"הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת
וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ
וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ."
בראשית ד', ז'
אחוות האור בשותפות עם מועצת התשעה, שופכים אור על דבר האלוהים לקין, טרום רציחתו את הבל אחיו.
צופן המילה "תֵּיטִיב" בסיכול אותיות "תַּבִּיט" מורה אמת גבוהה, אודות סוד הריפוי והטרנספורמציה:
ההסכמה לְהֵישִׁיר מבט אל הרגשות והמאווים העמוקים ביותר של הקנאה, צרות העין והכעס, מבלי לבטל ולשלול את קיומם, סוללת את הדרך לריפויים והתמרתם, עליה ומיצוב איתן על מדרגה תודעתית חדשה, והרי פירוש המילה "שְׂאֵת" הנו התרוממות.
ברם, הסטת המבט מהם, ואי רצון ליטול עליהם את האחריות הנצרכת, מותירה את האדם בעמדה של התגוננות מפני אותם כוחות אוֹרְבִים, השולחים לעברו את חיציהם המורעלים, כמאמר הכתוב: "לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו". באופן זה, האדם שרוי במאבק פנימי תמידי בניסיון להשתלט על אותם דחפים ויצרים, לשון הטקסט: "ואתה תמשול בו".
יש לדעת כי בתקופה הנוכחית, שהנה בסימן "קץ העידן", האור גובר ובעקבות כך, כוחות האגו מרימים את הראש, במאבקם האחרון להיאחז בשלטון. לכן, פצעים קארמתיים צפים ועולים מחדש על פני השטח. מכאן, שהכרחי ליטול את האחריות, ולפנות לדרך אמת של ריפוי וחניכה, שאם לא כן, ה-פֶּצַע הופך ל- צֶפַע שמכיש את בעליו, וגורר תחלואות בנפש ובגוף כמו גם, אי-מימוש והחמצה של היעוד הגבוה, והנתיב הנשמתי.
אחוות האור, קיבלה על עצמה, בעת מקודשת והרת גורל זו של "אחרית הימים" ו"מעברי עידנים", להושיט ידיים ולסייע לכמה שיותר בני אדם, להתרפא רגשית ופיזית, ולהגשים את היעוד הרוחני.
בדיוק לשם כך, נועד הנתיב של ריפוי וחניכה דרך אחוות האור.
במפגשי הריפוי והחניכה ביחד איתי ועם אחוות האור, מתוקשרים מיידעים, וניתנים כלים והכוונות לפי המקום ההתפתחותי הנוכחי של הפונה, ונתיבו הנשמתי הייחודי.
מדובר בתהליך עבודה יסודי, שחובק את כל תחומי החיים: הבריאותי, הזוגי, המשפחתי, הייעודי.