…

 

אהובים-יקרים, למרבה הצער, בעת הזו, קיים פער עצום בין הצהרותיהם של מנהיגי העולם מעל במות ובערוצי התקשורת, לבין מה שמתרחש 'מאחורי הקלעים', היום יותר מאי-פעם בעבר, אומות  ועמים, נדרשים להתעורר אל רגשות של  אחווה ודאגה אוהבת לשלומו של הזולת, היום יותר מאי-פעם בעבר, אין היתר מוסרי-רוחי לשבת בחיבוק ידיים, הואיל ותדרי האור פוקדים את מרחבכם ביתר-שאת, ובאופן שלא היה כמותו מעולם! בעוד שיסוד האש במתכונתו המקורית הנו כוח של אחדות ושל יצירה (א"י ברש"י תיבות), כפי שנרמז ממלאכת הצורפות, אשר בה באמצעות עבודה עם אש ניתן להתיך ולעבד מתכות אצילות (כסף, זהב, ופלטינה), הרי שכאשר תדרי האור 'פוגשים' את תדרי האדישות והניכור בלבבות של בני האדם, הם הופכים  לאש שורפת, אש מכלה…