צופן "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים"

אחוות האור מבארת את משמעות פסוק ג' מתוך שיר השירים  פרק ו', והרלוונטיות שלו לזמן עכשווי.

צופן הפסוק "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים" בראשי תיבות "אֵלּוּ לַהַב"

מלמד, שייעודו של עם ישראל לשרת את האלוהים הווה אומר,

להורות לאנושות את חוקי האל, ולהנחיל את ערכי האמת והמוסר של האור.

בחניכות העתיקות הלַהַב מסמלת כהונת אור,

ואת "חרב האמת" החותכת את מסך האשליה של עולם החומר הגשמי.

להב החרב, כשהיא ניצבת אנכית, מבטאת את הקשר החי והישיר בין האנושי לאלוהי,

כפי שנרמז בצופן המילה "ישר אל" מלשון "יָשָׁר אֵל".

בני ובנות יָשָׁר אֵל קיבלו על עצמם לשמור על המוסרי והטוב,

ולסייע בכינונו של עולם נכון יותר, המושתת על ערכי הצדק והשוויון,

האחווה והרעות, במובן של אדם לאדם רֵעַ ולא רָע.

השמירה על המוסרי והטוב היא קמע ההגנה האולטימטיבי של עם ישראל

מאז יציאת מצרים, לאורך 2,000 שנות גלות, ועד תקומתו מחדש על אדמת

ארץ ישראל.

יש לדעת, שזמן מקודש זה של "אחרית הימים" ו"חילופי עידנים"

הנו "שעת מבחן" עבור בנות ובני ישראל, "מִבְחָן" מלשון "מי נֶחְבָּא":

מי בוחר להחביא את השקר ולכסות על האמת,

ומי אוזר את האומץ לשאוג בקול, ללא מורא ופחד את האמת הגדולה,

כואבת ומזעזעת ככל שהנה.

אלו הם ימים של הכרעה, בהם נתיבי חיים שלמים וגורלות נחתמים

לברכה או קללה, על-פי חוקיות הבחירה החופשית, שהנה ערך עליון בממד הארצי.

לו-יהי וכמה שיותר מקרב עם ישר אל יתעוררו אל מילוי תפקידם ושליחותם בעת הזו,

של "הבאת אמת" שהיא המשמעות האמתית-הנכונה של "אהבת אמת"!

אמן כן יהי רצון!