עריכה חדשה: 22 נובמבר, 2023
אהובים-יקרים, לראשונה לאורך העידן שמסתיים רוצים אנו להסיר המעטה, לחשוף את אשר קרה ליעקב בבורחו מפני עשיו: " וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה, וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא " ( בראשית כ"ח, י' – י"א ), " ויפגע במקום " מרמז כי מיד עם יציאתו לדרך יעקב חווה טראומה, כל רכושו נשדד הוא נותר לבדו ונאלץ ללון באמצע שום מקום הרחק מכפר או עיר זו הסיבה, שבהמשך יעקב מגיע לבית לבן בגפו מבלי עבדים ואנשים, חמורים וגמלים וללא נדוניה לשאת אישה.
אהובים-יקרים, בפרשת הקודמת פרשת תולדות מצוין, שעשו זומם להרוג את יעקב כנקמה על שגנב ממנו את הברכה, משנודע לרבקה על כוונתו הזדונית של עשו היא ממהרת לשכנע את יצחק לשלוח את יעקב לארם באמתלה, שאינה רוצה שיישא אישה מבנות הארץ : " וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי, וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ, וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה, וְיָשַׁבְתָּ עִמּו יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ, עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד, וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים " ( בראשית כ"ז, מ"א – מ"ו ). לכשנודע לעשיו כי יצחק ברך את יעקב ושלח אותו לארם הוא נמלא זעם : " וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן, קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ, וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים, וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם, וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם אֶל לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו, וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם לָקַחַת לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה בְּבָרְכוֹ אֹתוֹ וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן " ( בראשית כ"ח , א' – ו' ), וירא צליל הגייה וירע, משרואה עשיו כי מזימתו להרוג את יעקב סוכלה אין הוא נותר אדיש כי אם רוקם מזימה חדשה.
אהובים-יקרים, מה שאיננו מופיע בכתובים הוא המזימה אשר רקם עשיו עם העבדים והמלווים בפמליה של יעקב במטרה לאלצו לסוב חזרה על עקבותיו. עשיו אשר ממתין למותו של יצחק כדי להרוג את יעקב מנסה להכשיל את תוכנית הבריחה שלו לארם, טרום יציאתו לדרך עשיו בונה אסטרטגיה ביחד עם בני פמליית יעקב לפיה הם ישדדו ויינטשו אותו בדרך לבד וחסר כל.
אהובים-יקרים, מיד עם תחילת המסע יעקב חווה משבר גדול, ונמצא בפרשת דרכים:
האם לשוב על עקבותיו ולחזור לבית הוריו שם ממתין לו אחיו עשו אשר זומם להורגו
או
להמשיך לבד וחסר כל למרות הסכנות הרבות של הדרך, ולהגיע ללא נדוניה לבית לבן הארמי ?
אהובים-יקרים, בעיצומו של המשבר האלוקות נגלית ליעקב בחלום הלילה, ומאיצה בו להמשיך במסע אף על פי ולמרות הכול: " וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ, וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ, וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ, וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ " ( בראשית כ"ח, י"ב – ט"ו ), " והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו " מלמד כי יעקב צופה בסדר של היררכיה האלוהית משבעת הרקיעים עד בורא עולם, ורואה את המלאכים משרתי האל, עולים מהממד שלהם אל המקור העליון האחד ויורדים ממנו וחוזר חלילה.
אהובים-יקרים, פעמים הרבה עקב משבר נוטים הנכם להתמלא בספקות עצמיים אף לפרש בשוגג כאילו הרוח נטשה אתכם, ברצוננו לבאר כי תכליתו של משבר לבשר על הצורך בשינוי והתפתחות, צמיחה וגדילה שכן, משבר בהיפוך אותיות מְבַשֵּׂר. יעקב אשר גדל בחממה של בית הוריו בקרבת אימו המגוננת נותר תלותי, עם יציאתו למסע כל רכושו נלקח ממנו והוא נותר לבדו באין ברירה, בתהליך אשר משכו 20 שנה יעקב בונה עצמו מאפס או כפי שנהוג לומר בעולמכם בעשר אצבעות, משיג עצמאות רוחנית ופיזית.
אהובים-יקרים, בהקיצו משנתו יעקב נעשה מודע כי הטראומה שעבר הנה חלק מהתוכנית האלוהית: " וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי " ( בראשית כ"ח, ט"ז ), יעקב מקים מצבה וחונך למקום שם חדש: " וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם, וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ, וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה " (בראשית כ"ח, י"ז – י"ט ).
אהובים-יקרים, אברהם אבינו הראשון לתת מעשר: " וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן, וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל " ( בראשית י"ד, י"ח – י"ט ), יעקב אשר דבק במורשת הרוחנית של סבו אברהם נודר לתת מעשר: " וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ, וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים, וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ " ( בראשית כ"ח, כ' – כ"ב ).
אהובים-יקרים, " וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם " ( פרק כ"ט, א' ), הפועל ויִשָּׂא מובנו להרים וגם לבוא בברית הנישואין כלומר, הברית אשר נודר יעקב עם האלוהות מפיחה בו תקווה ומטעינה אותו בכוחות מחודשים.
אהובים-יקרים, יעקב שמגיע לארם נהרים מבחין בבאר ולידה שלושה עדרי צאן : " וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר " ( בראשית כ"ט, ב' ), הספרה 3 מייצגת כוחות בריאה ויצירה לפיכך, מרמזת אודות המפגש הקרב עם בת הזוג המיועדת. בשעה שהעדרים נאספים כדי להסיר יחד את האבן הגדולה מעל פי הבאר רחל מגיעה עם הצאן, יעקב אשר מזהה מיד כי רחל היא זיווגו הנשמתי נמלא בכוח רוחני יוצא דופן, מסיר בכוחות עצמו את האבן ומשקה בחריצות את צאן לבן: " וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ " ( בראשית כ"ט, י' ). פרץ הבכי של יעקב מבטא את התרגשותו מהמפגש עם רחל זוגתו הנשמתית ביחד עם פורקן של המתח והסטרס מתלאות המסע: " וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ " ( בראשית כ"ט, י"א ).
אהובים-יקרים, יעקב אינו נח לרגע ועובד את לבן בחריצות, כעבור חודש ימים לבן אשר דואג שמא ידבק בו תדמית של נצלן שואל את יעקב אודות משכורתו: "… וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ חֹדֶשׁ יָמִים, וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הֲכִי אָחִי אַתָּה וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם הַגִּידָה לִּי מַה מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ " ( בראשית כ"ט, י"ד – ט"ו ), יעקב מתוך אהבתו לרחל מסכם עם לבן לעבוד תמורתה שבע שנים: " וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה, וַיֹּאמֶר לָבָן טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ מִתִּתִּי אֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר שְׁבָה עִמָּדִי " (בראשית כ"ט, י"ח – י"ט ), אהבתו העזה של יעקב לרחל ממוססת אצלו את תחושת הזמן: " וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ " ( בראשית כ"ט, כ' ) אולם, למחרת ליל הכלולות מתגלה ליעקב התרמית כי רחל הוחלפה בלאה: " וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי " ( בראשית כ"ט, כ"ה ).
אהובים-יקרים, לאורך הדורות פרשנות חז"ל הוטתה לטשטש ולכסות על מגרעותיה של רחל אימנו, לצייר את דמותה כאילו הקריבה את זיווגה הנשמתי למען אחותה הבכורה מחשש, שמא בנות ישראל יעתיקו את דרכיה העקומות ויחשיבו אותן כשרות משל, לילד צעיר שנוטה באופן טבעי לאמץ את התנהגות הוריו, ואין הוא בשל דיו להבדיל עצמו מחסרונותיהם. בהלומות לטבע הזמן העכשווי של ימות המשיח הלוא הם אחרית הימים וקץ עידן זה בן 6,000 השנים, בו היעד ההתפתחותי במרחב ארץ הנו מעבר של האנושות משלב הילדות והנערות אל שלב הבגרות ברצוננו לבאר אודות רחל אימנו אז והיום.
אהובים-יקרים, בשביל להוליך שולל את יעקב, ולגרום לו לשכב עם לאה בחושבו שזו רחל צריך היה את שיתוף הפעולה של רחל לביצוע ההחלפה בסיטואציה כל כך אינטימית. בשונה מרבקה אשר אינה מתפתה לשתף פעולה עם לבן אחיה, ומסכלת את מזימתו לעכב את העבד במטרה לסחוט ממנו עוד נדוניה, רחל לוקחת חלק במזימה לרמות את יעקב. רחל מנצלת את גודל אהבתו, מסירות ליבו וחריצותו של יעקב במטרה להאדיר את מעמדה זאת אומרת, להצטייר בעיני הסביבה כמי שמוכנה להקריב עצמה למען אחותה אף כאישה אשר שווה לעבוד עבורה 14 שנים! רחל מנצלת בצורה צינית, קרה ומחושבת את אהבת יעקב אליה, ומפקירה את מה שהוא קודש הקודשים בזוגיות הלוא הם יחסי אישות. יש לדעת כי זיווג נשמתי נקבע ומוחלט ברקיעים העליונים בשותפות עם נשמת הגבר ונשמת האישה טרום לידתם על כן, אסור בתכלית האיסור 'להעביר' / ' להשאיל ' בן / בת זוג שבגורל לאדם אחר.
אהובים-יקרים, יעקב נרגש ובוכה בעת שפוגש לראשונה ברחל בהמשך, הכתוב מדגיש פעמיים שיעקב אוהב את רחל: " וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה, וַיֹּאמֶר לָבָן טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ מִתִּתִּי אֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר שְׁבָה עִמָּדִי, וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ " ( בראשית כ"ט, י"ח – כ' ) לעומת זאת, רחל נעדרת כל תגובה רגשית.
אהובים-יקרים, רחל אשר מתפתה לשתף פעולה עם מזימת אביה בטוחה כי בדרך זו תצא מרווחת מכל הכיוונים:
תרצה את אביה ותגדיל את הונו החומרי
תזכה לאהדת הסביבה בשל הקרבתה כביכול לאחותה
תגדיל את מעמדה בעיני הסביבה כאישה ששווה לעבוד עבורה 14 שנים
לכשתינשא ליעקב תמצב את מעמדה בתור האישה המועדפת
אהובים-יקרים, האהבה היא עיוורת, יעקב המאוהב אינו רואה שאף על פי, שרחל היא זיווגו הנשמתי אין היא ראויה לו מכיוון, שמונעת ממקום של תאווה למעמד חברתי וחומרי במקום של אהבה ומסירות. יש כאן לקח חשוב ביותר עבור גברים ונשים כאחד: העובדה שגבר ואישה נועדו בגורל זה לזו אינה מבטיחה הדדיות באהבה, ואינה מהווה ערובה שהצד השני לא יפעל מתוך שיקולים ואינטרסים אישיים. יש לדעת כי במצב מעין זה, בו אחד מבני הזוג אינו משיב אהבה ומונע מתוך אינטרס אישי, הנכון הוא לשחרר את הקשר, ולהמשיך הלאה מתוך אמון וידיעה שההמתנה היא מתנה, ושימצא זיווג נכון וראוי מזה.
אהובים-יקרים, על פי תוכנית המקור האלוהית רחל יועדה להיות בת הזוג ואם ילדיו היחידה של יעקב אבינו אלא, שבשל דרכיה הנלוזות היא מקלקלת לעצמה, ומביאה עליה קארמה של עקרות, עָקָרָה מלשון ע'= עין שלישית קָרָה = חסר רגש / מתנכר, העקרות בבחינת שעון מעורר עבור רחל להתמיר את הקרירות הרגשית באהבה ומסירות לבן זוגה הנשמתי.
אהובים-יקרים, למרבה הדאבון, רחל אינה שועה לשעון המעורר של העקרות, במקום לתקן עצמה היא ממשיכה להתחרות באחותה, מסירה אחריות ומשתלחת ביעקב: " וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי, וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן, וַתֹּאמֶר הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה " ( בראשית ל', א' – ג' ), בדומה לשרה אימנו גם אצל רחל המוטיבציה לממש אימהות נובעת מדאגה למעמדה החברתי ותדמיתה בעיני הסביבה. במקום לשקוד על עבודה רוחנית ותיקון מידותיה הפנימיות, רחל נותנת את שפחתה בלהה ליעקב אף קוראת לבן השלישי שנולד משפחתה נפתלי כביטוי למאבקיה עם אחותה ועם האלוהות: " תֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי " ( בראשית ל', ח' ), צופן נפתלי הנו יִפֹּל שפירושו נפילה ביחד עם הערך פֶּתֶן שמובנו נחש, הנחש מסמל את טבע עצמי הנפש הלוא הוא אישיות האגו של הערמומיות והפתלתלות, מאבקי הכוח והשררה.
אהובים-יקרים, הכוחניות והתחרותיות של רחל שורשיהם עוד מגלגולה הקדום בדמות הגר שפחת שרה ופילגשו של אברהם אבינו, הגר לאחר שהרתה לאברהם במקום לפתח רגשות של אמפטיה וחמלה כלפי גברתה העקרה מתגרה ומתנשאת מעליה: " וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ " ( בראשית ט"ז, ד' ), הגר מסתיים באות ר' ורחל נפתח באות ר' רמז לקשר הנשמתי הישיר בין הגר לרחל בתואם לחוקיות הקוסמית לפיה כל אחרית היא ראשית וכל ראשית היא אחרית.
אהובים-יקרים, צופן נפתלי הנו גם תני לוּפּ, רחל ששבויה בלופ של תחרות באחותה, חומדת את הדודאים שראובן מביא לאימו אשר מיוחסים להם סגולות פריון: " וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ " (בראשית ל', י"ד ), במקום להתמקד ברוחני בתיקון המידות רחל נשענת על החיצוני הגשמי אף סוחרת בתורה לשכב עם יעקב בתמורה לדודאים: " וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי וַתֹּאמֶר רָחֵל לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ " ( בראשית ל', ט"ו ). גם בפעם הזו מזימתה של רחל אינה צולחת, והתערבות האלוהות מביאה לכך, שלאה היא זו שיולדת ליעקב עוד שני בנים ובת: " וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא, וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי… וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, יִשָּׂשכָר, וַתַּהַר עוֹד לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ זְבֻלוּן, וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה " ( בראשית ל' ט"ז – כ"א ).
אהובים-יקרים, בחלוף השנים האלוהות עושה עם רחל חסד מעניקה לה הזדמנות נוספת בתקווה שתתעורר לשנות דרכה: " וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ, וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף יְהוָה לִי בֵּן אַחֵר " ( כ"ב – כ"ד ) ברם, במקום להתעורר לפרס של הרוח אשר זיכתה אותה בבן שהנו בחיר ה', מי שעתיד להיות לקודקוד נזיר אחיו, רחל עסוקה בכמות ולא במהות, איך שיולדת את יוסף כבר מתאווה לבן נוסף.
אהובים-יקרים, עם לידת יוסף האחד המיועד יעקב מתודרך על ידי הרוח לשוב אל ארץ מולדתו: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי " ( בראשית ל', כ"ה ) אולם, לבן אינו מעוניין לשחרר את יעקב כיוון, שיודע שיעקב מעבר להיותו כוח עבודה מסור וחרוץ זוכה לעזרת הרוח ומביא לו מזל וברכה: " וַיֹּאמֶר אֵלָיו לָבָן אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי יְהוָה בִּגְלָלֶךָ " ( בראשית ל', כ"ז ), הפועל נחשתי מלשון נחש מלמד, שלבן שאל במנהגי הגויים של העבודה זרה, ונענה כי יעקב מביא לו מזל וברכה.
אהובים-יקרים, לבן תאוו הבצע והשררה לעולם אינו יודע שובע, אף לאחר 20 שנה אינו מוכן לשחרר את יעקב ומנסה בכל דרך להחזיק בו, מהכתוב ניכרים המאמצים של יעקב להשתחרר מהשליטה של לבן, וניסיונותיו להילחם על עצמאותו: " תְּנָה אֶת נָשַׁי וְאֶת יְלָדַי אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתְךָ בָּהֵן וְאֵלֵכָה כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עֲבֹדָתִי אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ… כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי וַיִּפְרֹץ לָרֹב וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֹתְךָ לְרַגְלִי וְעַתָּה מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי, וַיֹּאמֶר מָה אֶתֶּן לָךְ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לֹא תִתֶּן לִי מְאוּמָה אִם תַּעֲשֶׂה לִּי הַדָּבָר הַזֶּה אָשׁוּבָה אֶרְעֶה צֹאנְךָ אֶשְׁמֹר, אֶעֱבֹר בְּכָל צֹאנְךָ הַיּוֹם הָסֵר מִשָּׁם כָּל שֶׂה נָקֹד וְטָלוּא וְכָל שֶׂה חוּם בַּכְּשָׂבִים וְטָלוּא וְנָקֹד בָּעִזִּים וְהָיָה שְׂכָרִי, וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ כֹּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נָקֹד וְטָלוּא בָּעִזִּים וְחוּם בַּכְּשָׂבִים גָּנוּב הוּא אִתִּי, וַיֹּאמֶר לָבָן הֵן לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ " ( בראשית ל', כ"ו – ל"ד ).
אהובים-יקרים, לאחר שיעקב מסכם עם לבן על חלוקת הצאן בניהם על פי מאפיינים מסוימים, לבן שוב מרמה ומסלק את הכבשים שמיועדות ליעקב, לבן הארמי בסיכול אותיות לבן הרמאי. האלוהות אשר ערה לרמייה פעם נוספת של לבן את יעקב, מתדרכת את יעקב להשתמש בשיטות רבייה מיוחדות, מבוססות ידע אִיזוֹטֵרִי השייך לסגולות של צמחים מסוימים במי השתייה של הצאן: " וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשֹׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת, וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים בְּשִׁקְתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת, וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים, וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד וְכָל חוּם בְּצֹאן לָבָן וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן… וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי לוֹ, צֹאן רַבּוֹת, וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים, וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים " ( בראשית ל', ל"ז- מ"ג ).
אהובים-יקרים, יעקב שמצליח ומשגשג הודות להגנת ועזרת הרוח, מעורר את קנאת בניו של לבן אשר מדברים בגנותו כאילו התעשר על חשבון אביהם, דיבתם מחלחלת ללבן והוא נוטר ליעקב: "וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה, וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם " ( בראשית ל"א, א' – ב' ). יעקב בהוראת הרוח ולאחר שהשיג את הסכמת נשותיו רחל ולאה, בורח מלבן מחשש שמא ישתמש בבנותיו כבנות ערובה: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ, וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה אֶל צֹאנוֹ, וַיֹּאמֶר לָהֶן רֹאֶה אָנֹכִי אֶת פְּנֵי אֲבִיכֶן כִּי אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי, וְאַתֵּנָה יְדַעְתֶּן כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן, וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי… וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ, הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ כִּי מְכָרָנוּ וַיֹּאכַל גַּם אָכוֹל אֶת כַּסְפֵּנוּ, כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ וְעַתָּה כֹּל אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֵלֶיךָ עֲשֵׂה… וַיִּנְהַג אֶת כָּל מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ מִקְנֵה קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם לָבוֹא אֶל יִצְחָק אָבִיו אַרְצָה כְּנָעַן… וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא, וַיִּבְרַח הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ…" ( בראשית ל"א, י"ד – כ"א ).
אהובים-יקרים, לפני הבריחה מארם נהריים רחל גונבת מאביה את התרפים: "… וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ " ( בראשית ל"א, י"ט ) בעשותה כן, רחל חוטאת 3 פעמים:
מרמה וגונבת מאביה
נאחזת בעולם הישן במנהגי העבודה הזרה
מסכנת את שמו הטוב של יעקב אבינו
אהובים-יקרים, משנודע ללבן שיעקב ברח הוא רודף אחריו: " וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בָרַח יַעֲקֹב, וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו…" ( בראשית ל"א, כ"ב – כ"ג ), טרום המפגש בין לבן ליעקב, האלוהות נגלית ללבן בחלום, מזהירה אותו לבל יפגע ביעקב: " וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע " ( בראשית ל"א, כ"ד ) אף-על-פי-כן, במפגש בניהם לבן מאשים את יעקב בגניבה ובעבודה זרה: " … לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי " ( בראשית ל"א, ל' ). יעקב שנחרד לשמע האשמה כל כך חמורה, ואינו מעלה על דעתו כלל כי מדובר ברחל מגיב בחריפות אף מתנבא שהגנב ימות: " עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה " ( בראשית ל"א, ל"ב ) בהמשך, הנבואה מתגשמת ורחל מתה בלידת בנה בנימין: "… וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ, וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת אַל תִּירְאִי כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן, וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין, וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם " " ( בראשית ל"ה, ט"ז – י"ט ).
אהובים-יקרים, כפי שצוין לעיל, לאורך העידן שמסתיים, במטרה למנוע השפעה רעה של אופן ההנהגה הפגום רוחנית מוסרית של רחל אימנו על בנות ישראל, פרשנות חז"ל הוטתה לצייר את דמותה כאם המיוסרת המבכה את בניה אף לנמק כי גנבה את התרפים בכוונה להשמידם כביכול.
אהובים-יקרים, לבן אשר רואה שאינו יכול לגבור על יעקב וכי הוא זוכה להגנה ולעזרת השמיים, בלית ברירה כורת עמו ברית ודרכיהם נפרדות: " וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הִנֵּה הַגַּל הַזֶּה וְהִנֵּה הַמַּצֵּבָה אֲשֶׁר יָרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק " ( בראשית ל"א, נ"א – נ"ג ), יעקב ולבן מייצגים דרכים הפכיות:
לבן את העולם הישן של העבודה הזרה, את דרך הרמייה והשקר, הכוח והשררה
יעקב את העולם החדש של האמונה בבורא עולם הקדוש ברוך הוא, את דרך המוסר והמסירות, האמת והאהבה
אהובים-יקרים, מי שהיא היום גלגול נשמתי ישיר של הגר ורחל אימנו אף בפרק חייה הנוכחיים חצתה קווים אדומים לרבות שימוש נתעב באנרגיה המינית במטרה להתחרות בנשים אחרות. למרבה הדאבון, במו ידיה קלקלה לעצמה, החמיצה את ההזדמנות לממש זוגיות נשמתית אף אימהות לבן זכר וכן, מימוש של הייעוד הרוחני הגבוה ביחד עם מי שהם היום יעקב אבינו ויוסף הצדיק. עיננו יורדות מים על נשמה גבוהה זו אשר איבדה את מעמדה הרוחני לצמיתות, האריכה והקשתה לעצמה את הדרך בהמשך חייה הנוכחיים וביחידות החיים הבאות עד לתום עידן זה. ברצוננו להעיר ולעורר אתכם, שיש כאן עבורכם 2 לקחים חשובים:
הראשון, מעמד רוחני איננו ערובה לשמירת מוסר ה' והליכה בדרך הישר, מבחן הבחירה החופשית תקף לכל אדם באשר הוא אדם
השני, לאף נשמה יהא אשר יהא גודל מעמדה הרוחני אין פטור מלתקן עצמה, להשלים את שיעורי הנשמה מיחידות החיים הקודמות לאורך העידן שמסתיים
בתום תמסורותינו מברכים אנו אתכם בקיום חוקי האור וסיום מסכת הקארמה, לו יהי .