עריכה חדשה: 24 אוקטובר, 2023
אהובים-יקרים, פרשת לֶךְ-לְךָ נפתחת בציווי האלוקי לאברהם אבינו: " וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ- לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ " ( בראשית י"ב, א' ), כפילות הציווי לֶךְ-לְךָ בא ללמד, שאין מדובר בשינוי של מיקום גאוגרפי גרידא כי אם בתנועה פיזית אשר הנה בשירות חזון הנשמה והתוכנית האלוהית כלומר, לך במובן הפיזי וגם לך במובן הרוחני !
אהובים-יקרים, " אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ " משמע, היעד הלוא הוא ארץ כנען נגלה לאברהם תוך כדי תנועה ויציאה למסע, אברהם אבינו מורה האנושות שליח רוח של אמת צולח את המבחן הרוחני של התמסרות ללא נודע ויישום במיידי של ההוראות המתקבלות הישר ממקורות האור העליונים, כנען בסיכול אותיות נכנע בעשותו כן, מבטיח את גורלו הטוב קארמה של הגנה, רווחה ושפע, שהרי לֶךְ-לְךָ בסיכול אותיות כִּלְכֵּל.
אהובים-יקרים, בעקבות הרעב בארץ אברהם יורד למצרים כיוון, שבעולם העתיק מלכים נהנו מהזכות המפוקפקת להרוג את הבעל כדי לקחת את האישה, אברהם מתדרך את שרה לומר מחצית האמת, שהיא אחותו מצד אביו אך לא להסגיר את עובדת היותה גם אשתו. שרה נלקחת לבית פרעה ובתמורה ניתן לאברהם צאן וגמלים, עבדים ושפחות, מיד עם הבאתה לבית המלך פורצת מגיפה ופרעה ממהר להשיב את שרה לאברהם. בפרשה הבאה וַיֵּרָא אף אבימלך מלך גרר לוקח אליו את שרה בעקבות כך, אלוהים מתגלה אליו בחלום הלילה: " וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר וַיִּקַּח אֶת שָׂרָה, וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל, וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ … וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת תָּמוּת אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ… וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַיִּתֵּן לְאַבְרָהָם וַיָּשֶׁב לוֹ אֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ… וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ, כִּי עָצֹר עָצַר יְהוָה בְּעַד כָּל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ עַל דְּבַר שָׂרָה, אֵשֶׁת אַבְרָהָם " ( בראשית כ', ב' – י"ח ). אברהם בהכוונת הרוח ' זז הצידה ' במטרה ללמד לקח מהותי את פרעה ומצרים, ואת אבימלך ועמו כי האיסור לחמוד אשת איש תקף לכל אדם באשר הוא אדם יהא מעמדו אשר יהיה, מדובר בקריאות השכמה ובתמרורי אזהרה לממלכות מצרים וגרר להתיישר לחוקי המוסר של בורא עולם אחרת יביאו על עצמם קללה, כפי שאכן קורה לבסוף בהתמוטטות האימפריה המצרית, ומחיקתם כליל של אבימלך וממלכתו מעל בימת ההיסטוריה.
אהובים-יקרים, שתי ' תקריות ' אלה סוללות את הדרך למימוש תוכנית הבריאה והבטחת האלוהות לאברהם להגדיל את מעמדו בקרב עמי הארץ והאזור: " וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה " ( בראשית י"ב, ב' ), אברהם לא רק גדל חומרית כי אם מבסס את מעמדו הרוחני כנביא ומרפא בעל כוחות פריון והולדה.
אהובים-יקרים, אופן הנהגתו של אברהם אבינו בשעה שפורצת מריבה בין רועיו לרועי לוט מלמדת על היותו איש חסד רודף שלום אף על פי, שאברהם נמצא מעל אחיינו לוט בגיל, ברוח ובחומר הוא מוותר על זכות ראשונים: " וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט … וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ, הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה " ( בראשית י"ג, ז' – ט' ).
אהובים-יקרים, בעת הזו, רבים ורבות מעובדי ועובדות האור מתפתים להניח לשיקולים של כדאיות להוביל את בחירותיהם במקום למה שנכון רוחנית ושמצוי בהלימה לחזון הנשמה ולנתיב הייעודי, אף לוט מציב את החומרי לפני הרוחי, ובוחר לגור בשכנות לאנשי סדום ועמורה, החלטה אשר לימים תסתבר מרה : " וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה… וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן… וְלוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר וַיֶּאֱהַל עַד סְדֹם, וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַיהוָה מְאֹד " ( בראשית י"ג, י' – י"ד ).
אהובים-יקרים, עם היוודע דבר לקיחתו בשבי של לוט, אברהם אינו נשאר אדיש לגורל אחיינו כי אם מחרף נפשו בשביל להשיב אותו, את משפחתו והרכוש: " וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן, וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק, וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב וְגַם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעָם "( בראשית י"ד, י"ד – ט"ו ). אברהם מגדיל עוד לעשות כאשר מסרב להצעתו הנלוזה של מלך סדום לסחור בשבויים בתמורה לרכוש: " וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ, וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם " ( בראשית י"ד, כ"א – כ"ב ), תשובת אברהם למלך סדום מעידה על היותו מיושר לחוקי האמת והמוסר של בורא עולם, בעל חוסן מוסרי ועצמאות רוחנית.
אהובים-יקרים, ברצוננו לבאר את המשמעות הפנימית העמוקה של המאמר השגור בפיכם " משנה מקום משנה מזל " שהרי, מהפרשה עולה כי על פניו אברהם ולוט עושים את אותה הדרך בדיוק דהיינו, הולכים מחרן לארץ כנען אולם, בעוד שאצל אברהם השינוי הגיאוגרפי מוביל לגורל של ברכה, אצל בן אחיו לוט הוא מביא לגורל של אבדון ! נשאלת השאלה הכיצד ? כיוון, שאצל אברהם המסע הפיזי הנו בשירות ההתפתחות הרוחנית כלומר, אצל אברהם השינוי הגיאוגרפי מגובה בשינוי תודעתי פנימי עמוק בעוד, שאצל לוט התזוזה הגשמית אינה מלווה בתזוזה תודעתית.
אהובים-יקרים, לראשונה בפרשה מופיע הציווי על ברית המילה: " זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר, וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם " ( י"ז, י' – י"ב ) למענכם, ברצוננו להאיר את המשמעות הרוחנית של מצוות ברית המילה אף לבאר מדוע הטענה כי מדובר במעשה אכזרי ופגני של עבודת אלילים כביכול הנה משוללת כל יסוד.
אהובים-יקרים, גוף האדם הבראשיתי טרום החטא הקדמון היה ללא בשר עורלה ! עם האכילה מעץ הדעת גוף האור האסטראלי / הכוכבי צנח ונכלא בגוף הפיזי כתוצאה מכך, הגוף האנושי איבד מהאיכות המעודנת השקופה שלו ונעשה גס ואטום זאת ועוד, לאיבר המין הזכרי התווסף בשר עורלה.
אהובים-יקרים, עד לחטא הקדמון עדיין לא התפתחה אצל האדם והאישה תודעת האגו, מהכתוב עולה כי האדם והאישה היו אחד עם עצמי האור שלהם על כן, שרו בניהם יחסים של אהבה אלוהית ושותפות: " וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ " ( בראשית ב', כ"ה ), צופן ערומים הנו ע' מָרוֹם רמז לעין השלישית הנסתרת האחראית על התקשורת עם שוכן מרום הקדוש ברוך הוא כיוון, שהאדם והאישה היו מאוחדים עם עצמיות הנשמה האלוהית עדיין לא התפתח אצלם רגש הבושה שמקורו בעצמי הנפש הילדי הלוא הוא אישיות האגו אשר מונע מהרצון לקחת לעצמי.
אהובים-יקרים, האלוהות מכניסה את הנחש לגן עדן, מלאך ה' שליח אור בתחפושת במטרה ללמד את האדם והאישה עצמאות רוחנית דרך התנסות בבחירה חופשית : " וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים … וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה לֹא מוֹת תְּמֻתוּן, כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע " ( בראשית ג', א' – ו' ), הנחש אשר מייצג את תודעת האגו של הנפרדות משכנע את האישה כי תכלית האיסור לאכול מפרי עץ הדעת הוא רצון האלוהים לשלוט מעליהם מרגע זה ואילך, מחלחלת אצל האישה התפיסה של יחסי כוח ושליטה, והיא מפרשת בשוגג את העובדה שנוצרה מאדם כעדות להיותה נחותה ממנו בבחינת מספר 2, וכי הוא מעליה בבחינת מספר 1.
אהובים-יקרים, רגשות התחרותיות והקנאה אשר חלחלו לאישה מניעים אותה לאכול מעץ הדעת מתוך אשליה כי בדרך זו היא תוכל להיות מעל אדם: " וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל " ( בראשית ג', ו' ), לעיניים בהיפוך האותיות נע מעל כלומר, האישה מתאווה להיות מעל אדם, ומשוכנעת שתשיג זאת באמצעות האכילה מעץ הדעת אלא, שההפך הגמור קורה, חמדנותה מביאה לכך, שהיא מאבדת מאורה ונופלת לעורה כלומר, בעקבות האכילה מעץ הדעת גוף האור האסטראלי / הכוכבי אשר קרן מבעד לגוף העור הגשמי צנח ונכלא בתוך הגוף הפיזי. כשהאישה מבחינה כי איבדה מאורה היא משדלת את אדם לאכול אף הוא מעץ הדעת במטרה להבטיח שלא יוותר מעליה בסולם ההתפתחות: " .. וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל ".
אהובים-יקרים, צופן עץ הדעת הנו דע עֵת הווה אומר, לכל שלב בהתפתחות הידע והמזון הרוחני ההולמים אותו, כשם שבגשמי אכילת מזון מוצק מסוכנת לתינוק בן יומו או לחילופין חשיפה בגיל הרך לתכנים של מבוגרים פוגעת בנפש הילד ומזיקה לו, כך האכילה מעץ הדעת טרום בשלות הביאה לנסיגה אבולוציונית, לנפילה מהטבע המעודן של עצמי הנשמה האלוהי שכן, גן עדן מלשון גֶּן עָדִין אל הטבע הגס של עצמי הנפש הבהמי: " וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה " ( בראשית ג', ט' ), איכה קרוב משפחה של הערך כָּהָה, האלוהות בדרך פניה זו מעירה ומעוררת את אדם כי בעקבות החטא כהה אורו. הפסוק " וַיַּעַשׂ יְהוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם " ( ראשית ג', כ"א ) מלמד, שגוף האדם הבראשיתי היה מרווח ובהיר, וכי מאז החטא הקדמון קיבל את האיכות הדחוסה אף המוצלת.
אהובים-יקרים, חטא האישה והאדם בראשית העידן מורה שני לקחים מרכזיים אשר בעת הזו של שארית העידן כלל הנשמות נקראות ללמוד וליישם:
חטא האישה קורא להתמיר היבטי נפש של כוח, שליטה ושררה בהיבטי נשמה של אהבה ושותפות.
חטא האדם קורא להתמיר היבטי נפש של ריצוי וכניעה ללחצי הסביבה בהיבטי נשמה של עצמאות רוחנית ונאמנות לאמת הפנימית.
אהובים-יקרים, בתואם לחוק הקארמה והגורל המכונה גם חוק האיזון קיים קשר ישיר בין המעשים לתוצאות: תאוות האישה להיות מעל אדם הביאה להחלתו של עידן בסימן ירידה במעמד המין הנשי ושליטה גברית: " אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ " ( בראשית ג', ט"ו ), הרצייה של האדם את האישה במקום להישאר נאמן להוראה שקיבל ישירות מהאלוהות הביאה להחלת עידן בסימן הישרדות בעקבות אובדן החיבור הישיר לרוח: " וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב " (בראשית ג', י"ז-י"ט ).
אהובים-יקרים, כפי שהובהר לעיל, בעקבות החטא הקדמון חלו תמורות בגוף האדם הבראשיתי, ואיבר המין הזכרי התכסה בעורלה בהיפוך אותיות רְעָלָה וגם עִוֵּר לה' רמזלמיסוך התודעה. הסרת בשר העורלה מאיבר המין הזכרי הקרוי גם מִילָה תכליתה, להעיר ולעורר את בני ובנות ישראל כי בעקבות החטא הקדמון הופר הסנכרון המקודש בין צ'אקרת הגרון היא המרכז של הדיבור והַדִּבְּרוֹת לצ'אקרת המין מרכז היישום והעשייה, טקס ברית המילה בבחינת קריאת התעוררות להתיישר לחוקי האור של בורא עולם באופן המעשי. ועוד, מקור הפער בין הדיבור למעשה או כפי שנהוג לומר בעולמכם " דיבורים לחוד ומעשים לחוד " הנו בחטא הקדמון, בקרע שנוצר בין מרכז הגרון למרכז המין.
אהובים-יקרים, מילת הזכר בגיל שמונה ימים נועדה להעיר ולעורר אצל בני ובנות ישראל את זיכרון גוף האדם הבראשיתי טרום החטא הקדמון שהיה ללא עורלה, וקורא לתיקון הניתוק בין האנושי לאלוהי, שמונה בסיכול אותיות נשמה בתוספת ו' החיבור מורה על חיבור שמיים לארץ על כן, תינוק אשר נולד נימול ללא בשר עורלה הוא סימן לברכה וסגולה.
אהובים-יקרים, אין זה מפתיע, שברפואה ובמדע לא נמצא לעורלה תפקיד ברור שכן, גוף האדם הבראשיתי היה ללא עורלה ! הואיל ובעת הזו של שארית עידן זה בין 6,000 שנים היעד ההתפתחותי במרחב ארץ הנו שיבה אל הראשית משמע, חידוש הקשר הישיר של יצירה במשותף עם הרוח כפי שהיה טרום החטא הקדמון והגירוש מגן עדן, חוזים אנו כי בעתיד עם הריפוי והעליה בתודעה של המין האנושי יותר זכרים ייוולדו נימולים.
אהובים-יקרים, אברהם אבינו הלוא הוא האדם הראשון על כן הצו האלוהי של ברית המילה ניתן לראשונה לו, להלן כמה מהסימנים המעידים על קשר נשמתי ישיר זה:
שני השמות אדם ו-אברהם נפתחים באות א' ומסתיימים באות מ'.
האדם הראשון פתח את השער לתחילת מחזור האנושות הנוכחית, צופן אברהם הנו ברא הם וגם מרמז על היותו אבי האנושות.
האלוהות מפילה תרדמה על אדם כדי לברוא מצלעו את האישה: " וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה, וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם " ( בראשית ב', כ"א – כ"ב ), תיאור דומה של הירדמות מיסטית מעשה האל מופיע גם בקורות אברהם: " וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו, וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל " ( בראשית ט"ו, י"ב – י"ד ). התגלות זו בה האלוהות מבשרת לאברהם כי צאצאיו עתידים להיות עבדים במצרים וכעבור 400 שנה להיגאל מרמזת כי משה רבנו הוא אברהם אבינו, אברהם מסתיים באות מ' ואילו משה נפתח באות מ' בהלימה לחוקיות הקוסמית על פיה כל אחרית היא ראשית, וכל ראשית היא אחרית זאת ועוד, צופן אברהם מלשון ה' בראם צופן משה רבנו מלשון השם בראנו.
אהובים-יקרים, לאורך העידן שמסתיים, פרשנות חז"ל הוטתה לטשטש את החסרונות ולכסות על המגרעות של שרה אימנו מחשש, שמא בנות ישראל יאמצו את אופן הנהגתה הקלוקל ויחשיבו אותו תקין משל, לילד צעיר שנוטה באופן טבעי לחקות את התנהגות הוריו, ואין הוא בשל להבדיל עצמו מחסרונותיהם. בהלומות לטבע הזמן העכשווי של ימות המשיח הלוא הם אחרית הימים וקץ עידן זה בן 6,000 השנים, בו היעד ההתפתחותי במרחב ארץ הנו מעבר של האנושות משלב הילדות והנערות אל שלב הבגרות ברצוננו לבאר אודות שרה אימנו הלוא היא גלגול נשמתי ישיר של חווה אז והיום.
אהובים-יקרים, היעדר האיפוק של חווה כמו גם התאווה שלה לעליונות ושררה חוזרים על עצמם גם בגלגולה המאוחר יותר בדמות שרה אימנו. למרות ההבטחה האלוהית לאברהם אבינו לזרע בר קיימא בחלוף הזמן, שרה מאיצה באברהם לשכב עם שפחתה : " וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֜י אֶל אַבְרָ֗ם הִנֵּה נָ֞א עֲצָרַ֤נִי יְהֹוָה֙ מִלֶּ֔דֶת בֹּא נָא֙ אֶל שִׁפְחָתִ֔י אוּלַ֥י אִבָּנֶ֖ה מִמֶּ֑נָּה וַיִּשְׁמַ֥ע אַבְרָ֖ם לְק֥וֹל שָׂרָֽי " ( בראשית ט"ז, ב'), שרה מנמקת את רצונה ללדת בשביל להגדיל את מעמדה בעיני הסביבה, אין היא מונעת מרגש אימהי אף לא מרגש של רעיה אוהבת ומסורה כי אם מרצון אנוכי עבור עצמה. העיקרון של דומה מושך דומה פועל כאן, וכאשר הגר שפחת שרה רואה כי הרתה לאברהם היא מפגינה יחס של זילות והתנשאות כלפי שרה: " וַיָּבֹ֥א אֶל הָגָ֖ר וַתַּ֑הַר וַתֵּ֨רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וַתֵּקַ֥ל גְּבִרְתָּ֖הּ בְּעֵינֶֽיה " ( בראשית ט"ז, ד' ), שרה במקום ללמוד את לקח האיפוק, האמון בבורא ואהבת הרוח מתנערת מאחריות ומשתלחת באברהם במילים חריפות אף מנצלת את מעמדה ונוהגת בכוחניות כלפי שפחתה עד שזו בורחת מפניה: " וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֣י אֶל אַבְרָם֘ חֲמָסִ֣י עָלֶ֒יךָ֒ אָֽנֹכִ֗י נָתַ֤תִּי שִׁפְחָתִי֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַתֵּ֨רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וָֽאֵקַ֖ל בְּעֵינֶ֑יהָ יִשְׁפֹּ֥ט יְהֹוָ֖ה בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽיֹךָ …וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל שָׂרַ֗י הִנֵּ֤ה שִׁפְחָתֵךְ֙ בְּיָדֵ֔ךְ עֲשִׂי לָ֖הּ הַטּ֣וֹב בְּעֵינָ֑יִךְ וַתְּעַנֶּ֣הָ שָׂרַ֔י וַתִּבְרַ֖ח מִפָּנֶֽיהָ ( בראשית ט"ז, ה' – ו' ). שרה אינה משכילה להתמיר את יחסי הכוח והשליטה, העליונות והשררה ביחסי אמון והתמסרות, אהבה ושותפות.
אהובים-יקרים, במסגרת פרויקט הענקת גלגלי הצלה אחרונים לדמויות המפתח התנכיות למרבה הדאבון, מי שהיא היום גלגול נשמתי ישיר של שרה אימנו / חווה, בעטה את הושטת היד וגלגל ההצלה האחרון אשר הוענקו לה במסירות ונדיבות אין קץ דרך זו המתמסרת אותנו כותבת שורות אלה באופן זה, איבדה את מעמדה הרוחני לצמיתות אף גזרה על עצמה מסכת חדשה של גלגולים מתקנים עד לתום עידן זה.
אהובים-יקרים, במסגרת מערך רחב היקף של סיוע מבפנים בהתעלות הפלנטה וגאולת האנושות בימים אלה, בשותפות עם ההיררכיות האלוהיות נערכים אנו להתממשותו פעם נוספת של אברהם אבינו הלוא הוא האדם הראשון והמוכר לכם מגלגוליו הנוספים בדמות משה רבנו, שמואל הנביא ואליהו הנביא.
בתום תמסורותינו מברכים אנו אתכם ואתכן בהזדרזות ללמוד את לקחי העבר באופן המעשי
לו יהי