מקדש הגוף וצופן "חותם שלמה"

אהובים-יקרים, כל אשר קיים בממלכת האדמה-דומם, צומח, חי ומאונש, הנו 'תרגום' של "מערכת צורנית מופשטת" האוצרת את חוקיות היקום, במילים אחרות, כל מה שישנו בעולמכם הארצי-האדמתי הנו 'תרגום' של "גיאומטריות מקודשות" המכילות אמת קוסמית, אל תוך "מערכת מבנים אנרגטיים דחוסים", כלומר, בשעה שאותו "אדריכל  קוסמי" הגה את רעיון "בריאת העולם", כל פרט בארכיטקטורה של "פלנטת ארץ" נבחר בשקידהבאופן כזה שמצוי הוא בהולמות מוחלטת עם האמת הקוסמית הנשגבה! אולם, הואיל ועדיין רובה המכריע של אמת גבוהה זו נסתרת מכם, נוטים הנכם לעיתים קרובות, קרובות מדי, להעניק לפרט כזה או אחר במציאות הפיזית, ייחוס  'מקרי' או/ו'סתמי', ואנו באים ואומרים שאין זה כך!

אהובים-יקרים, כאמור, חוקיות האור והאמת הקוסמית מוצפנים בכל מה שבתוככם ומה שמחוצה לכם- בטבע, בחי ובגוף האדם, בתואם למגמה האבולוציונית העכשווית,  ההולמת זמן מקודש והרה גורל זה של "אחרית הימים" וחילופי עידנים, אנו באים ומסירים חלק מהצעיפים אודות רזי  "מקדש הגוף", כפי שנרמז בבראשית א' כ"ו: "ויאמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו!"

אהובים-יקרים, הגוף הנו "מקדש הנשמה", כלומר, "הבית" או לחילופין 'כלי הרכב' באמצעותו נשמה יכולה לנוע ולהתנסות, לחקור וליצור בממד החומר-המוגשם, מכאן, שהגוף בעל מעמד של קדושה, הואיל ותכליתו הנעלה לשרת את הנשמה במסע התפתחותה בממד החומר-המוגשם! למרבה הצער, ברבות הימים, עם הנפילה אל תודעת הנפרדות, אמת טהורה-מקודשת זו הלכה ונשכחה, וההפרדה בין הרוחי לגשמי, בין הראש לגוף, בין צ'אקרת הלב לצ'אקרת המין הלכו והשתרשו, עד שנתפסים בעיני רובו המכריע של המין האנושי  כ'טבעיים' לגמרי…

אהובים-יקרים, מעטים מאוד הם בני-האדם השרויים במצב של "קדושה", קרי,  מקיימים קשר של אחדות ושיתופיות עם העצמי האלוהי, רובו המכריע של המין האנושי, לרבות שליחי אור ומורי רוח, שרוי, בדרגה כזו או אחרת, במצב של "טומאה", כלומר, בתודעה של נפרדות, הווה אומר, מונע מתוך העצמי האנושי, ופועל מתוך שיקולי נוחות וכדאיות, גם כאשר אין זה הולם את רצון הנשמה וההיררכיות הבראתיות, והלכה למעשה, מהווה סטייה מהנתיב הייעודי-הרוחי!

אהובים-יקרים, "חותם שלמה" או בשני שמותיו הנוספים- ה"הפנט גרם"/ ה"הכוכב",  הנו אחד מהגאומטריות המקודשות ביותר והמוכרות ביותר, ובו-בעת מעט מאוד גלוי וידוע אודותיה, אמנם, צורתה חביבה מאוד על רבים מבניכם, ושלא במקרה הנכם עושים בה שימושים רבים ומגוונים,  מבלי שתהיו מודעים למשמעות התדרית-תודעתית שהיא אוצרת בתוכה, ואיך גופכם הפיזי קשור אליה בקשר ישיר!

אהובים-יקרים, ארבעת המשולשים המצויים בצדדי הכוכב (שניים בימין ושניים בשמאל), מסמלים את ארבע יסודות הבריאה: אש ואוויר– המבטאים את העיקרון הזכרי של האלוהות (צדו הימני של המשולש), ומים ואדמה-המבטאים את העיקרון הנקבי של האלוהות (צדו השמאלי של המשולש), בעוד שהמשולש העליון מבטא את "יסוד העל", כלומר, היסוד שמחבר-ממזג את ארבעת היסודות יחדיו ויוצר מהם בריאה חדשה! בבואכם להתבונן על צלם גוף האדם, תוכלו להבחין בגיאומטריה המקודשת של הכוכב:  יד ימין ויד שמאל מקבילות למשולשים הימני והשמאלי בחלק העליון של הכוכב, רגל ימין ורגל שמאל מקבילות למשולשים הימני והשמאלי בחלקו התחתון של הכוכב, והראש מקביל למשולש העליון של הכוכב! לאלה מבניכם שתהו  (אולי בילדותם) מדוע אין לאדם שני ראשים, שלוש ידיים, וארבע רגליים, הנה לכם התשובה…סטארט-אפ גאוני, הלא כן?!

אהובים-יקרים, הידיים הן "השלוחות של הלב", הווה אומר, תפקידן הרוחי 'להוציא לפועל' את רצון הנשמה! הואיל והידיים הן "הרשות המבצעת" של הלב,  הן ממוקמות בגובה בית החזה, כאילו 'נשלחות' ממנו, ולא בשום מקום אחר בגוף! החל מ- 21.12.2012, עם המעבר לחוקיות החדשה, חלה עליה משמעותית בשיעור בני- האדם, גברים ונשים כאחד, שסובלים מכאבים בלתי- מוסברים בידיים, הסיבה לכך, היעדר סנכרון בין הרצון האמתי של הלב לבין העשייה בפיזי, כלומר, פער והעדר סנכרון בין רצון לפעולה! כאב ביד ימין, מצביע על  קיבעון והיצמדות לישן, בעוד שכאב ביד שמאל מצביע על פחד לנוע אל החדש והלא-ידוע!

אהובים-יקרים, האם שמתם לבכם לכך שאפילו בכף היד מוצפנת אותה גיאומטרי יה מקודשת של "חותם שלמה"?! אנו נבהיר, אצבעות האגודל (הבוהן) והזרת מקבילות לשני המשולשים התחתונים בצדדי הכוכב המסמלים את הרגליים, אצבעות הקמיצה והאצבע מקבילות לשני המשולשים העליונים בצדדי הכוכב המסמלים את הידיים, ואילו האמה, האצבע האמצעית, מקבילה למשולש העליון שבכוכב המסמל את הראש!

אהובים-יקרים, במרכזה של  כל כף יד ישנו מרכז אנרגטי (צ'אקרה), המהווה מעין "עין תדרית", פיתוחו וטיפוחו חיוני עבור אנשי רוח, מטפלים במגע ואנרגיה, כמו גם, לעוסקים במלאכות יד, אומנות ויצירה…

אהובים-יקרים, ביוגה, בנוסף למנחי הגוף נהוג לתרגל גם מנחים בכף היד, מנחי היד נקראים "מודרות" ( "מודרה" ביחיד) ותכליתם לשנות מצב תודעה קיים למצב תודעה אחר בהתאם  למודרה אותה מתרגלים, מכאן, שלכל מודרה ישנה השפעה פיזית, רגשית ורוחנית מסוימת, לפיכך, אפשר לראות  במודרות כמעין "שערים תדריים"  למצבי תודעה שונים ולחיבור קוסמי, המודרה המוכרת ביותר היא זו הקרויה "ג'אן מודרה" ( Gyan Mudra ) בה קצה האצבע המורה נוגע בקצה האגודל בעוד ששאר האצבעות נשארות ישרות.

אהובים-יקרים, בתואם למגמה האבולוציונית העכשווית, חיוני להאיר רובד נוסף אודות  המשמעות התדרית- תודעתיות של האצבעות, ולגלות מהו תפקידה הרוחי-הייחודי של כל אחת מהאצבעות, לאיזה יסוד היא נקשרת, ואיזה צבע קורן ממנה…

אהובים-יקרים, צופן המילה "אצבע" הנו "צבע" והאות א'  במשמעות של "אור", מלמד שכל אצבע מהווה 'אנטנה' שקולטת תדר מסוים, וקשורה לצבע וליסוד ספציפיים, אנו נבהיר…

האצבע הקרובה לאגודל, הקרויה גם כן "אצבע", קשורה ליסוד האדמה, ומבטאתאנרגיה של עשיה מכאן, שתפקידה הרוחי יישום של רצון הנשמה במציאות הפיזית-הגשמית, כפי שמלמד צופן  השם "אצבע" במשמעות של א' של "אור" ו"צבע" בהיפוך אותיות "בֻּצַּע" כלומר, "לבצע את רצון הרוח!", הצבע האדום קורן ממנה, צבעה של צ'אקרת השורש, האמונה על הוצאה לפועל, עשייה, ומימוש ברובד הקיום הגשמי, צופן המילה "אדום" רומז על תכליתו המקודשת  של רובד הקיום האדמתי שהנו,  'להביא' את הא' של ה-"אור" אל תוך  הגוף האנושי בשר ודם,  "אדום" מלשון "אדם" ו"אדמה"! אין זה מקרי אפוא, שאצבע זו קרויה גם "האצבע המורה", שהרי תפקידה הרוחי  להצביע, להורות ולסמן את הדרך, קרי, הכיוון הנכון לביצוע!  זאת ועוד,  אקט הנחת הטבעת  על "האצבע המורה" במעמד הנישואין,  נועד לסמל את מימוש ההבטחה הזוגית-הנשמתית, זו שנלקחה על ידי שני בני הזוג  עוד בטרום לידתם!  קדושתו של אקט זה נובע מעצם היותו  כורך יחד את חיבור הנשמות ברובד הקיום הרוחי עם רובד הקיום הגשמי!

האצבע האמצעית, זו הקרויה "אמה" קשורה ליסוד המים,  תפקידה הרוחי  חיבור לרגש ואינטואיציה ולכן היאקשורה להוראה רוחנית,  תפקידה להעיר את  רגש האהבה שהרי הרגש הוא הגשר שמחבר בין הרוח לחומר, בין שמיים לארץ, כפי שמלמד צופן השם "אמה" מלשון "אם ה'", קרי, "האם האלוהית" ("השכינה")! הצבע  הכחול זוהר ממנה,  בדומה לכחול של הים,  למרבה הצער, ברבות הימים, אותה תנועה מקודשת של הפניית אצבע האמה כלפי מעלה בעוד יתר האצבעות קמוצות, אשר במקור סמלה את החיבור החי-הער לממדים הגבוהים, חוללה והלכה למעשה, הורדה למעמד של טומאה, והיום נעשה בא שימוש פוגעני ותוקפני כלפי הזולת…

האצבע הקרובה לזרת, הקרויה קמיצה, קשורה ליסוד האש, תפקידה הרוחי  להצית-להעיר את אש התודעה הגבוהה, כפי שמלמד צופן שמה "קמיצה" בסיכול אותיות "מקיצה" כלומר,  להביא להתעוררות רוחנית ועליה בתודעה,  צבעה הנו גוון של  צהוב-ורוד בדומה לצבע הלהבות

האצבע הקטנה ביותר, הקרויה זרת, קשורה ליסוד האוויר, תפקידה הרוחי  תקשורת עם הממדים הגבוהים-הנסתרים כפי שמלמד צופן השם "זרת": "זר" בהיפוך אותיות "רז", והאות ת' מסמלת תקשורת!  הצבע הירוק קורן ממנה, התנועה המקודשת של הזרת נעשית במצב בו  הזרת פונה כלפי מעלה בעוד יתר האצבעות לרבות האגודל קמוצות, במצב זה מניעים את הזרת בתנועה סיבובית עם כיוון השעון, בדומה לתנועה הספירלית של סופת ההוריקן, מדובר בתנועה עוצמתית אשר נועדה  לרתום את כוחות הרוח במטרה ליצור השפעה מסוימת על הממד הארצי-האדמתי, אמת טהורה, שפעמים רבות, רבות מדי, נשכחת מליבותיהם של בני-האדם הנה, שהרוח היא המקור לכול,  במילים אחרות, היא הסיבה לכל 'אירוע' בפיזי, קטן כגדול,  לא אחת קורה, שההיררכיות הבריאתיות יוצרות את אותן סופות רוח והוריקנים רבי-עוצמה, על-מנת להעיר ולעורר רוחית  את בני-האדם, ששקועים עד קצה אפם בעולם החומר-הגשמי, על כך נאמר, חמור מי ששם את  מבטחו בחומר!  

אהובים-יקרים, כפי שהובהר כל אחת מארבע האצבעות קשורה ליסוד מסוים, נשאלת השאלה אם כן, מהו תפקידה הרוחי-הייחודי של אצבע האגודל, ולאיזה יסוד היא נקשרת?

אהובים-יקרים, התפקיד הרוחי  של האגודל מוצפן בשמו: "אגודל" מלשון א' במשמעות של "אור" ו-"גדל", כלומר, האגודל תפקידו "להגדיל את האור" על-ידי חיבורן ומיזוגן יחדיו של  כל ארבעת היסודות! מכאן, שהאגודל נקשר ליסוד-העל החמישי של שינוי ויצירת חדש, הוא משמש  "קברניט הספינה", מעין  "נושא הדגל", דבר שמרומז גם כן בצופן שמו: "אגודל" מלשון א' של "אור", ו"גדל" בהיפוך אותיות מתקבל "דגל"! שמו הנרדף "בוהן" מרמז על אותו הדבר בדיוק, "בוהן" בהיפוך אותיות מתקבל "בונה", הווה אומר, היכולת לעבוד עם ארבעת היסודות יחדיו, ולבנות חדש! זאת ועוד, האם שמתם לבכם לכך, שברמה הפיזית האגודל הוא היחיד שיכול לחבר את כל ארבעת האצבעות יחדיו?! בעשותו כן, נוצרת הגיאומטריה המקודשת של הפירמידה?! על כך נאמר, נפלאה תבוניות ה האין-סופית של הרוח…

אהובים-יקרים, הכהן הגדול "אהרון הכהן", הכיר וידע היטב את סוד התנועות המקודשות, שהמוכרת  בניהן היא תנועת הידיים בעת "ברכת הכוהנים" בתנועה זו,  מצמידים את האצבע המורה עם האמה ואת הזרת עם הקמיצה, המשמעות היא איגודן יחד של שתי האצבעות המסמלות את שני היסודות הנקביים של אדמה ומים, ובאותו אופן,  את שתי האצבעות המייצגות את שני היסודות הזכריים של אש ואוויר!

אהובים-יקרים, עם הנפילה בתודעה של המין האנושי, נגנז גם ידע חשוב זה אודות סוד התנועות המקודשות, בכדי למנוע מצב שיעשה בו שימוש לרעה, כזה שאינו מסונכרן לאמת הקוסמית ולרצון ההיררכיות הבריאתיות, ובכל זאת, 'סממנים' ו'איזכורים'  כאלה ואחרים אודות ידע רוחי-מקודש זה,  ניתן למצוא בכתבי הקודש המתארים את קורותיהם של ארבעת מתקדשי האמת"משה רבנו", "אהרון הכהן,, "מרים הנביאה, ו"המלך דוד",  כמו גם באומנות, קרי, באותם ציורים של ישו המעטרים את הכנסיות, בהן הוא מבצע מנחי ידיים מסוימים, אשר שימשו אותו לצורך ריפוי וניסים, והרי ישו, בשלושת שנות חייו האחרונות, מגיל 30 ועד גיל 33,  הנו גלגול נשמתי-ישיר של אהרון הכהן! (ראה מאמר-תמסורת: "חג החירות: החופש שבמחויבות אמת לחזון הנשמתי המוזהב!").

אהובים-יקרים, מבלי שתהיו ערים לכך, המשמעויות התדריות-התודעתיות של האצבעות 'מקודדות' באותן מחוות חברתיות שלכם  למשל, באותה תנועת יד של חיבור קצה האצבע המורה עם האגודל כדרך להעניק משוב לאחר על "ביצוע מעולה", והרי כבר אמרנו ש"האצבע המורה" קשורה ליסוד האדמה, ומכאן להיבט המעשי-הביצועי של חייכם! תנועת יד מוכרת אחרת היא הצלבת אצבעות האמה והאצבע המורה, כדי לחזק ולתמוך באדם שנמצא לקראת מבחן, ראיון עבודה, פרויקט חשוב  וכיו"ב, ולומר לו "מחזיק/ים לך אצבעות", והרי כפי  שבאנו וחשפנו בפניכם, האמה מבטאת את יסוד המים של הרגש, והאצבע המורה את יסוד האדמה של מימוש והגשמה! ולבסוף, תנועת יד שמאז 'עידן הפייסבוק' חביבה עלייכם במיוחד, והנכם מרבים לעשות בה שימוש, היא זו של אצבע האגודל הפונה כלפי מעלה בעוד יתר האצבעות קמוצות, או כפי שנקראת בעולמכם "לייק" (בעברית "אהבתי"), כדרך לבטא הסכמה והבעת תמיכה באידיאה/ רעיון מסוים, והרי האגודל נקשר ליסוד העל החמישי האמון על יצירת שינוי שהוא תוצר של דרך חשיבה חדשה, זאת ועוד צופן המילה "בוהן" הנו גם "בו  הֵן" כלומר מתן אישור והסכמה!

אהובים-יקרים, כאמור שני המשולשים הימני והשמאלי בחלק העליון של המשולש מקבילים ליד ימין וליד שמאל, בעוד ששני המשולשים הימני והשמאלי בחלקו התחתון של המשולש מקבילים לרגל ימין ולרגל שמאל, נשאלת השאלה מהו התפקיד הרוחי- הייעודי של הרגליים, ושל חלקי כף הרגל, קרי, הבוהן, האצבעות, והעקבים?

אהובים-יקרים,  בתמסורותינו הקודמת "תודעת הרגליים וצופן התרנגול" חשפנו אודות תפקידם הרוחי של הרגליים, לכן, בתמסורת זו, 'נרענן' את עיקר הדברים ונרחיב עוד…

אהובים-יקרים, תפקידן הרוחי הנסתר של הרגליים מוצפן בשמן: "רגל" בהיפוך אותיות מתקבל "גּוֹרָל"! מכאן, שהרגליים מייצגות את "הדרך קדימה", כלומר, את הנתיב העתידי-הגורלי של האדם, בו-בעת, הרגליים מייצגות גם את העבר, קרי, חשיבה והרגלים ישנים, והרי צופן המילה "רגליים" הנו גם "רגיל" במובן של הרגלים!

אהובים-יקרים, הרגליים הן חלק מקודש בגוף האדם, הואיל והן מקיימות מגע ישיר תמידי  עם גאיה, רוח האדמה,  במרכז כפות הרגליים ממוקמות שתי צ'אקרות נסתרות, משמעות הדבר, שמתקיימים כל העת חילופי אינפורמציה אנרגטיים בין גאיה לבין כפות הרגליים! הלכה למעשה, בכל פעם שכף רגלו של אדם דורכת באדמה, גאיה מזהה את "חותם כף הרגל" התדרי-הייחודי לו, בו  מוטבעת היסטורית הגלגולים שלו, קרי, מי היה ומה עשה בתקופות חיים קדומות, ומה בא לעשות בפרק החיים הנוכחי, מכאן, שגאיה היא שותפה נסתרת רבת ערך, הואיל וביכולתה לתמוך ולסייע במסע חייכם הארצי, צ'אקרות כפות הרגליים מתפקדות כמעין "עיניים תדריות" אשר תכליתן לכוון ולהוביל את האדם אל אותם מקומות ואל אותם מפגשים עם נשמות שבגורל!

אהובים-יקרים,  צד ימין בגוף הפיזי מייצג את "העבר" בעוד שצד שמאל מייצג את "העתיד", מכאן, שרגל ימין,  בהיבט החיובי-הנכון, מייצגת למידה מניסיון העבר האישי והקולקטיבי אולם, בהיבט השלילי מייצגת קיבעון והיצמדות לישן, לעומתה, רגל שמאל, בהיבט החיובי-הנכון,  מייצגת נכונות לנוע אל החדש הלא-נודע אולם, בהיבט השלילי מייצגת התעלמות והתכחשות לידע ולניסיון העבר האישי והקולקטיבי, מכאן, שהמצב הנכון  תדרית-תודעתית הנו,  מצב בו שתי הרגליים מסונכרנות ופועלות בשיתופיות זו עם זו, כלומר, מצב בו אדם נושא עמו את  ניסיון העבר האישי והקולקטיבי עם הפנים קדימה אל החדש!

אהובים-יקרים, שמן של אצבעות כף הרגל זהה לשמן של אצבעות כף היד,  בדומה לאצבעות כף היד גם אצבעות כף הרגל מהוות "אנטנות תדריות",  כל אצבע מייצגת יסוד מסוים מתוך ארבעת היסודות, והאגודל (הבוהן) את יסוד-העל החמישי,  נשאלת השאלה מה תפקידם הרוחי של  אגודלי (הבוהן) כף הרגל והעקבים?

אהובים-יקרים, התפקיד הרוחי של אגודל כף הרגל (נקרא גם בוהן), האצבע הגדולה מבין חמש האצבעות, להיות "נושא הדגל", במילים אחרות  "קברניט הספינה" אשר אמון על התיאום בין כל איברי הרגל, והרי צופן המילה "אגודל" הנו "דגל  אור": א'-אור, "גדל" בהיפוך אותיות "דגל"!  זאת ועוד,  במצב מאוזן שני האגודלים מקיימים בניהם חילופי אינפורמציה ושיתופי פעולה, שנועד להבטיח תיאום ותקשורת בין רגל ימין לרגל שמאל, לפיכך, מצב בו האגודלים "פונים החוצה", עלול להצביע על קונפליקט פנימי והיעדר תקשורת בין שתי הרגליים, במובן שכל רגל 'מושכת' לכיוון הנגדי, לעומת זאת, מצב בו האגודלים "פונים פנימה" עלול להצביע על נטייה לסימביוזה, הזדהות יתר וערבוב תפקידים.

אהובים-יקרים, תפקידם הרוחי של העקבים בהיבט החיובי-הנכון הנו לבטא את אחד מערכי האור של עקביות והתמדה, כלומר, אורך הרוח והסבלנות הדרושים על-מנת להגיע לבשלות ולאפשר תהליך התפתחותי תקין אולם, בהיבט השלילי הבלתי-רצוי העקבים מסמלים נטייה לקיבעון והיצמדות לישן, והרי צופן המילה "עקבים" הנו גם  "עקבי" וגם "קבעון"! מצב בו העקבים "פונים החוצה" עלול ללמד על קושי להתמיד, ונטייה לעבור מדבר לדבר, מצב בו העקבים "פונים פנימה" על נטייה לשמרנות וקבעון

אהובים-יקרים, העלאת המודעות לתפקידם הרוחי של הידיים  והרגליים, מאירה באור האמתי-הנכון את משמעות הביטוי השגור בפיכם של "יד הגורל", הואיל והידיים הן "השלוחות של הלב" במילים אחרות, "הרשות המבצעת" של רצון הנשמה, ותפקיד הרגליים להוביל את האדם בנתיב הנשמתי-הייעודי, הרי שצופן המטאפורה "יד הגורל" נועד להעיר בכם את אוותה אמת נשגבה אודות הסנכרון המקודש ושיתופי הפעולה התדריים-הנסתרים שמתקיימים בין הגפיים העליונות לתחתונות, בניגוד לפרשנות הרווחת לפיה הביטוי "יד הגורל" הנו כינוי למזל וצירוף מקרים…

אהובים-יקרים, עתה, משהארנו את חשיבות הסנכרון המקודש שבין הידיים לרגליים, נשאלת השאלה, ומה הקשר של זה לאותו איבר בגופכם הקרוי "ראש"? ובכן, כפי שוודאי יודעים הנכם, בחלק האחורי של הראש נמצא מרכז האצטרובל, מרכז אנרגטי רב עוצמה אשר אמון על  "האצה התפתחותית וחיבור לתודעה הגבוהה", צופן שמו מרמז על כך:  "אצטרובל" מלשון "אץ"-מהיר, "טור"-ציר אנכי שמחבר לממדים העליונים, ו-"לב", מכאן, ש"עבודת לב" הנה 'כרטיס הכניסה' להאצה התפתחותית ועליה בתודעה!

אהובים-יקרים, האתגר המרכזי של בן האנוש בעת מקודשת והרת גורל זו של "אחרית הימים" וחילופי עידנים הנו, הבאת האמת הגבוהה לידי ביטוי בחיי היום יום באופן שהולם את נתיבו הנשמתי-הייחודי! הואיל וכך, חיוני למקד את עבודת האור בהפעלתם מחדש של צ'אקרת האצטרובל והצ'אקרות בידיים וברגליים, ושקידה על יצירת הסנכרון ביניהן! במילים אחרות, "להעיר לתחיה" את  אותו "צלם אלוהי" שלכם, קרי, את הגיאומטריה המקודשת של "חותם שלמה"!