עוֹמָרִים / ארכי-מלאך מיכאל
מה רַב הוא האדם
איננו רק בשר ודם
בתוכו אֵינְסוֹף חלקיקים
פִּיסּוֹת של אלוהים
וכשהחלקים כולם נֶאֱסָפִים
שבים הביתה מִתְפַּיְּיסִים
האוֹר את העוֹר שׁוֹטֵף
וזיכרון קַדְמוֹן בך פּוֹשֵׁט
נזר הבריאה הנך בּוֹרֵא-שׁוּתָּף
אל ריאותייך אֱמֶת זו תִּשְׁאַב
וראה בְּרָכָה בשנת תשפ"ב!
אהובים-יקרים, כפי שהארנו מוקדם יותר, כל שנה עברית חדשה נושאת "חותם תדרי-תודעתי" ייחודי לה, כזה שמחבר אותה לישות אור ספציפית, וליעד התפתחותי מרכזי.
על-כן, בפתחה של השנה החדשה 3 השאלות שנכון וראוי לשאלן הן:
מהו היעד ההתפתחותי של שנת תשפ"ב?
לאיזו צ'אקרה בגוף נקשרת שנת תשפ"ב?
מי היא ישות האור שפורסת חסותה על שנת תשפ"ב?
אהובים-יקרים, אלה ימים בהם רבים מכם חשים בהיעדר אנרגיה, ומצב רוח כללי של תשישות לעיתים עד לרמה של דכדוך. נטייה רווחת לתלות את הסיבתיות של זה בגורמים חיצונים כמו נגיף הקורונה, תופעות הלוואי של החיסונים, המצב הלא מזהיר בלשון המעטה של הגבלים ובדודים, שיבוש שיגרת היום יום, אי וודאות לגבי העתיד, פגיעה בסחר ובכלכלה וכיו"ב. מבלי להמעיט במשקלם של הגורמים החיצונים, תפקידנו להאיר עבורכם את האמת ורק את האמת, ולומר לכם את וייתכן מאוד שאינם רוצים לשמוע – הסיבה האמיתית המרכזית לירידה באנרגיה הנה זוהמה של הבית הפנימי משמע אומר, הזנחת ריפויו של הילד הפנימי כפי שמרמז צופן השם תשפ"ב מלשון: תָּשׁ = עייף פ' = פנימי ב = בית.
אהובים-יקרים, אצל רבים היעדר הסבלנות והחיפוש אחר קיצורי דרך מביאה לנטישה של הטיפול כעבור פרק זמן קצר בלבד של שבועות ספורים או לכל היותר חודשים בודדים. חסרה המודעות, שבשביל להשיג ריפוי אמיתי של הילד הפנימי הכרחית עבודה יסודית ומעמיקה, רציפה ועקבית לאורך זמן משום, שבתקופה זו של "אחרית הימים" וקץ העידן, עולות וצפות על פני השטח צלקות עבר של מאות יחידות חיים ויותר. היעדר טיפול יסודי ועקבי בפצעי העבר שורפת ומכלה מבפנים, משל לאדם שגופו מכוסה חַבּוּרוֹת ובמקום לחובשן הוא נעמד תחת השמש הקופחת. זאת ועוד, פעמים רבות הנכם נוטים לתרגם באופן מוטעה את עזרת הרוח בתחילת הטיפול כאישור לזה שהושגה התקדמות, ושהמשך הטיפול אינו נחוץ יותר בעוד שההפך הוא הנכון, עזרת העצמי הרוחני ביחד עם מקורות האור העליונים תכליתה לאותת לכם כי הנכם בדרך הנכונה לבל תעצרו.
אהובים-יקרים, יש לדעת, שריפוי הבית הפנימי הנו שלב מקדים והכרחי למעבר למעמד הנשגב של "בורא שותף" עם האל, כפי שנרמז בצופן השם תשפ"ב שהנו גם: תשפ = שֻׁתָּף ב'= בּוֹרֵא! לשם כך, חיוני ללכת אחר מורה אמת, ואי התפתות אחר קוסמי שווא ולטפני האגו, בעלי לשון חלקה וחנפה, שמבטיחים קיצורי דרך בבחינת הוקוס פוקוס. זכרו, שהדרך הארוכה היא הדרך הקצרה, והדרך הקצרה היא הדרך הארוכה! המאסטרים של האנושות, למרות גודל מעמדם, בכל יחידת חיים חדשה שלהם נדרשו לעבור בעצמם חניכה רבת שנים, ועל-ידי כך להוות מודלינג אמתי ומהימן של הוראה רוחנית. למרבה הדאגה, ממקום מושבנו שברוח, אנו מזהים מגמה מסוכנת, שפשטה שלא לומר פשעה במחזותיכם, של רבים הסוברים בטעות, שהואיל וביעוד הגבוה שלהם נועדו לרפא אחרים הם פטורים מלטפל תחילה בעצמם באופן יסודי ומעמיק, ושדי בהשתלמות בקורסים וסדנאות, ובקיום מפגשים אישיים סְפּוֹרָדִיִּים ( סדר אקראי ולא רצוף ). אל לכם לטעות, מדובר בחטא ההִיבְּרִיס ( היוהרה ) שאסור רוחנית מוסרית. נוהג קלוקל זה מביא לכך, שאותם מטפלים ומורים רוחניים שלא עשו כברת דרך, מנווטים את תהליכי הטיפול בניסיון למלא חסכים פנימיים אישיים משלהם, ולספק את צרכיהם הנרקיסיסטיים על חשבון טובת המטופל.
אהובים-יקרים, לנשמה האלוקית דרוש כלי צָרוּף ושלם לשכון בתוכו, ולבטא עצמה באמצעותו. כשהכלי האנושי סדוק ופרוץ משום אותם פצעי עבר אין הוא יכול לשאת את האור הנשמתי ותדרי הבריאה החדשים, משל למזיגת מים לתוך כד שיש בו חורים וסדקים. משום כך, הסדר הנכון תמיד היה ואינו עתיד להשתנות – ריפוי הילד הפנימי קודם לעליה בתודעה, ויצירה משותפת עם הרוח! כל ניסיון של מי שמחשיבים עצמם רוחניים ועובדי אור, מטפלים ומתקשרים ללמד ההפך מזה אין להם ולא להולכים אחריהם תוחלת כמאמר הכתוב: " לא כן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח" ( תהלים א', ד' ).
אהובים-יקרים, הואיל והיעד ההתפתחותי בשנת תשפ"ב לשים במוקד את הריפוי הרגשי באופן טבעי, הצ'אקרה הדומיננטית של שנה זו הנה צ'אקרת הלב, מרכז ה-רגש שבונה את ה-גשר הנכון אל הרוחי! זאת ועוד, העבודה על איחויו וצֵירוּפוֹ של הכלי האנושי מחברת אל ארכי מלאך מיכאל, אשר צופן שמו מרמז כי נחוץ בזמן הזה לשקוד על ריפוי ה- מֵיכָל הפנימי קרי, הבית הפנימי. זאת ועוד, משום שמדובר בריפוי פצעי עבר מוקד העבודה מכוון אל עבר איזון וריפוי צדו הימני של מרכז הלב ואין זה מן המקרה, שארכי מלאך מיכאל ניצב מימינו של האדם כפי שנהוג להתפלל: "מימיני מיכאל, ומשמאלי גבריאל, ומלפני אוריאל, ומאחורי רפאל, ועל ראשי שכינת אל".
אהובים-יקרים, בתום תמסורותינו אליכם אנו מברכים אתכם בפרוס השנה החדשה שנת תשפ"ב, בזמן מיוחד זה של "שארית העידן", בברכת ריפוי הבית הפנימי ומעבר למעמד הנשגב של "בוראים שותפים" עם הרוח, כפי שהיה ב"ראשית העידן" בין האדם הראשון לאלוהות, טרום החטא הקדמון והנפילה בתודעה.
אמן כן יהי רצון