ימות המשיח וצופן משפחה: מָשַׁח פֹּה

עריכה חדשה: 19 פברואר, 2023

אהובים-יקרים, ברצוננו להעיר ולעורר אתכם אודות התפיסה השגויה אשר השתרשה לאורך העידן שמסתיים בן 6,000 השנה לפיה, בניית התא המשפחתי הגרעיני נועד להבטיח סיפוק הצרכים הקיומיים והמשכיות הדורות הבאים יש לדעת, שאין זו אמת כלל וכלל שכן, התפקיד הייעודי הרוחני של המשפחה הגרעינית הנו להוות מרחב של צמיחה ולמידה, התפתחות וטרנספורמציה, שהרי צופן משפחה מלשון מָשַׁח פֹּה, בימי בית המקדש נהגו למשוח את המלכים והכוהנים בשמן המשחה במצח באזור העין השלישית, צ'אקרה זו אמונה על הראיה הרוחנית והתקשורת עם העולמות העליונים, מָשַׁח בסיכול האותיות חֻמָּשׁ, חָמֵשׁ וגם שָׂמֵחַ :

חֻמָּשׁ – חמשת ספרי התורה: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים, הן התורה מדריך מעשי להנהגת מוסר ה' וחוקי הבריאה בחיי היום יום בראש ובראשונה בבית ובמשפחה.

חָמֵשׁ -המספר 5 מייצג אלכימיה וטרנספורמציה, עולמכם והבריאה כולה מושתתים על ארבעה יסודות: אש, אוויר, מים ואדמה, המספר חמש מבטא את יסוד העל החמישי בעל היכולת לשלוט בארבעת היסודות למען בריאה חדשה. הקו המעוגל של הספרה חמש משווה לה צורה של בטן הריונית,  ומהו הריון אם לא שינוי צורה ? האצלה של חלקיק מהאלוהי בפיזי. בלשון הקודש ערכה הגימטרי של האות ה' אשר צורתה י' קטנה בתוך 'הבטן' של י' גדולה הנו חמש.

שָׂמֵחַ – שמחה היא הצופן השער ההתפתחותי של מרכז העין השלישית, אין הכוונה לשמחה במובן של מצב רוח מרומם ואופוריה שמקורם בעצמי הנפש הארצי אשר מפרים את שיווי המשקל הפנימי זמניים וברי חלוף, כי אם לשמחה שקטה הנובעת מהעצמיות הנשמתית מהותכםהאמיתית אשר מצויה בקשר של אחדות עם הבריאה והאל. שמחה שקטה הנה פרי של ריפוי וחניכה אצל מורה רוח של אמת, בתהליך זה מרכז העין השלישית אשר קורן בצבע הסגול מקבל איכות מנצנצת מוזהבת, הן הזהב הוא צבע האלכימיה, זהב בגימטרייה 5.

אהובים-יקרים, בעולמות העליונים נשמות אשר מוצבות במדרגה זהה בסולם ההתפתחות מתקבצות יחד למעגלי למידה מעין " קבוצות עבודה " בדרך זו, חוקרות ולומדות נושא משותף מתפתחות וצומחות יחד. על פי העיקרון הקוסמי של " כמו בעליונים כך בתחתונים " מעגלי הלמידה של הנשמות מתורגמים בממד הארצי לחלוקה למשפחות גרעיניות בעלות מטען גנטי אשר אחראי על מערך של תכונות דומות בין הורים לילדיהם ובין אחים, ממנו נגזרים שיעורים התפתחותיים ויעדים רוחניים משותפים לחברי המשפחה,  תורשה מלשון  שרת ה'.

אהובים-יקרים, הדמיון והקרבה בתכונות הפיזיות, הרגשיות והקוגניטיביות בין בני המשפחה הגרעינית נועד להעיר ולעורר בכם רגשות מסירות ואכפתיות לטובה העליונה ולהתפתחות הרוחנית אחד של השני. מהותה האמיתית הנכונה של המצווה פרו ורבו מכוונת לא רק להעמדת הצאצאים וההמשכיות כי אם לצמיחה המשותפת אחד של השני, תוך כדי השקיה והפריה הדדית: " וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ…"  ( בראשית א', כ"ח ) לפיכך, חיוני להציב את ההתפתחות הרוחנית ולמידת השיעורים המשותפים בסדר עדיפות עליונה בלשון מעשית, ליעד זמנים קבועים במשך השבוע, בשבתות ובחגים להזנה רוחנית ולמידה משותפת, טיפוח הביחד המשפחתי, הידוק הקרבה הרגשית, ויכולת ההנאה אחד מחברתו של השני.

אהובים-יקרים, בעת הזו הרוב המכריע של האבות והאימהות לרבות מי אשר מחשיבים עצמם שליחי אור ועובדי רוח מועלים בתפקידם, מפירים את חלקם בבריתות המקודשות של הזוגיות וההורות. במקום לפעול מתוך מסירות ואכפתיות עמוקה לרווחתו העליונה ולשלומו הרוחני של בן.בת הזוג, נשים וגברים עסוקים בהתחשבנויות בניהם של מי עושה יותר מה גרוע מזה, מרבית האבות והאימהות ממליכים את ילדיהם ורואים בהם שלוחות של עצמם, באמצעות הילד מנסים לפצות על חסכים מהילדות שלהם, מעמיסים עליו את שאיפותיהם העצמיות והחלומות שלא הגשימו יש לדעת, שזה כשלעצמו אסור רוחנית מוסרית שכן, הילדים שלכם אינם שייכים לכם,  כל הילדים הם הילדים של האב והאם הקוסמיים, וניתנו לכם כפיקדון לפרק החיים הנוכחי מתוך אמון שתמלאו את תפקידכם בחוזה הרוחני אשר עיקרו להורות ולכוון את הילד במסע התפתחותו על פני האדמה, בלמידת הלקחים ביישום השיעורים הנשמתיים, ובמימוש הייעוד הגבוה.

 אהובים-יקרים, למרבה הזעזוע והדאגה, הורים היום אוחזים בתפיסות קלוקלות והבנות עקומות לפיהן יש לאפשר לילדים להיות כל מה שהם, לרבות אותן נטיות וצדדים אשר מקורם בהיבטי הנפש הנמוכים ואישיות האגו. על פי אותן אמונות מסולפות אין צורך יותר בחוקים גבולות ודרישות, במסורת ובשורשים רוחניים, בהקניית הרגלי סדר וארגון, אחריות ומשמעת עצמית, אכפתיות לקרוב ולרחוק, כיבוד הבריות, קבלת סמכות ומרות של הורה ומורה זאת ועוד, הורים מתחרים בניהם על אהדת הילד, בניסיון להשיג לעצמם תחושת ערך עצמי וכוח בעולם מה הפלא אפוא, שהתוצאות בשטח עגומות מאוד והעובדות מדברות בעד עצמן שכן, האלימות גואהבכל מקום בבתים ובמרחבים הציבוריים, במסגרות הלימוד, וברשתות החברתיות.

אהובים-יקרים, יש לדעת כי המגמה השלטת של הורים אשר מתנערים ממחויבותם העליונה לחנך להורות הדרך הנכונה לילדיהם פוגמת בחסינות החברה הישראלית, מהווה אתהסיבה לאותן פורענויות אינדיבידואליות וקולקטיביות אשר פוקדות אתכם מעת לעת אף עתידות להתגבר בעוצמתן ובתדירותן באם תמשיכו להתעלם מצלצולי הפעמונים לא לשעות לתמרורי האזהרה.

אהובים-יקרים, חינוך והדרכה נכונים אינם נעשים רק במילים כי אם בראש ובראשונה במתן דוגמא אישית ביחד עם מעשים והצבת גבולות נחרצים בעוצמה הנחוצה עבור כל ילד לפי טבעו הפנימי. אהבת אמת משמעותה הבאת אמת לפי הצורך, חובת ההורה להציב לילד מראה לאותן מידות קלוקלות ומגרעות אשר לו על מנת, שיוכל להבחין בין הטוב הנכון לרע שאיננו נכון. תפקיד ההורה להורות לילד הן את הלאו והן את הכן בזה הסדר בכדי שיוכל לבנות בתוכו יכולות ומשמעת פנימית ולהכין עצמו לחיים. הורה שנמנע מלהקנות לילדו גבולות וחוקים, ערכים ומוסר גורם לו להיות אבוד ולשקוע בייאוש למרות הכישורים שניחן בהם מכיוון, שחש עצמו חסר מסוגלות וכלים להתמודדות עם אתגרי החיים. הורה אוהב ואחראי פתוח ללמוד לקבל הדרכה ועזרה מקצועית על מנת להתמודד נכון עם אתגרי ההורות ולסייע לילדו באופן המיטבי.

אהובים-יקרים, האלוהות מעלה את אברהם אבינו למעמד הנשגב של שותף אמת בתוכנית הקוסמית בנמקה שמציב בסדר עדיפות עליונה את מלאכת החינוך, ואינו חוסך כל מאמץ על מנת להורות לאנשי ביתו את חוקי הרוח ומוסר ה':  " וַיהוָה אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה… כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט…" ( בראשית י"ח, י"ז – י"ט ). ועוד, בהמשך אברהם צולח את המבחן הרוחני של הורה אוהב ואחראי אשר בעת הצורך אינו נמנע מלעשות את שנחוץ גם אם קשה וכואב במטרה להגן על הצעיר במשפחה מהשפעה שלילית ודוגמא רעה של האח הבוגר: " וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָוַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ…" ( בראשית כ"א, י"ב – י"ד ), ישמעאל בן 17 שנה יודע כי יצחק הוא בחיר ה' ומתקנא לו, אין הוא משכיל להתעלות מעל התאווה להיות מספר אחד, מנצל את עליונותו כאח הבכור להתנכל ליצחק בן השלוש, בלית ברירה אברהם בכדי להגן על שלומו הרוחני והפיזי של יצחק מרחיק מהבית את ישמעאל.

אהובים-יקרים, בזמן הזה, בתים רבים בישראל מתפקדים כמעין בתי מלון והארחה עבור הילדים הבוגרים בני השבע עשרה ומעלה. ילדים אלה נוהגים בבתי הוריהם כאילו מדובר בבתים שלהם, בועטים בסמכות ההורים במנהגי וחוקי הבית, ואינם נוטלים חלק במטלות הבית כי אם  נכנסים ויוצאים כרצונם תוך כדי ניצול ציני של שירותי האכלה, הכביסה והניקיון שניתנים על ידי ההורים. מיותר לציין, שאחים בוגרים אלה מהווים דוגמה רעה והשפעה שלילית לאחים הצעירים. במצב מעין זה, יש לקרוא את הילד הבוגר לסדר, ולדרוש ממנו בטון תקיף ונחרץ להתיישר לחוקי הבית ולכבד את סמכות ההורה. במידה והילד הבוגר מתבצר בשלו חובת ההורה להרחיקו מהבית במטרה להגן על הילדים הצעירים מאותן השפעות שליליות, וכדי להבטיח את התפתחותם התקינה.

בתום תמסורותינו בחג זה של יום המשפחה מברכים אנו אתכם אבות יקרים ואתכן אימהות יקרות בהתיישרות לחובה הרוחנית העליונה של חינוך ילדיכם לערכים ומוסר, אמן.