צוֹפֶן בְּרִית מִילָה והזִיקָּה לגּוּף האָדָם הבְּרְאשִׁיתִי

אהובים-יקרים, בספר בראשית פרק י"ב האלוהות מצווה על אברהם אבינו ללכת מארצו וממולדתו אל ארץ כנען עם הבטחה להפוך אותו לגוי גדול: "ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך, ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה, ואברכה מברכיך ומקללך אאור ונברכו בך כל משפחות האדמה" ( א'-ג') בהמשך, בפרק י"ז, ניתן הציווי על ברית המילה: "זאת בריתי אשר תשמרו ביני ובניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר, ומלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם, ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר…" (י'-י"ב), לאורך הדורות מאז ועד היום, ניסו רבים לפענח את טעמו של  אחד מהציוויים האלוהיים  היותר עוצמתיים, ויש אף שמתארים אותו במונחים של מעשה פגני ( עבודת אלילים ) ואכזרי עתה, בתואם למגמה האבולוציונית העכשווית של "אחרית הימים"  ו-"הסרת הצעיפים" אנו באהבה  ומסירות נאיר את התשובה.

אהובים-יקרים, טקס ברית המילה של הסרת בשר העורלה נועד לעורר בכם את ההיזכרות המקודשת בגוף האדם הבראשיתי, של טרום הנפילה בתודעה, שהיה תאמינו או לא ללא בשר עורלה! במילים אחרות, לאחר הגירוש מגן- עדן, וככל שהנפילה בתודעה של בני האדם הלכה וגדלה, בנקודה מסוימת באבולוציה האנושית התווסף בשר העורלה לגוף הזכרי, 'חלק' אשר לא היה שם בתחילה! זו הסיבה, שעד היום הרפואה אינה מוצאת לעורלה תפקיד ברור, והמחקרים סותרים זה את זה, נשאלת השאלה איפה,  מדוע עם הנפילה בתודעה 'התווסף' בשר העורלה לגוף הזכרי, ומהי אם כן המשמעות הרוחית-התודעתית של טקס "ברית המילה"?

אהובים-יקרים, הפרספקטיבה האנושית ממקדת את תשומת הלבברובד הגשמי של סיפור "גן-עדן", ונוטה לראות בו סיפור שמתאר חיים של הנאה ושפע , נוחות והיעדר מאמץ, בעוד שהמשמעות האמיתית-הנכונה של סיפור "גן-עדן" הנה, בראש ובראשונה וקודם לכל  תיאור מצב תודעתי של אחדות עם חלקי הבריאה, של קיום קשר ותקשורת ישירים עם האלוהות, וכפועל יוצא חיים של הרמוניה ורווחה, שפע וברכה!

אהובים-יקרים, אדם וחווה טרום האכילה מעץ הדעת, היו שרויים במצב תודעתי המכונה "גן-עדן" קרי, מצב של אחדות-נצחית עם הבריאה והאל, והרי בשם "גן -עדן" מוצפנת המילה "עד" במובן של נצח! הנחש הוכנס לגן-עדן על-ידי האלוקות עצמה, ותפקידו היה לפתות את האדם מוסרית כדי ללמדו עצמאות רוחנית! בחירתה של חווה לאכול מהפרי, חושפת את חולשתה המוסרית, ומבטאת רצון להשיג דעת טרם זמנה, שאינה תולדה של מאמץ והתפתחות אמת, אלא נובעת מהיבטי נפש נמוכים של תאווה ואנוכיות, ושל יוהרה תחרותית עם האלוקות, אך לא פחות מכך, של היעדר אהבה כלפי אדם שהרי, כבת-זוגתו היחידה-האמתית, מצופה וראוי היה שתפנה אליו, תשתפו ותיוועץ עמו טרם אוכלה מהפרי! אדם מצדו, שומע לחווה, נכנע ומתרצה לה, במקום לשמוע לקול האמת הפנימית ולדבוק בה! שהרי, להבדיל מחווה, היה זה הוא שקיבל את הצו ישירות מהאלוקות! מכאן, שחטא אדם וחווה  מסמל שני שיעורים מרכזיים, אשר מאז הגירוש מגן-עדן ועד היום עדיין לא נלקחו ולא נלמדו על-ידי רובו המכריע של המין האנושי:

חווה מסמלת את שיעור התמרת כוחות אגו של תחרותיות, שליטה ושררה בכוחות נשמה של אהבה, שותפות ושיתופיות!

אדם מסמל את שיעור התמרת היבטי נפש של תלות והשפעות הסביבה בהיבטי נשמה של עצמאות רוחנית ונאמנות לאמת הפנימית!

אהובים-יקרים, בתואם לחוק הקארמה והגורל הנקרא גם "חוק האיזון" מתקיים קשר ישיר בין מעשיהם של אדם וחווה לתוצאות:

בחירתה של חווה לפעול ממקום של תחרותיות, שליטה ושררה ביחסיה עם אדם במקום של אהבה, שותפות ושיתופיות מביאה 'להורדה' במעמדו של המין הנשי, ולהחלתו של עידן בסימן שליטה גברית: "אל האישה אמר הרבה ארבה עצבונך והריונך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך" (בראשית ג', ט"ו).

בחירתו של אדם להישמע לחוה במקום לצו האלוהי שניתן לו ישירות מהרוח מביאה להחלתו של עידן בסימן אובדן החיבור הישיר אל הרוח, וכתוצאה מכך חיים של הישרדות קיומית: "…ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך, וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה, בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לוקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב ( בראשית ג', י"ז-י"ט).

אהובים-יקרים, סוד עוצמת משיכתם וקסמם של עץ הדעת  וגן-עדן היה הרבה מעבר למראה הפיזי שלהם, וליופיים החיצוני, ונבע מעוצמת האור שזהר וקרן מהם! עץ הדעת וגן-עדן מבטאים מצב של סנכרון ואחדות מלאים שלמים בין כל חלקי השלם, מגרגר החול ועד הכוכב שבשמי הרקיע והרי, היכן שמתקיימת רמה גבוהה יותר של סנכרון בין חלקי השלם עוצמת האור גדלה גם כן! מכאן גם סוד משיכתם וקסמם של תינוקות ששרויים במצב תודעתי של אחדות, ושתודעת האגו של הנפרדות עדיין לא התפתחה אצלם! זהו גם סוד משיכתם של משפחת הדולפינים, שחברי הלהקה מקיימים בניהם קשר ותקשורת, שותפות וסנכרון מלאים!

אהובים-יקרים, חווה שולחת ידה ולוקחת מפרי עץ הדעת בעשותה כן, היא מפרידה את החלק של הפרי משאר חלקי השלם- מעץ הדעת ומגן עדן זו הסיבה, שמיד עם תלישתו של  הפרי  נשמע קול זעקה ובכי של עץ הדעת ולאחריו של גן-עדן כולו!  זאת ועוד, מיד לאחר הפרדת הפרי מהעץ נוצר עמעום של האור, תחילה מסביב לעץ הדעת ובהדרגה התפשט לגן כולו! עמעום האור וההחשכה החלקית של הגן היוו "שעון מעורר" עבור אדם, שלא להתפתות ולאכול אף הוא מהפרי אולם, אדם אינו שועה "לתמרור האזהרה" ואוכל  גם כן מהפרי, מה שמביא בעקבות כך להחשכתו המלאה של גן-עדן, כפי שנרמז במעשה ההתחבאות של אדם וחווה: "וישמעו  את קול יהוה אלוהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלוהים בתוך עץ הגן" (בראשית ג', ח').

אהובים-יקרים, הנפילה בתודעה והגירוש מגן-עדן חוללו שינויים אבולוציוניים בגוף האנושי, בראש ובראשונה, 'צניחה' של גוף האור האסטראלי ( גוף האור הכוכבי ) וכליאתו בתוך הגוף הפיזי, אשר עד לאכילה מעץ הדעת  היווה את "גשר האור" קרי, ערוץ הקשר והתקשורת בין האדם לרוח (נושא זה יורחב בעתיד לבוא), שינוי אבולוציוני נוסף קשור להתווספות בשר העורלה אשר יוצר מעין 'כיסוי' לאיבר המין הזכרי!

אהובים-יקרים, בשר העורלה מסמל את המיסוך התודעתי בעקבות האכילה מפרי עץ הדעת, והרי צופן המילה "עורלה" בסיכול אותיות הנו "רְעָלָה" וגם "עִוֵּר לה'"! התווספותו של בשר העורלה דווקא לאיבר המין הזכרי הקרוי גם "מִילָה", ולא לאיבר אחר בגוף נובעת משתי סיבות שקשורות זו בזו:

הראשונה, אקט האכילה מפרי עץ הדעת הנו מעשה שאינו תואם את דבר הרוח ואת הציווי האלוהי, כלומר, אקט האכילה מפרי עץ הדעת מתאר מעבר למצב של שיבוש הסנכרון בין מרכז הגרון, הוא "מרכז הדיבור והַדִּבְּרוֹת", לבין מרכז המין הוא "מרכז המעשים", במובן זה, שרוב מעשיהם של בני-האדם מאז ועד היום אינם תואמים את הַדִּבְּרוֹת ואת מוסר ה'!

השנייה, לאורך ההיסטוריה האנושית, ככל שהנתק בין מרכז הגרון למרכז המין הלך והשתרש,  הלך והעמיק הפער בין דיבורים למעשים הלך וגדל! למרבה הצער והדאגה, יותר ויותר בני אדם בעת הזו, מפסיקים לתת כבוד למילה במובן של להתחייב ולעמוד מאחורי המילה שלהם,  כך שנוצר מצב של הצהרות לחוד ומעשים לחוד!

אהובים-יקרים, מילת הזכר בגיל שמונה ימים נועדה לעורר בקרבכם את ההיזכרות המקודשת בגוף האדם הבראשיתי, של טרום האכילה מפרי עץ הדעת, אשר היה ללא בשר עורלה, וביטא מצב תודעתי של אחדות האנושי עם הנשמה והאלוהות, והרי צופן המספר "שמונה" הנו "נשמה"! אקט הסרת בשר העורלה בטקס המילה מכוון אל-עבר הסרת המיסוך התודעתי, וחזרה לאותו מצב בראשיתי של אחדות עם הנשמה,הבריאה והאל! הואיל והיקום מדבר באותות, סימנים ומופתים הרי שאותם מקרים של תינוקות שנולדים נימולים נועד לעורר בקרבכם את ההיזכרות בגוף האדם הבראשיתי אשר היה ללא בשר עורלה! זו הסיבה, שתינוקות אלה אינם נחשבים לבעלי מום או נכות כלשהי, והעובדה שנולדו נימולים נחשבת לסימן לסגולה ולמעשה ניסי!

אהובים-יקרים, מוקדם יותר חשפנו את הקשר הקארמתי-הנסתר בין האדם הראשון לאברהם אבינו קרי, היותו של אברהם אבינו גלגול נשמתי-ישיר של האדם הראשון (מופיע בהרחבה במאמר-התמסורת "חג החירות: החופש שבמחויבות אמת לחזון הנשמתי-המוזהב!") מה הפלא אם כן, שאברהם אבינו, הוא ולא אחר,  מקבל ישירות את הצו האלוהי לקיום ברית המילה! והרי, נשמה זו של "אברהם אבינו" קיבלה על עצמה באותו גלגול שלה בדמות "האדם הראשון" להיות זו שפותחת את השער למחזור ההתפתחות האנושי הנוכחי מכאן, שאברהם אבינו אינו רק אבי האומה העברית אלא הנו אבי האנושות כולה!   כפי שהצהרנו יותר מאי פעם בעבר, התצרף הבראתי הולך ונשלם, הולם ונשלם, הולך ונשלם!

אהובים-יקרים,  בעת מקודשת והרת גורל זו של "שארית הימים" קרי, 'הפרק האחרון' של העידן הנוכחי, המגמה האבולוציונית העכשווית מכוונת אל-עבר חזרה אל נקודת ה-ראשית במובן של החזרת שרביט ההנהגה אל הנשמה, וכפועל יוצא כינונם מחדש של יחסי אהבה ושותפות, קשר ותקשורת ישירים עם הבריאה והאל, כפי שהיה טרום האכילה מפרי עץ הדעת! שערו בנפשכם מצב עתידי בו, ככל שיותר חלקים בקרב המין האנושי יתרפאו ויעלו בתודעה, יתרחשו שינויים אבולוציוניים בגוף האנושי של חזרה למצב הבראשיתי כך שעוד ועוד תינוקות זכרים ייוולדו נימולים!