צופן שמחת תורה: מָשׁ חַת!

אהובים-יקרים, במרוצת הדורות השתרש השם "שמחת תורה" לחג שמיני עצרת, שחל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי האחרון של חג הסוכות. שמיני עצרת הוא חג מקראי, ולמרות שהוא מתקיים בסמיכות לסוכות, הוא נחשב כחג נפרד: "וביום השמני עצרת תהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו…" ( במדבר כ"ט, ל"ה ). השם "שמחת תורה" שלאורך הדורות הוצמד לחג זה, מציין את השמחה שעושים בסיום המחזור השנתי של הקריאה בתורה והתחלה של מחזור חדש.

אהובים-יקרים, רובד נסתר אחר, שמוצפן בשם החג "שמחת תורה" בא ללמד, שהתורה היא מערכת של מצוות קרי, "כלים פיזיים" אשר תכליתה אחת – לסייע לאדם להזיז את הפחד ולהמשיל במקומו את השמחה!

אהובים-יקרים, פחד הוא טבעה של  עצמיות הנפש-הארצית, ואילו השמחה היא טבעה של  עצמיות הנשמה-האלוהית. למעשה, פחד מתקיים רק בממד הארצי, והנו חלק מצורת הקיום האנושית לפיה, נשמה ברדתה לממד החומר-המוגשם עוטה על עצמה את מלבוש הנפש והגוף. בעולמות הרוח, היכן שהנשמה מתקיימת בצורתה הטבעית-המקורית הווה אומר, ללא נפש וגוף,  אין פחד יש רק שמחה.

אהובים-יקרים, תכלית צורת הקיום האנושית הנה, התעלות מעל הפחד! לפעול לפי צו הלב והאמת הפנימית למרות הפחדים והספקות. התגבורות על הפחד היא זו שמעלה את האדם למעמד של "בן חורין".

אהובים-יקרים, האלוהות העניקה לעם ישראל את התורה, מערכת של כלים פיזיים, באמצעותה יוכלו להזיז הצידה את  הפחדים והספקות, שמקורן בעצמיות הנפש-הארצית, לטובת שמחה שמקורה בעצמיות הנשמה-האלוהית, כפי שמלמד צופן השם "שמחת תורה" מלשון: שם=מָשׁ=זז,   חַת= פחד כלומר, להזיז את הפחד דרך התורה!

אהובים-יקרים, הזזת הפחד שהוא טבעה של הנפש,  לטובת השמחה שהיא טבעה של הנשמה, מתוארת בכתובים בצוו האלוהי לקדש את השמחה, צוו שכולל בתוכו גם את מי שאיננו יהודי: "ושמחת בחגך את ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך" ( דברים ט"ז, י"ד). מכאן, שאותה מערכת של מצוות, טכסים וחגים נועדה לשרת את האדם ולא את האלוהות כפי שנוטים לפרש בשגגה תכליתה, לרומם את האדם למדרגה של שמחה, ועל-ידי כך לשוב לטבע מהותו האמתי! כפי שהורה גדול המאסטרים של האנושות, דוד המלך:  "עבדו את יהוה בשמחה בואו לפניו ברננה" (תהלים ק ב')

אהובים-יקרים,  המדרגה של השמחה הנה המדרגה הגבוהה ביותר בסולם ההתפתחות אין זה מקרי, שהמילה "מָשִׁיחַ" בסיכול אותיות הנה "שָׂמֵחַ"! בעוד שפחד הנו תוצר של  תודעת הנפרדות הרי,ששמחה הנה תולדה של  תודעת אחדות עם הבריאה והאל.