ניצוצות  / "אחוות האור"

 

מחשבת עצמיותי הארצית,

באה וחולפת, חולפת ובאה,

כמו תנועת העננים המשנה פניה, הליכותיה…

 

מחשבת עצמיותי הנשמתית ניצבת נצח,

שקטה, ערה, עדה!

 

כמו עומקו האין-סופי,

של זה הכחול השמימי,

 

החובק בזרועותיו,

את שנברא תחתיו,

 

ואז, באותם רגעי חסד מופלאים,

של עתות וזמנים מקודשים,

 

בהם אתוודע לאור נשמתי,

מחשבת עצמיותי הארצית תשקוט אף היא,

 

ותשווה לאותו חיזיון,

של כסות הרקיע העליון,

 

ובו ריבוא עננים,

ניצבים תלויים,

בדומיה כורזים:

 

אותו כוח של זה האחד הנשגב,

אחזנו גם בשפעת אורו הנאהב!

 

11 אוגוסט 2014