צופן 12 מכות מצרים: 

אמור מעתה במצרים לקו שתיים עשרה מכות ולא עשר!

 

"אחוות האור"

7 אפריל, 2017

 

הקדמה,

במאמר-התמסורת הנוכחי, "אחוות האור" חושפת את הסיבתיות הרוחית-הגבוהה, לשרשרת  המכות שפקדה את המצרים, ומגלה לראשונה,  מה היו שתי המכות הנסתרות-הנוספות קרי, המכה האחת-עשרה והמכה השתיים-עשרה, ומהי הסיבה בעטיה  הן 'הושמטו' מהכתובים ונשכחו מהתודעה האנושית…

 

למי שתוהה בליבו כיצד מידע זה, שחושף את מה שאירע לפני למעלה משלושת אלפים שנה,  רלוונטי לחיינו היום, התשובה היא, הואיל ורובו המכריע של מי שקורא שורות אלה היה "עד חי" לאותה התרחשות נסית רבת עוצמה, בין אם ב'צד' המצרי, בין אם ב'צד' העברי, ובתקופה זו של "אחרית הימים" וחילופי עידנים השיעור הקארמתי מבקש את השלמתו, על מנת לבוא בשעריה של "הארץ המובטחת"…

 

המאמר

אהובים-יקרים, ללא ספק אחד המאורעות הניסים העוצמתיים ביותר בתולדות המין האנושי, אשר בצדק רב הוטבעו בתודעה הקולקטיבית הנו, שרשרת המכות אשר פקדה את מצרים בימי "משה רבנו", בכתובים מוצגת תכליתה של אותה התערבות אלוקית רבת-עוצמה: "ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אותתי אלה בקרבו ולמען תספר באוזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה" (שמות י', א'-ב') לפי הכתוב, המכות שלקו בהן המצרים נועדו להאדרת כוח עוצמתו של האלוהים בעיני בני ישראל והדורות הבאים, פירוש הכתוב כפשוטו מעלה שתי סוגיות מוסריות-רוחניות:

א.האמנם טבע האלוהות הנו התעללות והעדפת 'חלק' מסוים על-פני האחר, בדומה להורה שמעדיף ילד אחד על- פני השני?

ב.האמנם נשללה מפרעה ועבדיו זכות "הבחירה החופשית המקודשת", וטובתם ורווחתם 'הוקרבו' למען קיום התוכנית הבריאתית ורצון האלוהות?

 

אהובים-יקרים, חשוב לזכור, שהרובד הגלוי של כתבי הקודש מהווה "ראי" לסף התודעה של המין האנושי באותה עת של התרחשות המאורעות במילים אחרות,  השפה של כתבי הקודש הולמת את התודעה ששררה אז בקרב בני-האדם הואיל וכך, חיוני  לפנות אל הרובד הסמוי על-מנת להאיר באור האמתי-הנכון את שמוצפן בכתובים, בתואם לחוקיות הזמן העכשווי  של "הרמת הצעיפים" אנו, "אחוות האור", אחיכם ואחיותיכם שברוח, באהבה ומסירות, באים ומסייעים במלאכה מקודשת-חשובה זו…

 

אהובים-יקרים, חשוב להבין שמצרים היוותה את "המרכז הרוחני" של העולם העתיק, של ידע אזוטרי ושל תהליכי חניכה והתקדשות, והרי הפירמידות במקורן היוו מרחבים של התקדשות וחניכת אור, אלא שבנקודה מסוימת החלה נפילה מוסרית-רוחנית בקרב כוהניה, חרטומיה ופרעוניה, מהכתובים ניתן ללמוד על הסימנים הראשונים לכך  כבר בימיו של יוסף הצדיק: "…וייקץ פרעה והנה חלום, ויהי בבוקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלומו ואין פותר אותם לפרעה" (בראשית מ"א, ז'-ט')  פרעה, למרות היותו מוקף במעגל גדול של טובי הכוהנים והחרטומים שבמצרים נותר ללא מענה ולבסוף נדרש  לקרוא ליוסף, אסיר ועבד עברי,  כדי שיפרש את חלומותיו, על רקע התערערות החיבור הטהור-הישיר לרוח בקרב כוהני וחרטומי מצרים, פרעה מזהה את הקשר החי-הער של יוסף לאלוהות ומזדרז למנותו כמשנה לו: "ויאמר פרעה לעבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלוהים בו, ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלוהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך, אתה תהיה על ביתי ועל פיך יישק כל עמי…" (שמות מ"א, ל"ח-מ').

 

אהובים-יקרים, לאחר מות יוסף וכל הדור ההוא,  מצרים מגיעה לשיא השפל המוסרי-הרוחני, כל מעייניו של פרעה מופנים אל-עבר ביסוסה של מצרים כמעצמה החזקה ביותר באגן הים התיכון בימיו, הפירמידות אשר במקור היוו מרחבים של חניכה והתקדשות הופכות סמל לעוצמה כלכלית-חומרית,  פרעה אינו בוחל בשום אמצעי ומשעבד עם שלם  כדי למלא את שאיפותיו המגלומניות של ביסוס מעמדו כשליט החזק ביותר באזור, עם תום האשראי הקוסמי עבור פרעה לתקן את דרכיו, ההיררכיות הבריאתיות מיידעות אותו,  שהתפקיד הרוחי עתיד  לעבור למנהיג חדש שייוולד מתוך העם העברי! פרעה שחושש למעמדו, מנסה בכל כוחו למנוע מהתוכנית האלוהית לצאת לפועל, וגוזר לשלוח ליאור את כל הזכרים הנולדים לנשים העבריות, את הסיבה האמתית לגזירה הוא מסווה באמתלת שווא שהעם העברי מהווה איום לביטחונה של מצרים בבחינת גיס חמישי: "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף, ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו, הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאנו ונלחם בנו ועלה מן הארץ " (שמות א', ח'-י ) אולם, יד הגורל  כיוונה כך את השתלשלות המאורעות, שמשה הילד יגדל ויתחנך בארמון פרעה ממש מתחת לאפו!

 

 

אהובים-יקרים,  משה שגדל והתחנך בארמון פרעה, ויכול היה להבטיח לעצמו חיים של שפע ומעמד, קולט בחושיו הפנימיים-האינטואיטיביים את אווירת ההסתאבות, חוסנו המוסרי וטוהרו הרוחני של משה אינם מאפשרים לו לקחת חלק בנעשה, ניתן ללמוד על-כך, מאותו מקרה שמתועד בכתובים ואשר סולף שלא בצדק,  ומחייב כעת את תיקונו, הכוונה לאותו תיאור של משה שרואה איש מצרי מכה איש עברי ובתגובה הורג לכאורה את המצרי (שמות ב', י"א-י"ב) , אנו אומרים לכאורה, הואיל ומדובר בתיאור כוזב שבדה  פרעה בניסיון להוריד במעמדו של משה ולהציגו באור שלילי,  שהרי באותה נקודת זמן פרעה כבר ידע וזיהה היטב שמשה הוא "האחד" קרי, זה שנועד להחליפו  למעשה, מדובר היה במאבק רוחי ולא פיזי בין משה לבין "כוהן מצרי",  מהמעגל  הקרוב לפרעה, שסרח והתפתה לשתף פעולה עם אותה הנהגה כוחנית-ושקרית במקום להצטרף למשה! מאבק שבסופו גבר משה על הכהן המצרי ונאלץ לברוח למדין הואיל והבין שחייו בסכנה ושפרעה רודף אותו…

 

אהובים-יקרים,  בהמשך, האלוהות מורה למשה להתייצב מול פרעה ביחד עם אהרון אחיו, ולחולל את אותם אותות ומופתים כדי שפרעה ישחרר את בני ישראל, פרעה בתגובה, מגייס את טובי הכוהנים והחרטומים המצרים במטרה להכניע את אהרון: "ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטומי מצרים בלהטיהם כן, וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינים ויבלע מטה אהרון את מטותם" (שמות ז', י"א-י"ג), אהרון ניצב יחיד אל מול רבים, אל מול מעגל גדול של חכמים ומכשפים, כוהנים וחרטומים וגובר על כולם, מה זה אם לא ניצחון האור על החושך! בא ללמד, שבעוד שחרטומי וכוהני מצרים שאבו את כוחם מכוחות החושך, משה ואהרון שאבו את כוחם ישירות ממקורות האור העליונים!

 

אהובים-יקרים, תקוות ההיררכיות הייתה, שכמה שיותר מבני העם המצרי, בעיקר מקרב המעגל הקרוב לפרעה, ישכילו להתעורר רוחנית ולשחרר עצמם מהתלות והצייתנות העיוורת לאותה הנהגה שקרית אשר הסתאבה מוסרית-רוחנית,  במקום זאת, יחברו למשה אשר מייצג את האלטרנטיבה החדשה להנהגת אור אמתית! מכאן, שאותו אירוע מכונן של "יציאת מצרים" נועד לפתוח את  "השער לגאולה" לא רק עבור בני ישר-אל אלא גם עבור בני העם המצרי, ובראש ובראשונה עבור כוהניו וחרטומיו של פרעה!

 

אהובים-יקרים,  כדי להעיר רוחית  את בני העם המצרי ואת כוהניה וחרטומיה, ההיררכיות הבריאתיות יצרו את אותן התערבויות והופעלו אותם "שעונים מעוררים" בצורת "שרשרת  מכות", צופן שמות עשר המכות המתועדות בכתובים, מלמד על תפקידם הרוחי-הנסתר של להיות "שעונים מעוררים" ו"תמרורי אזהרה" עבור המצרים:

1.דםמי היאור אשר מסמלים את מקור החיים הרוחי: "יאור" מלשון "אור י'", הופכים לדם שמסמל את הנפש מכאן, שמכת דם נועדה לעורר את העם המצרי לכך, שפרעה לצורך מילוי שאיפותיו המגלומניות, לא רק משעבד את העם העברי  אלא גם מקריב את גורל האומה המצרית כולה!

 

2.צפרדע– מכת "צפרדע" מלשון "דע צופר" כלומר, ראו מצרים אות אזהרה נוסף ניתן לכם…

 

3.כינים -מכת "כינים" מלשון "כי נים" כלומר, שימו לב מצרים למכות אשר ממשיכות לפקוד אתכם בגלל היותכם רדומים תודעתית ונמים רוחנית

 

4.ערוב – מכת "ערוב" מלשון "עורב" סמל לפרעה אשר ממקום של תאווה לשליטה ושררה ממיט חורבן על מצרים כולה, ואינו חס גם לא על  הצעירים חסרי הישע, בדומה לעורב שטורף את גוזליהן של ציפורים אחרות…

 

5.דֶּבֶר– מכת "דֶּבֶר"  מלשון "דבור" מסמל את עובדת היות פרעה מהתל במצרים  קרי,  מציג נימוקים אשר תכליתם להסוות את כוונותיו הנסתרות-האמתיות, בבחינת "פיו וליבו אינם שווים", כפי שמלמד צופן השם "פרעה" מלשון "פה רע"!

 

6.שחין – מכת "שחין" מלשון "נחש" רמז לפרעה אשר סרח מוסרית-רוחנית ומסמל את תודעת האגו הערמומית-הפתלתלה שמיוצגת בדמות נחש, בדומה לנחש בסיפור "גן עדן"  שפיתה את חווה לטעום מעץ הדעת, בטענת שווא שטבע האלוהות הנו של שליטה ושררה כאמור, הנחש הוכנס לגן-עדן על-ידי האלוהות עצמה כדי ללמד את אדם וחווה עצמאות רוחנית! (ראה מאמר-תמסורת: "חנוכה וצופן ירושלם: משלו ביראה וראו שלום!")

 

7.ברד – תופעת הברד יוצאת הדופן, שלוותה בהתלקחות של אש וקולות מפחידים סמל ל"זעם האלים" על היות העם המצרי, כוהניו וחרטומיו מצייתים ציות עיוור להנהגה שקרית-כוחנית אשר הסתאבה מוסרית-רוחנית…

 

8.ארבה – צופן המילה "ארבה": "רב" במשמעות של לריב, והאותיות א'=אור ו-ה'=אדוני, סמל לפרעה שרב עם האלוהות ומפנה עורף להחלטת ההיררכיות הבריאתיות להעביר את שרביט ההובלה הרוחנית לעם העברי בהנהגתו של משה,  "פרעה" מלשון "ערף ה'"! פרעה חוזר על אותה טעות מגלגולו הקודם בדמות קין, שהתריס נגד בחירת האלוהות בהבל אחיו, בתפקיד זה שנועד להיות הראשון להוביל רוחנית (ראה מאמר-תמסורת: "השואה וגלגוליו התנכיים של היטלר: השומר אחי אנוכי?").

 

9.חושך-החושך מסמל את העיוורון הרוחי שלקו בו המצרים, הכוהנים ופרעה עצמו, כמו גם את המעבר של פרעה וחרטומיו מכהונת אור לכהונת חושך….

 

10.בכורות– מות הבנים הבכורים ובכורות הבהמות נועד להזכיר לעם המצרי שכל שישנו בגשמי מקורו ברוח כלומר, הרוח היא ההתחלה, היא הראשית לכל,  והרי פירוש המילה "בכור" הנה הצאצא הראשון

 

אהובים-יקרים, לכל אורך ששרשרת המכות, למרות שכוהניו וחרטומיו של פרעה  עדים  לאטימות הלב של מלכם,  אשר אינו מהסס להקריב את גורל מצרים למען השגת שאיפותיו האג ואיות-המגלומניות, אין הם נוקטים שום פעולה כמו למשל, לעזוב ולחבור למשה או לחילופין להתקומם ולמרוד, אלא צופים במתרחש בכניעה מוחלטת:  "ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלוהים היא ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה" ( שמות ח', ט"ו), "ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלוהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים" (שמות י', ז').

 

אהובים-יקרים, האמת הקשה יותר, אשר השכל האנושי לעולם לא יכול לתפוס והלב לא יוכל לשאת, ושבעטיה היא הושמטה מהכתובים ונשתכחה מהתודעה האנושית הנה, שגם לאחר שנגבה המחיר הכבד ביותר של מות הבכורים במצרים, כולל בנו  של פרעה עצמו, פרעה אוחז בסרבנותו העיקשת ומנגד, יועצים-חרטומיו ממשיכים להיכנע ולציית לו! המחשבה שהמצרים בעיוורונם-צייתנותם הפקירו את גורל הבנים הבכורים היא בלתי נתפסת, מה הפלא שאמת מזעזעת זו הוסתרה והוסוותה היטב מהתודעה הקולקטיבית!

 

אהובים-יקרים, נשאלת השאלה אם כן, מה הן שתי-המכות הנסתרות-הנוספות, המכה האחת-עשר והמכה השתיים-עשרה, אשר בעקבותיהן פרעה נאלץ להיכנע  ולשלוח את בני ישר-אל לעבוד את אלוהיהם במדבר משך שלושה ימים?

 

אהובים-יקרים, למכה האחת-עשר יש קשר למכה העשירית שקדמה לה ואנו נסביר, הואיל ו"מכת בכורות" נועדה לעורר בקרב העם המצרי את ההכרה שהרוח היא הראשית לכל,  הרי שהמכה האחת- עשר הלוא היא "מכת סופה" תכליתה להזכיר לעם המצרי שהרוח היא גם האחרית! והרי צופן המילה "סופה" הנו "סוף ה'"! מדובר בסופה כבירה בעוצמתה בדומה לסופות הטורנדו וההוריקן, המבט שנישא לשמיים בשעה שמתחוללת סופה תכליתו להזכיר לבני האדם שהאלוהות היא מעל הכול!

 

אהובים-יקרים, המכה השתיים-עשר והאחרונה אשר לקו בה מצרים ושלאחריה פרעה שלח את בני ישר-אל הנה "מכת אש", מדובר בתופעת אש חריגה ויוצאת דופן אשר כמוה לא היה מעולם לאורך כל תולדות המין האנושי ואנו נסביר, כל מצרים כותרה במעגלי אש אשר ירדו מהשמיים על-ידי אותו חלק נשגב בהיררכיה הבריאתית המכונה "מלאכי שרף"  ("שרפים") כשמם כן הם  מלאכי האש! תארו בנפשכם את עוצמת הפחד שאחזה בלבבות של מצרים ופרעה נוכח מחזה מחריד זה, היזכרו כמה בהלה אחזה בתושבים נוכח "גל השרפות" שהתפשט ברחבי הארץ בנובמבר האחרון (ראה מאמר-תמסורת: "גל השרפות והבית הפנימי"), שווו בנפשכם אש בעוצמה גדולה פי כמה וכמה ממה שאירע בארצכם לא מזמן,  ומצב בו אין בא ויוצא את מצרים!

 

 אהובים-יקרים, מן הכתוב ניתן ללמוד, שרובם המכריע של המצרים לא השכילו לקחת את "גלגל ההצלה" ולשחרר עצמם מאותה הנהגה מסתאבת וכוחנית, למעט קבוצה קטנה שחברה למשה: "וגם ערב רב עלה אתם…" (שמות י"ב, ל"ח) גם לאחר 12 המכות, כאשר פרעה מצווה על קציניו וחייליו לרדוף את ישראל, הם בעיוורונם ממשיכים לציית לו, ומובילים עצמם אל מותם: "וירדפו מצרים ויבואו כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים…וייט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בוקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים, וישובו המים ויכסו את הרכב והפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד…וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים" (שמות י"ד, כ"ג-ל"א).

 

אהובים-יקרים, ההכרה שהסיבה הרוחית-הנסתרת של 12 המכות שלקו בהן מצרים הייתה, להוות "שעונים מעוררים" לבני העם המצרי, כוהניה וחרטומיה להתמיר את תדרי התלות והצייתנות העיוורת בעוצמה ועצמאות רוחנית כלומר, לשחרר עצמם משעבוד להנהגה שקרית-כוחנית אשר סרחה מוסרית-רוחנית, מאירה באור הנכון את טבעה האמתי של האלוהות של "אהבה  אחראית" או במילים אחרות, "אחריות אוהבת" לכל חלקיה באופן שווה למען יתפתחו וישכילו לבחור במה שהוא נכון מוסרית-רוחית! ייתכן ויש מבינכם שישאלו: כיצד ניתן לחלק או קבוצת חלקים  להתפתח ולבחור נכון מוסרית-רוחנית כאשר נשללת מהם זכות הבחירה החופשית? ואנו נסביר…

 

אהובים-יקרים, בדומה להורה שמכיר את תכונותיו והעדפותיו של ילדו למשל באוכל, ויכול 'לנבא' איזה סוג אוכל ילדו יבחר מבין שתי אופציות או יותר שמוצעות בפניו, על אחת כמה וכמה האלוהות מכירה ויודעת היטב את טבעם של כל חלקיה, הואיל והאלוקות היא מעל זמן ומרחב, הרי שהיא אוחזת בידיה את כל התסריטים האפשריים של חלק ו/או קבוצת חלקים, ומכאן יודעת 'לנבא' את שהם עתידים לבחור! זו המשמעות האמתית-הנכונה של אותה אמירה שגורה בפיכם: "הכול צפוי והרשות נתונה!" הווה אומר, חופש הבחירה ניתן לכם ובו-בעת, בחירתכם שקובעת את גורלכם הנה גלויה וידועה לרוח! האלוהות אשר יודעת שפרעה עתיד להקשות את ליבו פעם אחר פעם, ואף לאיים על משה בחייו: "ויאמר לו פרעה לך מעלי הישמר לך אל תוסף ראות פני כי ביום ראותך פני תמות " ( שמות י', כ"ח ), מגלה למשה את שעתיד לקרות על-מנת להכינו  ולהכשירו להתמודדות הצפויה לו, וכדי לנסוך בו את הביטחון, שמעולם לא נולד אדם  או אומה, גדולים וחזקים ככל שהנם, אשר בכוחם להעפיל על התוכנית הבראתית במובן של למנוע את הוצאתה לפועל,  ושהחזון האלוהי תכליתו להתממש!

 

אהובים-יקרים, על-פי העיקרון של  "הכול צפוי והרשות נתונה" ניתן להסביר את  דברי משה, אשר טרום מותו מתנבא שבני ישראל עתידים לעזוב את דרך ה' ולהביא על עצמם קארמה קשה וכואבת של גלות: "כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי תעשו את הרע בעיני ה' להכעיסו במעשיכם" (דברים ל"א, כ"ט ).

 

אהובים-יקרים, נשאלת השאלה אם כן, מהי הרלוונטיות של אותו אירוע היסטורי-קדום של 12 מכות מצרים אשר התרחש לפני למעלה משלושת אלפים שנה, לחייכם היום ולתקופה העכשווית של "אחרית הימים"  ו"עידן חדש" שבפתח?

 

אהובים-יקרים, 12 מכות מצרים מלמדות שהסכנה הגדולה ביותר שנשקפת לאדם ו/או לאומה הנה ההירדמות התודעתית והעיוורון הרוחני! גם כשאדם ו/או קבוצה מתקדמים ועולים רוחנית, הסכנה ליפול למלכודת האגו של התלות והצייתנות, ההירדמות והעיוורון קיימת תמיד! העובדה שהיום אדם או קבוצה מסוימת ערים רוחנית אין בה כדי להבטיח שמחר לא יירדמו, כדי להישאר ער רוחנית נדרש מאמץ נפשי תמידי ועבודה מודעותית ברמה היומיומית

 

אהובים-יקרים, חשוב להבין, שהרוב המכריע של הנשמות אשר לקחו חלק באותו אירוע קדמוני של "מכות מצרים" בחרו לחזור ולהתממש בפרק החיים הנוכחי, על-מנת להספיק להשלים את השיעור החשוב מכל של "עוצמה פנימית ועצמאות רוחנית", הואיל וכך, השאלה המקודשת-המוזהבת שכל אחד חייב לשאול את עצמו בימים אלה הנה: היכן בחיי איני לוקח אחריות,  ובוחר שלא להתמודד עם האמת, ובמקום זאת מתנהל בתרדמת ועיוורון, ומונע ממקומות של פחד וריצוי, תלות וקורבנות?

 

אהובים-יקרים, גרעין מרכזי של נשמות מקרב מעגל הכוהנים והחרטומים, ביניהן הכהן המצרי שנאבק במשה ופרעה עצמו,  הנם יהודים אזרחי ישראל!  הלכה למעשה, רבים מבינכם הקוראים שורות אלה, לקחתם חלק ישיר באותו אירוע של "12 מכות מצרים", בין אם הייתם ב'צד' המצרי ובין אם הייתם ב'צד' של העם העברי, הואיל ובתואם לחוקיות הזמן העכשווי של "אחרית הימים" ומעברי עידנים, אותם "פצעים קארמתיים" צפים ועולים על-פני השטח ומבקשים את ריפויים, לעיתים קרובות קורה, שממקום של היעדר מודעות אין הם זוכים לטיפול הנכון, דבר שגורר בעקבותיו מצוקות פיזיות-ורגשיות בלתי מוסברות, ומהווה גורם מעכב ומשבש את ההתפתחות ואת מימוש הנתיב הייעודי-הנשמתי

 

בתום מאמר-תמסורת מקודש זה, אנו מבקשים לברככם, לו-יהי וכמה שיותר בני אדם בעת הזו, יפסעו  בנתיב של ריפוי והתפתחות רוחנית אשר תמציתו המקודשת הנה עוצמה ועצמאות רוחנית!