עריכה חדשה : 31 אוקטובר, 2023
אהובים – יקרים, ברצוננו להאיר את המשמעות העמוקה החבויה בפסוק א' בפרשת וַיֵּרָא: " וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם " ( בראשית י"ח ) משמע, מבעוד מועד האלוהות נגלית לאברהם ומבשרת לו שצפויים להגיע אליו אורחים, אין מדובר באורחים רגילים כי אם במלאכי ה' שליחי הרוח כלומר, מדובר באירוע רוחני ולא באירוע חברתי של הכנסת אורחים כפי שנוהגים לפרש.
אהובים – יקרים, אברהם כל כולו ציפייה לקראת המפגש המסתורי, למרות מזג האוויר החם הוא ממתין בדריכות בפתח האוהל, ואיך שמבחין באנשים רץ לקראתם ומשתחווה: " וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה " ( בראשית י"ח, ב' ), ריבוי הפעלים המופיעים בפסוק – וישא, וירא, וירא, וירץ, וישתחו מעיד על טוהרו של אברהם אבינו שכן, טהור מי שצו הרוח יקר לליבו והוא מזדרז לקיימו. אברהם ממהר לשרת את האורחים בחריצות ומסירות יוצאים מגדר הרגיל: " וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיך אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ, יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ, וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת, וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ, וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ " ( בראשית י"ח, ג' – ח' ), עומד בהיפוך אותיות מודע,אברהם עירני וקשוב לגלות את הסיבה לביקור מסתורי זה.
אהובים-יקרים, בהדרגה הסיבות לביקור המיסטי מתבהרות לאברהם. הסיבה הראשונה, לבשר על הבן אשר עתיד להיוולד לו משרה בעוד שנה: " וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל, וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ " ( בראשית י"ח, ט' – י' ), המעבר משימוש בגוף רבים ליחיד מעיד כי מדובר במעמד רוחני בו מעורבים 3 שותפים – אברהם אבינו, שלושת האורחים-המלאכים והבורא בכבודו ובעצמו.
אהובים – יקרים, לשמע הבשורה שרה צוחקת והאלוהות מוכיחה אותה על צחוקה: " וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי, הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן " (בראשית י"ח, י"ב ). מוקדם יותר בפרשת לֶךְ לְךָ מצוין כי אברהם לשמע הבשורה שעתיד להיוולד לו בן מגיב אף הוא בצחוק: " וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד " ( בראשית י"ז, י"ז ) נשאלת השאלה אם כן, מדוע האלוהות מוכיחה את שרה אך לא את אברהם ?
אהובים-יקרים, לשון הכתוב מלמדת כי מדובר בשני סוגי צחוק שונים במהות שלהם :
" וייפול אברהם ויצחק ויאמר בליבו " – אברהם אחוז התרגשות ופליאה נוכח הבשורה, הצחוק שלו הוא צחוק שמח.
" ותצחק שרה בקרבה " – בקרבה מלשון קַר בָּהּ וגם בִּקְּרָה, הצחוק של שרה הוא צחוק ציני מהול בביקורת סמויה כלפי התוכנית האלוהית להעניק לאברהם ולה בן לעת זקנתם.
אהובים -יקרים, טהור מי אשר מכיר בטעות מייד ומזדרז לתקנה, לא כן שרה שמכחישה כי צחקה: " וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ " ( בראשית י"ח, ט"ו ), שרה נופלת לאשליה של עצמי הנפש הלוא הוא אישיות האגו לפיה אדם יכול להסתיר מהרוח את הרהוריו ומחשבות לבו.
אהובים-יקרים, לאחר בשורת המלאכים לאברהם אודות הבן שעתיד להיוולד לו משרה, מתברר כי ישנה תכלית נוספת לבואם והיא ליידעו אודות התוכנית האלוהית להחריב את סדום ועמורה: "וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם… וַיֹּאמֶר יְהוָה זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד, אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם לֹא אֵדָעָה " ( בראשית י"ח, ט"ז – כ"א ).
אהובים – יקרים, האלוהות מנמקת את העלאת מעמדו הרוחני של אברהם אבינו למדרגה הנעלה של שותף אמת בתוכנית האלוהית משום, שמחנך את אנשי ביתו מורה להם את חוקי האל ומוסר ה': " וַיהוָה אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה…כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט " ( בראשית י"ח, י"ז – י"ט ).
אהובים – יקרים, לעולם הסדר הנכון הוא הנחלת ערכי האמת והמוסר של האור במעגל המשפחתי קודם למעגל הקהילתי למרבה הדאבון, בעת הזו הרוב המכריע של שליחי האור ומורי הרוח מפנים את עיקר מרצם בהעברת מסרי הרוח למטופלים ולתלמידים שלהם, וזונחים את היישום של מסרי האור בחייהם האישיים עם בן/ בת הזוג, ההורים והילדים שלהם, היפוך סדרים זה מעיד על היעדר רצון אמת לשרת את הרוח כי אם רצון אגואי לעשות עבור עצמם, להגדיל מעמדם בעיני הסביבה ולקצור רווחים כספיים על כן, אצל חלק משליחי ומורי האור ערוצי התמסור נסגרו לא מכבר, בתקשורים שמעבירים כביכול אין חדש כי אם שיחזור ידע קיים, עבור שליחי ומורי אור אחרים הערוצים קרובים להיסגר.
אהובים-יקרים, אברהם אבינו שליח רוח של אמת כיוון, שצולח את המבחן הרוחני של דאגה ואכפתיות אף לרחוק ולזר, לשמע הבשורה על התוכנית האלוהית להחריב את סדום ועמורה אין הוא נותר אדיש כי אם נושא דין ודברים עם האלוהות, אברהם מגייס את כל כוחותיו בתקווה למצוא צידוק מוסרי להסרת גזר דין ההשמד: "… וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי יְהוָה, וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע, אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ, חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט, וַיֹּאמֶר יְהוָה אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם, וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת כָּל-הָעִיר וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית אִם אֶמְצָא שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה, וַיֹּסֶף עוֹד לְדַבֵּר אֵלָיו וַיֹּאמַר אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים, וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבֵּרָה אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם שְׁלֹשִׁים וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה אִם אֶמְצָא שָׁם שְׁלֹשִׁים, וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֶשְׂרִים וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֶשְׂרִים, וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה, וַיֵּלֶךְ יְהוָה כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ " ( בראשית י"ח, כ"ב – ל"ג ).
אהובים-יקרים, לאחר ביקור שלושת המלאכים אצל אברהם הם ממשיכים לסדום אל לוט אחיינו אולם, מתיאור הכתוב מסתבר שהם שניים בלבד: " וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה " ( בראשית י"ט, א' ) נשאלת השאלה אפוא, מהו פשר היעלמותו המסתורית של המלאך השלישי ?
אהובים-יקרים, הספרה 3 מבטאת חיבור לכוחות של יצירה והולדה על כן, הבשורה על הבן אשר עתיד להיוולד לאברהם ושרה נמסרת על ידי 3 מלאכים לעומת זאת, תפקיד שני המלאכים שמגיעים אל לוט להעניק לו ולמשפחתו שער הצלה מהחורבן, הספרה 2 כנגד שני עמודי השער.
אהובים-יקרים, דמותו של לוט ניצבת כאנטיתזה גמורה לטבעו הפנימי של אברהם, אצל לוט התאווה למעמד חברתי וחומרי מניעה את בחירותיו, והוא בוחר לגור עם משפחתו בשכנות לסדום מתוך שיקולי כדאיות אף על פי, שמדובר באנשים חוטאים ועוד, לאחר שלוט ומשפחתו נלקחים בשבי ואברהם בחירוף נפש נלחם בארבעת המלכים כדי לחלצם מידם, לוט אינו לומד לקח, אין הוא מתעורר לשנות את סדר העדיפויות להציב את הרוחי מעל החומרי כי אם חוזר לסורו וממשיך לגור בשכנות לסדום.
אהובים-יקרים, מנהג נלוז של אנשי סדום ועמורה לכפות יחסי מין על מי שמבקרים בעיר, ואינם נמנים עם תושביה כדרך להפגין עליונות ושררה: "… וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן כָּל הָעָם מִקָּצֶה, וַיִּקְרְאוּ אֶל לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם " ( בראשית י"ט, ד' – ה' ). לוט אשר חפץ לשאת חן בעיני האורחים פונה לאנשי סדום בהצעה מזוויעה אף יותר: " וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם לוֹט הַפֶּתְחָה וְהַדֶּלֶת סָגַר אַחֲרָיו, וַיֹּאמַר אַל נָא אַחַי תָּרֵעוּ, הִנֵּה נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִישׁ אוֹצִיאָה נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי " ( בראשית י"ט, ו' – ח' ), לוט יוצא להגנת האורחים במחיר הפקרת שתי בנותיו הבתולות, מחרידה לא פחות אדישותה של אשת לוט לגורל בנותיה, אין היא אומרת או עושה דבר כדי לגונן עליהן. אנשי סדום תוקפים את ניסיונו של לוט להקנות לעצמו מעמד של שררה: "…וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ הָלְאָה וַיֹּאמְרוּ הָאֶחָד בָּא לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט עַתָּה נָרַע לְךָ מֵהֶם וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ בְּלוֹט מְאֹד וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת " ( בראשית י"ט, ט' ).
אהובים-יקרים, המלאכים מכים בסנוורים את האנשים הצוברים על ביתו של לוט, ומפצירים בו להימלט מהעיר ביחד עם משפחתו בטרם תחרב: " וַיִּשְׁלְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת יָדָם וַיָּבִיאוּ אֶת לוֹט אֲלֵיהֶם הַבָּיְתָה וְאֶת הַדֶּלֶת סָגָרוּ, וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח, וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים אֶל לוֹט עֹד מִי לְךָ פֹה חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ בָּעִיר הוֹצֵא מִן הַמָּקוֹם, כִּי מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה כִּי גָדְלָה צַעֲקָתָם אֶת פְּנֵי יְהוָה וַיְשַׁלְּחֵנוּ יְהוָה לְשַׁחֲתָהּ " ( בראשית י"ט, י' – י"ג ).
אהובים – יקרים, " וַיֵּצֵא לוֹט וַיְדַבֵּר אֶל חֲתָנָיו לֹקְחֵי בְנֹתָיו וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה כִּי מַשְׁחִית יְהוָה אֶת הָעִיר וַיְהִי כִמְצַחֵק בְּעֵינֵי חֲתָנָיו " ( בראשית י"ט, י"ד ), תגובתם המלגלגת המזלזלת של חתני לוט מראת אמת לסדר העדיפויות העקום של לוט אשר במקום להשקיע את מירב מרצו במלאכת החינוך של אנשי ביתו הוא רודף אחר גינוני כבוד, מעמד חברתי וחומרי.
אהובים-יקרים, לוט, אשתו ושתי בנותיו משום אחיזתם בחומר מתמהמהים להימלט מהעיר: "וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר קוּם קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲוֹן הָעִיר, וַיִּתְמַהְמָהּ וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו בְּחֶמְלַת יְהוָה עָלָיו וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ מִחוּץ לָעִיר " ( בראשית י"ט, ט"ו – ט"ז ).
אהובים-יקרים, " וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ וְאַל תַּעֲמֹד בְּכָל הַכִּכָּר הָהָרָה הִמָּלֵט פֶּן תִּסָּפֶה " ( בראשית י"ט, י"ז ) מלמד, שבאמת המציאות קיימות רק שתי תנועות או הליכה קדימה או הליכה אחורה, עמידה במקום משמעותה ניוון רוחני המוביל לדעיכה פיזית כשם שמורה גורלה של אשת לוט: " וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח " ( בראשית י"ט, כ"ו ).
אהובים-יקרים, לאחר חורבן סדום ועמורה שתי בנותיו של לוט, באמתלה של דאגה להמשכיות וצאצאים, משקות את אביהן לשוכרה, שוכבות עמו והרות ממנו: " וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, לְכָה נַשְׁקֶה אֶת אָבִינוּ יַיִן וְנִשְׁכְּבָה עִמּוֹ וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זָרַע " ( בראשית י"ט, ל"א – ל"ב ), בנות לוט אשר גדלות באווירה של קלקול מוסרי, ועדות להפקרה של אביהן אותן ' גומלות ' לו באותו המטבע בדיוק.
אהובים-יקרים, במסגרת פרויקט הענקת גלגלי הצלה אחרונים לדמויות המפתח התנכיות למרבה הדאבון, מי שהן היום לוט, אשת לוט ושתי בנותיו בעטו את הושטת הידיים מאיתנו דרך זו המשרתת אותנו מקדמת דנא כותבת שורות אלה באופן זה, החמיצו ההזדמנות לנקות את החובות הקארמתיים בניהן, לשתף פעולה ולהגשים יחד עם הייעוד הגבוה לצערנו כי רב, הקשו והאריכו לעצמן הדרך בהמשך מחזור החיים הנוכחי, ובמחזורי החיים העתידיים עד תום עידן זה.
אהובים-יקרים, ישמעאל בן 17 שנה גדל באווירה של תחרותיות ומאבקי כוח בין שרה להגר, הוא מתקנא ליצחק כיוון, שיודע שיצחק הוא בחיר ה', ישמעאל מנצל את עליונותו בגיל ומתנכל ליצחק אחיו הצעיר בן השלוש: " וַתֵּ֨רֶא שָׂרָ֜ה אֶת בֶּן הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית אֲשֶׁר יָֽלְדָ֥ה לְאַבְרָהָ֖ם מְצַחֵֽק " ( בראשית כ"א, ט' ). שרה אף כי נתנה ביוזמתה את הגר לאברהם על מנת שתהרה לו בעבורה מפגינה רגש קר, מרוחק ומתנשא כלפי ישמעאל, התביעה של שרה מאברהם לגרש את ישמעאל אינה בכדי להבטיח את שלומו הרוחני והנפשי של יצחק כי אם מקרב על הירושה העתידית: "וַתֹּ֨אמֶר֙ לְאַבְרָהָ֔ם גָּרֵ֛שׁ הָֽאָמָ֥ה הַזֹּ֖את וְאֶת בְּנָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א יִירַשׁ֙ בֶּן הָֽאָמָ֣ה הַזֹּ֔את עִם בְּנִ֖י עִם יִצְחָֽק " ( בראשית כ"א, י' ).
אהובים – יקרים, עם תום האשראי הקוסמי עבור ישמעאל להתיישר לדרך של אברהם אביו כלומר, להתמיר את התאווה להיות מספר אחד בפריסת חסות ודאגה לטובתו העליונה של יצחק האח הצעיר, האלוהות מעניקה לאברהם אור ירוק להיענות לדרישת שרה: " וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר מְאֹ֖ד בְּעֵינֵ֣י אַבְרָהָ֑ם עַ֖ל אוֹדֹ֥ת בְּנֽוֹ, וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֶל אַבְרָהָ֗ם אַל יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֨יךָ֙ עַל הַנַּ֣עַר וְעַל אֲמָתֶ֔ךָ כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֥ר אֵלֶ֛יךָ שָׂרָ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקֹלָ֑הּ כִּ֣י בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע, וְגַ֥ם אֶת בֶּן הָֽאָמָ֖ה לְג֣וֹי אֲשִׂימֶ֑נּוּ כִּ֥י זַרְעֲךָ֖ הֽוּא " (בראשית כ"א, י"א – י"ג ).
אהובים-יקרים, ברצוננו להעיר ולעורר אתכם כי בימים אלה בתים רבים בישראל מתפקדים כמעין בתי מלון והארחה עבור הילדים הבוגרים בני השבע עשרה ומעלה. ילדים אלה נוהגים בבתי הוריהם כאילו מדובר בבתים שלהם, בועטים בסמכות ההורים במנהגי וחוקי הבית, ואינם נוטלים חלק במטלות הבית כי אם נכנסים ויוצאים כרצונם תוך כדי ניצול ציני של שירותי האכלה, הכביסה והניקיון אשר ניתנים על ידי ההורים. וודאי הוא שאחים בוגרים אלה מהווים דוגמה רעה והשפעה שלילית לאחים הצעירים. במצב מעין זה, יש לקרוא לסדר את הילד הבוגר, לדרוש ממנו בטון תקיף ונחרץ להתיישר לחוקי הבית ולכבד את סמכות ההורה. במידה והילד הבוגר מתבצר בשלו חובת ההורה להרחיקו מהבית במטרה להגן על הילדים הצעירים מאותן השפעות שליליות, ועל מנת להבטיח את התפתחותם התקינה.
אהובים-יקרים, מי שהוא היום גלגול נשמתי ישיר של ישמעאל בחר במודע שלא לשעות לשעונים המעוררים של מקורות האור וההדרכה העליונים על כן, עם תום האשראי הקוסמי וכפי שהובא לידיעתו דרך זו המתמסרת אותנו כותבת שורות אלה מעמדו הרוחני ניטל ממנו לצמיתות וערוצי התקשור נסגרו הרמטית, קודם לנעילת השער עזבו 100 מתלמידיו הנאמנים והמסורים ביותר.
אהובים-יקרים, הפרשה נחתמת באחד מהאירועים העוצמתיים והמכוננים ביותר בתולדות המין האנושי של ניסיון עקדת יצחק: " וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי, וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ " ( בראשית כ"ב, א' – ב' ).
אהובים-יקרים, דרך מורי האמת של האנושות, בחירי האל, נביאיו ומשרתיו להקדים ולהציב בעדיפות עליונה את קיום ההנחיות המתקבלות ממקורות האור וההדרכה העליונים, ולא להניח לשיקולים של כדאיות ונוחות אישיים לעכבם ולהסיטם מביצוע ההוראות וההכוונות, הצבת הרוחי לפני החומרי זהו הסדר הנכון שכן, מקור הכול הוא ברוח.
אהובים-יקרים, אברהם אבינו הלוא הוא האדם הראשון מצווה להקריב את היקר לו מכל, את בנו יחידו בניגוד לכאורה להבטחת האלוהות כי מיצחק יקום לו זרע: " וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו " ( בראשית י"ז, י"ט ) אף על פי כן, אין אברהם נופל למלכודת האגו של התרעומת והכפירה באלוקות כי אם מזדרז בקיום המצווה עליו, משכים קום מבצע בשקידה ובסדר מופתי את ההכנות למסע: " וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים " ( בראשית כ"ב, ג' ), החזרתיות של ו' החיבור 7 פעמים, שבע מלשון שבועה מלמדת כי טהור מי אשר שוקד על חיבור רוח לחומר, שמיים לארץ.
אהובים – יקרים, אין אברהם משתף את שרה בציווי אשר נצטווה כי אם מפגין עצמאות רוחנית ונאמנות לאמת הפנימית בדרך זו, מתקן את חטאו מיחידת החיים הקודמת בדמות האדם הראשון אז נשמע לחווה אף על פי, שנצטווה ישירות על ידי הרוח שלא לאכול מעץ הדעת שכן, שרה היא גלגול של חווה.
אהובים-יקרים, הורה אשר אוהב את ילדו אהבת אמת מלמדו כי התכלית העליונה של החיים בממד הארצי היא קיום ההוראות וההנחיות המתקבלות ממקורות האור העליונים כשם שמורה אברהם אבינו בתשובתו ליצחק בנו: " וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה, וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו " ( בראשית כ"ב, ז' – ח' ). אברהם אבינו מביע באופן מעשי את אהבתו לבורא עולם, את ההכרה כי הכול נובע ממנו ושייך לו, אופן הנהגה זה מביא לתפנית בעלילה, וברגע האמת אברהם זוכה לישועה של ארכי מלאך גבריאל: " י וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ, וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי, וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי " ( בראשית כ"ב, י' – י"ב ).
אהובים-יקרים, עקידת עצמיות הנפש הבשרית הלוא היא אישיות האגו למען קיום החתימות הנשמתיות, ויישום סעיפי החוזה הרוחני המפתח לחיים מלאים של ברכה ושגשוג, שמחה ויצירה במשותף עם הרוח.
אהובים-יקרים, בחירות האדם ודרכי התנהלותו מעצבות את גורלו, בפרשה נעשית הבחנה בין שני אופני הנהגה:
דרך לוט של התאווה למעמד חברתי וחומרי, החשוכה רוחנית מוסרית, אשר מובילה לקארמה של כיליון ואבדון, לוט מלשון לוּט שפירושו כיסוי
דרך אברהם של אהבת הבורא והשתוקקות לשרתו, המוארת רוחנית מוסרית, אשר מובילה לקארמה של חיים והתחדשות, בריאה ויצירה במשותף עם הרוח, בערך אברהם נחבא צמד המילים אהב ברא ( בורא ) וגם באר המסמלת לחיים
אהובים-יקרים, בעלי סמכות ומעמד במשפחה – הורים ואחים בוגרים, ובקהילה – מחנכים, מטפלים, רופאים, מנהלים, מפקדים, אישי ציבור וכיו"ב, אל להם לנצל את מי שכפופים ותלויים בהם לסיפוק צרכיהם האישיים האגואיים, עיקרון קוסמי עליון מקודש זה מוצפן בראשי התיבות של הציווי: " אל תשלח ידך אל הנער " מלשון אֶתִי תִּהֲיֶה!
בתום תמסורותינו מברכים אנו אתכם בשימוש נכון בכוח אשר בידיכם, אמן.