צופן תש"פ:  תודעת שמירת פֶּה  

"אחוות האור"

6 אוקטובר 2019

 אהובים-יקרים,

בפתחה של שנה חדשה

איש אל רעהו נושאים ברכה

של פרנסה טובה, זוגיות, וילדים

בריאות ואריכות ימים

ועוד איחולים חשובים

אך את העיקר שוכחים:

 

חיים יפים הם כשעל הלשון שומרים

ובשפה נקייה מדברים

שפה שאין בה מילות קללה

וגם לא חנופה

והרי צופן המילה "יָפֶה"

הנו "פֶּה"! 

 

אז יחד חברו

ולשמור על הפה בחרו

שהרי חיים ללא ערכים

הם חיים כעורים

וכשאת קדושת המילים מכבדים

זוכים  בחיים של מלכים!

 

 אהובים-יקרים,  צופן השם תש"פ מלמד, על האתגר ההתפתחותי המרכזי של השנה החדשה, כמו גם על הצ'אקרה הדומיננטית בשנה זו, ואנו נאיר:

תש"פ בראשי תיבות מתקבל: תודעת שמירת פֶּה! מכאן, שהצ'אקרה שמשויכת לשנה זו היא צ'אקרת הגרון  הואיל וכך טבעי , שישות האור שמחוברת לשנה זו, ומלווה אותה מקרוב  הנה זו של גדול מתקדשי האמת הוד-קדושתו "משה רבנו", שהיותו "כבד פה" מלמד על שהעניק "כבוד לפה", במובן של שמירה על קדושת ה-דִּיבּוּר, וזה שהנחיל לעם ישר-אל את עשרת ה- דִּיבְּרוֹת!

 

אהובים-יקרים, בסיפור בריאת האדם הכתוב מציין שאלוהים נפח נשמת חיים באפיו: "ויצר יהוה אלוהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים…" ( בראשית ב', ז'), השימוש במילה "אפיו", לשון רבים,  במקום במילה "אפו", לשון יחיד,  רומזת  על הקשר הרוחני-הנסתר בין האף לפה: האף והפה, שניהם משמשים לשאיפה ונשיפת אוויר אולם, אין מדובר רק בצורך הישרדותי-קיומי אלא, בחיבור בין הרוחי  לארצי, בין האווירי לאדמתי. האף, בעל הצורה הפירמידאלית (מרחב של התעלות וחניכה), ביחד עם הפה, בעל הצורה הריחמית (מרחב של התפתחות ובריאה), מלמדים, שהנשימה והדיבור הם כוחות של השפעה וטרנספורמציה, בריאה ויצירה!

 

אהובים-יקרים, "מותר האדם מן הבהמה" הוא בכוח ה-דיבור ובהיותו נושא באחריות מוסרית למעשיו, הקרבה שבין שתי המילים-"דיבור" ו-"דיברות" מלמדת על כך. למילים שאדם חושב והוגה בגרונו יש כוח השפעה בעולם, המילים משפיעות על מצבה של אימא אדמה, בעלי החיים, הצומח והדומם. בסיפור בריאת העולם, מתואר כיצד "האדם הראשון" מעניק לבעלי החיים את שמם על-פי המדרגה ההתפתחותית שלהם ותפקידם הייעודי: ויצר יהוה אלוהים מן האדמה את כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו" (בראשית, ב' י"ט). תיאור זה מלמד על יחסי אהבה ושותפות בין האלוהות ל"אדם הראשון". קשר שיתופי-אוהב זה בין הרוחי לאנושי התאפשר הודות לכך, ש"האדם הראשון" מקבל את מקומו בהיררכיה הבריאתית, במובן של היותו נמצא מתחת לאלוהות ומעל בעלי החיים. ההכרה של "האדם הראשון" במעמדו בתוך המערך הבריאתי השלם, היא שמבטיחה את שמירת הסדר האלוקי וחיים של גן-עדן משל, לתזמורת בה כל נגן יודע את תפקידו, ובאופן זה הצלילים משתלבים זה בזה, ויוצרים יחד הרמוניה מוזיקאלית.

 

אהובים-יקרים, בהמשך סיפור הבריאה מתואר, איך הסדר וההרמוניה הגן-עדניים מופרים בעקבות ניסיונה של חווה להשוות את מעמדה לאלוהים. חווה אינה מקבלת את מקומה בפאזל הקוסמי, וחפצה בתפקיד אחר ובמעמד שאינו שלה. הגירוש מגן-עדן מציין תחילתו של עידן שלם אשר במרכזו "חיפוש הדרך חזרה הביתה" דבר זה נרמז, בעלי התאנה שאדם וחווה עוטים על עצמם לאחר האכילה מפרי עץ הדעת,  "תאנה"  מלשון: ת'-תודעה, אנהלאן, להיכן, לאיפה. עם האכילה מעץ הדעת, גוף האור האסטרלי (הכוכבי), שעד אז חצה את גבולות הגוף הפיזי, והיווה את הצינור המגשר בין האנושי לרוחי, 'צנח' ונכלא בתוך הגוף וכוסה ( אגב עלי התאנה…) בעור הפיזי.

 

אהובים-יקרים, הגירוש מגן-עדן מציין מעבר ממצב של תקשורת ישירה, ויחסי אהבה ושותפות, בריאה ויצירה בין האדם לאל, למצב של בידוד האנושי מהרוחי וכתוצאה מכך, מאבק קיומי-הישרדותי: "בזעת אפך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחתה כי עפר אתה ואל עפר תשוב" (  בראשית ג', י"ט)), הזיעה שניגרת על האף ונעה מטה לכיוון הפה בעת מאמץ פיזי, נועדה להזכיר את הקשר הנסתר-המקודש שבין האף לפה, ואת כוחות ההשפעה והבריאה של הנשימה והדיבור.

 

אהובים-יקרים, לאחר הגירוש מגן-עדן, קין שרוצה להיות מספר אחד, ואיננו מקבל את מעמדו כמשנה להבל  רוצח אותו, ומביא על עצמו קארמה של "נע ונד" כלומר, חיים גשמיים שנעים בלופים,  ונעדרי רווחה והתפתחות, תוחלת ומשמעות. בתקופתו של נח, בלבול התפקידים מגיע לשיאו, עד לרמה בה בני-האדם יוצאים נגד הסדר האלוקי, ומקיימים יחסי מין עם בעלי חיים כתוצאה מכך, גוזרים על עצמם קארמה של השמד פלנטארי בצורה של מבול שנועד ל-בלום את ערבוב התפקידים, הכאוס והתוהו ובוהו. לעומתם, התיאור של נוח והתיבה מלמד, שנוח נשאר נאמן למוסר ה' ולסדר האלוקי, ועל יחסי האהבה והשותפות שבינו לבין האלוהות והחי: "שנים שנים באו אל נוח אל התיבה זכר ונקבה כאשר צווה אלוהים את נוח" (בראשית ז', ט'). בתיבה, משך שנה תמימה, נוח מעביר את בעלי החיים חניכה, ומלמדם מחדש את התפקיד הייעודי-הייחודי של כל אחד מהם.

 

אהובים-יקרים, למרבה הצער והדאגה, בימים אלה חלקים גדולים מאוכלוסיית המין האנושי איבדו את הברקסים הפנימיים, ומשתמשים בכוח הדיבור כדי לפגוע, לעלוב, ולשפוך את דמו של האחר. שנת תש"פ מניחה במרכז את השמירה על קדושת הפה, ומכאן חיבור מחודש לכוח הבורא של הדיבור.  על-מנת להשיב למרכז הפה את עוצמתו ככוח משפיע ויוצר בעולמכם, חובה לנקות את הדיבור מאיכויות של שקר ורמיה, כעס ותוקפנות, לעג ובוז, וגם של נחמדות וחנופה. חשוב לזכור, שהמשך דיבור של כעס וכוחניות  עלול להביא לקארמה חריפה ( חרי=כעס פה ), שאחת מהשלכותיה, עלייה בשיעור הסובלים מבעיות בבלוטות הלימפה ( מילה פה). לעומת זאת, שמירה על קדושת המילים, תסלול את הדרך אל-עבר כינונם מחדש של יחסי אהבה ושותפות בין משפחת האדם לבריאה ולאל, והרי צופן השם תש"פ הנו גם תשתפו פעולה!

 

להלן שאלות שנשאלו בקבוצה "מעגל אחוות האור-אחוות הבריאה" ותשובות "אחוות האור":

לאן פני ארצנו האהובה?

במסגרת חוקיות הבחירה החופשית המתקיימת במרחבכם הארצי-האדמתי, אותה אמת שהייתה היא זו שממשיכה להתקיים – פני ארצכם האהובה לאן שתבחרו לקחת אותה! נכון להיום, הכיוון מדאיג בלשון המעטה, ולא צריך להיות מפותח רוחנית כדי ל-ראות זאת. הסימנים הולכים ומקצינים, הולכים ומתרבים, ונמצאים בכל מקום, ובראש ובראשונה ב-בריאות: כמות הישראלים, הצעירים והמבוגרים, שלוקים בדיכאון וחרדה, סובלים מכאבים פיזיים, מתאונות ופציעות, ומחלות שונות ומשונות עולה משמעותית מידי שנה. הפתרון איננו בתזונה כפי שרבים טועים לחשוב אלא, במחויבות ל"מזון הרוחני" אשר תמציתו המקודשת שמירה על הערכים הקוסמיים וקיום מוסר ה'. חשוב להבהיר, שאין משמעות הדבר שההיררכיה הבריאתית ניצבת פאסיבית ההפך הנכון, היום יותר מתמיד, מתקיימת אותה רמה של אקטיביות שבאה לידי ביטוי, בין היתר, באותה החלטה שחשפנו בעבר, ושהתקבלה בפרלמנט הקוסמי במרץ 2014 לפיה, חל שינוי במעמדו של עם ישר-אל  במובן של התרת קשר התלות שהיה קיים עד לאותו מועד,  בין  גורל האנושות,  מבחינה של ריפוי והאצה התפתחותית, לבין מילוי תפקידו הייעודי של עם ישר-אל בקרב משפחת העמים.

 

מהם השינויים הצפויים בעולם?

חשוב להבין, ששם המשחק של התקופה הנוכחית הנה- "קיצוניות" הן של הטוב והן של הרע,  הקיצוניות היא תוצאה ישירה של התגברות מאבק החושך באור, ושל אותה מגמה הקוסמית ש'דוחפת' את המין האנושי אל-עבר השינוי וההכרעה. משמעות הדבר, שלמרות שכולכם חולקים את אותו מרחב ארצי ופלנטרי, כל אדם יחווה מציאות שונה לחלוטין, בתואם למקום ההתפתחותי התודעתי, ולמדרגה המוסרית-הרוחנית שנמצא בה. מי שיבחר ללמוד ולקיים את הערכים הקוסמיים, יחוש מוגן, וייהנה מרווחה רוחנית, רגשית ופיזית אף-על-פי ולמרות הטלטל אות ברמה הארצית והעולמית.

 

האם תתגלינה המצאות חדשות שיקלו עליינו להתחבר לשפע?

היום יותר מתמיד, חיוני שכמה שיותר חלקים מאוכלוסיית המין האנושי, יתעוררו אל האמת הגבוהה לפיה, שפע בבריאות, שפע ביצירתיות, שפע בקשרי אהבה, שפע בחומר, אינו תלוי בהשגת ידע מסוים או גילוי של המצאה כזו או אחרת אלא,  בראש ובראשונה וקודם לכל, תוצאה ישירה של התנהלות ערכית-מוסרית! זוהי אמת מקודשת, שעוד בימיו של "משה רבנו" הועברה אך למרבה הצער, עדיין לא נלמדה על-ידי רובו המכריע של עם ישראל והמין האנושי בכללותו.

תקופה זו, מבורכת בבני אדם עם רעיונות יצירתיים ומבריקים אלא, שכל עוד כחברה אינכם ממצבים עצמכם במקום הנכון מוסרית-ערכית, אותם רעיונות נבלמים על-ידי גורמים כאלה ואחרים, שמעוניינים להשאיר את השליטה בידיהם. במקרים אחרים, נעשה שימוש לרעה, באותם פיתוחים וגילויים כדוגמת מה שקורה היום ברשתות החברתיות.  חשוב לזכור, שהעידן החדש חרט על דגלו כינון יחסי אהבה ושותפות בין משפחת בני האדם לשאר חלקי הבריאה: גאיה אימא אדמה, ההיררכיות הבריאתיות, תרבויות קוסמיות אחרות ועוד. כאמור, הדרך לשם תלויה בראש ובראשונה בכינונה של חברה ערכית-מוסרית, שוויונית וצודקת, זהו הסדר הנכון, וממנו גלויים ופיתוחים חדשים בנושא של אנרגיה, יחסים חברתיים שמביאים בחשבון את הצרכים של כלל החברים, עידוד עבודה ששמה במרכז את הביטוי היצירתי במקום הצורך ההישרדותי, ועוד הפתעות מבורכות שהמוח האנושי לא חולם שאפשריות.

 

מה צופנת השנה החדשה בעבור עובדי/ות האור, האם תהליך ההתעלות ימשיך לצבור תאוצה, והאם נעמוד בקצב?

ראשית, חשוב להבין, שההאצה ההתפתחותית הנה במרכזה של התוכנית הבריאתית לזמן העכשווי של 'מעברי עידנים' במילים אחרות, שום אדם או קבוצה לא יכולים לשנות את כיוון  הזרם. יחד עם זאת, במסגרת קדושת חופש הבחירה, כל אדם וקבוצה, מדי יום ביומו, במודע או שלא במודע,  עושים את אותן בחירות אשר משמעותן אחת מהשתיים: שיתוף פעולה עם כיוון הזרימה ומכאן יצירת דרך קלה וקצרה או התנגדות לכיוון הזרימה ויצירת דרך קשה וארוכה. דבר זה תקף, לכל בני האדם ושבעתיים לעובדי ועובדות האור, אשר קיבלו על עצמם להיות הראשונים להתרפא ולעלות בתודעה,  ולפלס את הדרך בעבור האחרים. בעניין עובדי ועובדות האור, קיימת דאגה בליבך ולא בכדי, יודעת הנך במעמקי ליבך ובזרימת הדם של גופך, שחלק גדול מאוד  של שליחי האור מפירים את ההתחייבות הנשמתית שקיבלו על עצמם טרום ירדתם למרחב ארץ. חלקם  מפירים באופן בוטה מאוד והלכה למעשה, בשנים האחרונות, עברו מ"כהונת אור" ל"כהונת חושך". הכוונה, לאותו נוהג שפשע בקרב חלק מהחוגים הרוחניים בארץ של קיום יחסי מין שנעדרים מחויבות רגשית, מין קבוצתי ואורגיות באמתלה של אמצעי לעליה בתודעה. כמה מהם אף לקו בלוקמיה ומחלות סרטן אחרות וכבר עזבו את המרחב הזה.  למרות התוצאות הקשות, למרבה הצער והתדהמה,חבריהם ממאנים להתעורר וממשיכים להיצמד לדרך נלוזה ומתועבת זו. אף-על-פי ולמרות הדברים הכואבים הצעתינו, לעבור מהתמקדות בעובדי האור האחרים להתמקדות בך, ולשאול את השאלה המוזהבת-המקודשת של הדרך:  האם אני במקומי הנכון וממלאת את תפקידי?  להניח ל"גוף הלב" ולנשימה להשיב. זכרי, ככל שיותר חלקים יתמקדו כל אחד בחלק שלו, ובמקומו הנכון בפאזל הדבר ייטיב עם כולם. באופן טבעי, שאלת העמידה בקצב תלויה ברמת הרצון הפנימי והבחירה האישית, ועל כן משתנה ומוכרעת מידי יום ביומו.