עריכה חדשה : 21 יוני, 2023
אהובים-יקרים, בשנה הראשונה למסעם במדבר בני ישראל רבים עם משה על כי אין מים לשתות, האלוהות בתגובה מצווה על משה להכות בסלע ולהוציא ממנו מים: " " וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר סִין לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יְהוָה וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם, וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ תְּנוּ לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה וַיֹּאמֶר לָהֶם מֹשֶׁה מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה תְּנַסּוּן אֶת יְהוָה, וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי בַּצָּמָא, וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל יְהוָה לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר קַח בְּיָדְךָ וְהָלָכְתָּ, הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם וַיַּעַשׂ כֵּן מֹשֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת יְהוָה לֵאמֹר הֲיֵשׁ יְהוָה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן " ( שמות י"ז, א' – ז' ).
אהובים-יקרים, בשנת הארבעים למסעם במדבר נדמה, שמאומה לא נלמד, בני ישראל שוב רבים עם משה על כי אין מים לשתות, משתמשים בדיבור קשה ומריר, שלילי ומאשים כלפיו: " וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם, וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן, וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי יְהוָה, וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל יְהוָה אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לָמוּת שָׁם אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ, וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת, וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֵּרָא כְבוֹד יְהוָה אֲלֵיהֶם, וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם " ( במדבר כ', א' – ח' ).
אהובים-יקרים, מותר האדם מן הבהמה הוא בכוח הדיבור אשר הנו כוח מוליד ויוצר, מניע ומחולל שינוי במציאות החיים לפיכך, השפעתו זהה לזו של הפעולה המעשה הפיזי. בכוח הדיבור אלוהים בורא את העולם וכל אשר ישנו בו בבחינת הצומח, החי והאנוש ככתוב בספר בראשית פרק א': "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר.. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם… וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה … וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ … וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים… וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם… וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ.. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ … ( פס' ג' – כ"ו ).
אהובים-יקרים, ארבעים שנה חולפות בין מסה ומריבה היא תלונת העם ברפידים למי מריבה היא תלונת העם בקדש אף על פי כן, בני ישראל אינם משכילים לתקן את הדיבור, לנקות דיבור ילדי ותובעני, שלילי ומאשים, כפוי טובה וספקני. האלוהות אשר ערה לקיבעונו של העם מצווה בפעם הזו את משה להוציא מים מן הסלע בכוח הדיבור ולא בכוח המעשה במטרה, להעיר את בני ישראל לתקן את הדיבור, לעורר אצלם את המודעות לכוח היוצר המשפיע של הדיבור, את המחויבות לעשות שימוש בכוח זה באופן נכון וראוי, בונה וחיובי, לטובתם העליונה של הפרט והכלל כאחד.
אהובים-יקרים, עמוד השדרה הנפשי אותו חוסן פנימי של אותם נבחרי האל מורי דרך האמת נעמד למבחן פעם אחר פעם לאורך שליחותם. קיום צו הרוח כהווייתו וכלשונו מבלי לשנות כהוא זה אף על פי ולמרות קולות הלעג והבוז, הציניות והספקנות של ההמון הנו אתגר פסיכולוגי עצום ורב. לאורך המסע במדבר בני ישראל פעם אחר פעם אינם נרתעים מלירות חיצי תרעלה להשמיע דברי לגלוג, הקנטה ופקפקנות כלפי הוד קדושתו משה רבנו אשר גאל אותם ממצרים ארץ העבדים ושירת אותם במסירות אין קץ: " וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם, וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם, הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יְהוָה וַיִּקָּדֵשׁ בָּם " ( במדבר כ', י' – י"ג ), מורים מלשון מֶרִי אשר מובנו מרד וגם מַר ומריר.
אהובים-יקרים, בידי כל אחד ואחת אחריות הבחירה באיזה אופן להשתמש בכוח הדיבור, האם בדרך אשר מרוממת אל המדרגה המבורכת של האדם האלוהי או חלילה מורידה אל המדרגה המסוכנת של האדם הבהמי.למרבה הדאבון,בעת הזו רבים ורבות, לרבות עובדי ועובדות אור, עושיםשימוש פסול באותן במות של רשתות חברתיות, יש אשר נמצאים בקצה האחד של דיבור מנאץ, משתלח ולעגני, ויש אשר מצויים בקצה השני של דיבור מלטף, מתחנף ומתחנחן, יש לדעת כי גם אלה וגם אלה מונהגים על ידי עצמי הנפש הלוא הוא אישיות האגו, עינינו יורדות מים על העיוורון על הקיבעון.
אהובים-יקרים, על- מנת למצוא תשובות ועצות נכונות עומדים עליכם בכל דור רועים אשר רואים נְכוֹחָה, מעירים ומעוררים אף מתריעים בעת הצורך הלוא הם שליחי ונבחרי ההיררכיות הבריאתיות אשר זהו תפקידם והוכשרו בכך בכל ההתגלמויות שלהם על פני האדמה על כן, אופן ההנהגה הנכון הוא הליכה אחריהם והתמסרות להובלה שלהם בהלך נפש של פשטות וענווה. " אַֽל תִּגְּע֥וּ בִמְשִׁיחָ֑י וְ֝לִנְבִיאַ֗י אַל תָּרֵֽעוּ " ( תהלים ק"ה, ט"ו ) יש לקרוא אל תלעגו למשיחי ולנביאי אל תָּרִיעוּ הווה אומר,אסור בתכלית האיסור להפנות אל אותם מורי דרך האמת משרתי הרוח דברי לעג ובוז באותה המידה אסור בתכלית האיסור להפגין כלפיהם יחס של האדרה והערצה כפי, שמיטיבה זו המשרתת אותנו מקדמת דנא כותבת שורות אלה להעיר ולעורר, ללמד ולהורות.
בתום תמסורותינו מברכים אנו אתכם בחבירה למורה רוח של אמת, אמן.