עריכה חדשה : 31 ינואר, 2024
אהובים-יקרים, מעמד הר סיני גולת הכותרת של פרשת יתרו, אירוע מכונן ופורץ דרך בתולדות המין האנושי משום, שהביא בשורה לאנושות העתיקה אשר הייתה משוללת כל יסוד מוסרי, כאוטית ואנרכיסטית בה אין דיו ואין דיין ועבירות של גניבה, ניאוף, רצח, עבדות, יחסי מין עם בעלי חיים, והקרבת קורבנות אדם בגדר מותרים.
אהובים-יקרים, ה-מבול בהיפוך אותיות בולם, נועד לבלום את הרוע אשר פשה באנושות למעט נח ו-12 תלמידי ותלמידות האור שעלו עימו לתיבה. תקוות ההיררכיות העליונות למעין אתחול מחדש של האנושות כלומר, כינון אנושות חדשה המושתתת על צדק ושוויון, אכפתיות ואחווה לא צלחה שכן, הרוב המכריע של בני האנוש שבו לסורם בבחינת " אדם לאדם זאב ", בשל ההבטחה האלוהית לנוח לפיה דין השמד כלל פלנטארי לא יִשָּׁנֶה חיוני היה להגות תוכנית התערבות שונה ליישור העיוותים בחברה האנושית.
אהובים-יקרים, גאולת עם ישראל ממצרים תכליתה ליילד אומה חדשה אשר תפקידה הייעודי לסייע בגאולת האנושות וכינון עולם מתוקן כלומר, להנחיל לכלל המין האנושי את ערכי האור של בורא עולם לפיכך, עם היציאה ממצרים היעד הראשון אינו יעד פיזי של הקמת צבא וכיבוש טריטוריה כי אם יעד רוחני של מעמד הר סיני בו נמסרו חוקי הרוח האוניברסליים התקפים לכל אדם באשר הוא אדם בתמצית עשרת הדיברות: " בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי, וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר, וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי, וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ, וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל " ( שמות י"ט, א' – ו' ), התואר ממלכת כוהנים מלמד כי ייעודו הרוחני של עם ישראל לשרת את שאר אומות העולם, לדאוג להתפתחותם הרוחנית לעלייתם בתודעה בדומה, לכהן אשר משרת את באי בית המקדש.
אהובים-יקרים, למרבה הדאבון, לאורך הדורות השתרש עיוות בתפיסה נוצר היפוך משמעות של המעמד עם סגולה, נפוצה העמדה המתנשאת המתנכרת מצד בני ובנות ישראל לרווחתם וגורלם של אומות העולם כפועל יוצא, חלה סטייה של עם ישראל מנתיבו הייעודי הרוחני, ההתרחקות מקיום החובה הרוחנית כלפי משפחת בני האדם היא הסיבה לאותן פורענויות אשר ממשיכות לפקוד אתכם אף לאחר מימוש ריבונותכם המחודשת בארץ הקודש.
אהובים-יקרים, מנגנון הצדק והמשפט של האנושות המודרנית מושתת על המערכת הערכית המוסרית אשר הנחיל משה לעם ישראל במעמד הר סיני, ואשר במרוצת הדורות נפוצה בעולם כולו. ברצוננו לפקוח ענייכם, להעיר ולעורר אתכם כי הנטייה הרווחת בחוגים הרוחניים של הניו אייג'/העידן החדש המתייחסת אל תורת משה כפרימיטיבית ובלתי רלוונטית לזמן עכשווי, נובעת מרצון העומדים בראשם אלה המתיימרים להיקרא מורים רוחניים להאדיר עצמם בעיני קהל מאמיניהם, ולהכשיר את הקרקע לסיפוק היצרים והתאוות שלהם ושל ההולכים אחריהם. תופעה זו שפושה בקרב רבים מהחוגים הרוחניים מסוכנת משום, שנעה בכיוון ההפוך של חזרה אחורה אל עבר אימוץ אותם מנהגים מסואבים אשר אפיינו את האנושות העתיקה.
אהובים-יקרים, לקראת מעמד הר סיני וקבלת התורה העם נמלא רגש התלהבות ורוח אמונה בבורא עולם ובמשרתו משה: " וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה, וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְהוָה" ( שמות י"ט, ז'- ח' ) ברם, זמן קצר לאחר הצהרת האמונים מתגלה פער משמעותי בין הדיבור למעשה, מתברר כי חלקים נכבדים בעם משתלחים במשה מתריסים באלוהים.
אהובים-יקרים, האלוהות אשר מודעת לספקנות וקטנות האמונה של בני ישראל מדברת עם משה לאוזני העם במטרה להעניק משנה תוקף אשרור להנהגתו: " וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְהוָה " ( שמות י"ט, ט' ).
אהובים-יקרים, האלוהות מורה למשה לצוות על בני ישראל 3 ימי הכנה לקראת מעמד הר סיני: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם, וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי " ( שמות י"ט, י' – י"א ), הספרה שלוש מייצגת את עיקרון המשולש בבריאה של הבורא השכינה ומה שבניהם, מיזוג הזכרי עם הנקבי מניב פרי משובח בדומה למטריצה של אבא, אמא וילד ועוד, משמעות המספר שלוש כיול וחיבור של החלקים הרוחני הרגשי והפיזי באדם המגלם את האלוהי בפיזי.
אהובים-יקרים, בגן עדן האלוהות מגבילה את אדם וחווה שלא לאכול מפרי עץ הדעת, לקראת מעמד הר סיני האלוהות מצווה להגביל את התנועה של העם מסביב להר: " וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת " ( שמות י"ט, י"ב ). בשני המקרים השמת הגבול נועד להגן מפני תנועה טרם בשלות אשר הנה מסוכנת ועלולה להזיק בדומה לחשיפה של ילד רך לתכנים אשר עדיין אינו מפותח דיו שכלית ורגשית להכיל ולתפוס, שמירת שלומו הנפשי של הילד חשובה לא פחות משמירה על שלומו הגופני.
אהובים-יקרים, עצמי הנפש החלק הילדי באדם מונהג על ידי יצר סקרנות אשר נובע מספקנות וחוסר אמון, בדיקת גבולות והתנגדות למרות. לעומתו, עצמי הנשמה החלק הבוגר באדם מונהג על ידי סקרנות אשר מקורה בתשוקת ההתפתחות ונכונות ללמוד חדש, מתן כבוד לחוקים וקבלת סמכות. למרות הצו האלוהי להגביל את התנועה מסביב להר אצל חלקים בעם היבטי הנפש הילדותיים של בדיקת גבולות והתנגדות לסמכות מרימים ראש, האלוהות אשר צופה את הנולד מצווה את משה לרדת מההר במטרה להבטיח את שמירת הגבול: " וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה רֵד הָעֵד בָּעָם פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל יְהוָה לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב, וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל יְהוָה יִתְקַדָּשׁוּ פֶּן יִפְרֹץ בָּהֶם יְהוָה " ( שמות י"ט, כ"א ).
אהובים-יקרים, טבע עצמי הנפש הוא שניות וסתירה פנימית, בני ישראל בדומה לילד קטן אשר קורא תיגר על הגבולות והסמכות מצד אחד, תלותי ומבוהל מן הצד השני: " וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק, וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת "( שמות כ', י"ד – ט"ו ), בני ישראל מבועתים, מתקשים להכיל את הקשר הישיר עם האור לפיכך, מבקשים ממשה לתווך בינם לבין האלוקות.
אהובים-יקרים, ברצוננו לבאר את המשמעויות הגנוזות בעשרת הדיברות, לבאר את הרלוונטיות שלהם לזמן הזה בו נצבים הנכם של ימות המשיח הלוא הם אחרית הימים וחילופי העידנים. בתקופה העכשווית היעד ההתפתחותי במרחב ארץ הנו סיום מערך שיעורי הנשמה ומסכת הקארמה על מנת להגיע בשלים ומוכנים בבחינת לוח נקי וחלק לעידן החדש אשר חרט על דגלו יצירה משותפת של האנושי עם האלוהי.
" אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי " ( שמות כ', ב' ) – התכלית העליונה של עבדות עם ישראל במצרים הנה לעורר בהם רגשות חמלה, אכפתיות ואחווה כלפי זרים ובני מיעוטים לפיכך, הדיבר הראשון בבחינת קריאת השכמה לבנות ובני ישראל ליישם את הלקחים מעבדות מצרים, מדובר בתמרור אזהרה להישמר שלא להתחקות אחר התרבות המצרית של האכזריות ואטימות הלב, מצרים מלשון מַיִם צָרִים, הן יסוד המים בבריאה מבטא רגשות אהבה ואחדות.
"לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ " (שמות כ', ג' ) – פסל מלשון סֵפֶל שמובנו כלי קיבול, והערך תמונה מלשון מוֹתֶן הלוא הוא קו המותניים האזור בגוף שלוחמים חוגרים את חרבם ונשקם כלומר, יש כאן שעון מעורר עבור בנות ובני ישראל לבל ילכו בדרך מצרים של הסגידה לגוף והשעבוד לחומר,כפי שבא לידי ביטוי בנוהג המצרי לחנוט את גוף המת ולהניח בארון הקבורה אוצרות ותכשיטים. מדובר בתזכורת לעם ישראל לשמירת הסדר הנכון של הצבת הרוחי מעל החומרי שכן, האדם הוא נשמה בתוך גוף ולא גוף שיש בו נשמה. מטרת החיים במרחב ארץ להביא לידי ביטוי את תוכנית הנשמה וחזון הרוח, הגוף בבחינת כלי הרכב של הנשמה נועד לשרתה במסע ההתפתחות שלה על פני האדמה. האוצרות האמיתיים אשר ממשיכים עם האדם מיחידת חיים אחת לבאה אחריה הם הלקחים שהופקו והשיעורים שיושמו משמע, ההישגים הרוחניים ולא החומרים.
"לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא " ( שמות כ', ו' ), לשוא בהיפוך אותיות שׁוֹאֵל, יש כאן נורת אזהרה מפני אותו נוהג פסול אשר נפוץ בקרב מרבית החוגים הרוחניים של הפניית שאלות למקורות האור העליונים ואז התעלמות מכוונת מאותן הוראות והנחיות שהתקבלו, בחירה לעשות את שנוח וקל ושאינו דורש מכם לצאת מאזור הנוחות. מדובר ביחס של זילות כלפי מקורות ההדרכה הגבוהים אשר באהבה ומסירות מנחים אתכם מאירים לכם את הדרך. יש לדעת, שהליכה בדרך של נוחות גורמת ל-נכות במובן של דשדוש ודריכה במקום, היעדר צמיחה והחמצת מימוש הנתיב הנשמתי והיעוד הגבוה.
" זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְהוָה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ " ( שמות כ', ז' – י' ) – כפישביארנו בתמסורותינו הקודמות, על פי החוקיות הקוסמית מחזור התפתחות שלם מונה שש פעימות לאחריו, הפעימה השביעית היא פעימה של כינוס והיאספות פנימה, כיול והיערכות לקראת יציאה למחזור חדש של למידה והתפתחות. בממד הארצי עקרון קוסמי זה מתורגם לששת ימות השבוע של עשייה עבודה ולימודים, ואילו היום השביעי הוא יום השבת מציין מעבר בין השבוע שהיה לשבוע החדש שבפתח לפיכך, יום השבת נועד להוות נקודה על ציר הזמן של אתחול מחדש, פתיחת דף נקי וחלק עבור כל חלקי הבריאה- האדמה, הצומח, החי והמאונש.
" כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ " ( שמות כ', י"א):
כבד מלשון דֶּבֶק
אביך הכוונה לאבא האלוהי הפן הזכרי בבריאה כוח היאנג בפילוסופיה הסינית
אימך הכוונה לאימא האלוהית הפן הנקבי בבריאה כוח היין
יאריכון מלשון אורך יכון
דיבר זה מורה כי המפתח לחיים מאוזנים ושלמים, מלאי חדווה ויצירה הנו באחדות עיקרון האב הזכרי עם עיקרון האם הנקבי.
דעו כי לאורך הדורות השתרשה פרשנות שגויה של הדיבר כבד את אביך ואת אימך כאילו הכוונה לגינוני כבוד וריצוי של ההורים. ברצוננו להעיר ולעורר אתכם כי מרביתכם מונעים ממקום של פחד וריצוי במקום של אהבה ועוצמה ביחסים עם ההורים שלכם שכן, מרביתכם גדלתם בצילו של הורה ( אחד לפחות ) שתלטן ומניפולטיבי אשר השליך עלייכם את השאיפות והחלומות שלא הגשים, את התסכולים האישיים והיעדר הסיפוק מחייו. רובכם מגיל מוקדם מאוד למדתם לחנוק את הרצונות האמיתיים שלכם עד כי עם השנים הם נשתכחו לגמרי מליבכם. אותם רצונות שנקברו עמוק בתוככם הם המקור לרגשות של דכדוך, חוסר אונים וייאוש. למרבה הדאבון, אנשים ונשים רבים מסרבים לפנות לקבלת העזרה הנחוצה, להתחייב לתהליך של ריפוי וחניכה במטרה לקלף מתוכם את ההיבטים הילדיים המרצים, וכדי להתחבר לעוצמה של מהותם הנשמתית העליונה.
" לֹא תִרְצָח " ( שמות כ', י"ב ) – נורת אזהרה מפני שפיכת דמו של הזולת שכן, כל בני ובנות האדם נבראו בצלם אלוהים, בכל אחד ואחת שוכנת נשמה חלקיק מאלוה וכן, ידוע שלכל נשמה תכלית ויעוד לפיכך, המתה של אדם אחר פוגמת בשלמות הבריאה.
" לֹא תִנְאָף "( שמות כ', י"ב ) – למרבה הצער והזעזוע, בימים אלה חלקים לא מבוטלים בחברה הישראלית, לרבות מי שמתיימרים להיקרא שליחי אור ומורי רוח, באמתלה של נאורות ופתיחות כביכול פורקים עול ונותנים דרור לדחפים וליצרים, נואפים ומנאפים את האחרים. נאף בהיפוך אותיות פאן fun בשפה האנגלית אשר מובנו כיף, וגם מלשון פאן / פהן כינוי לאל השדים שחציו אדם וחציו חיה, משקף אמונה קלוקלת אצל רבים ורבות הגורסת כי תכלית החיים בכדור הארץ עינוגים, בילויים וכיופיים. תרבות כיופיים אשר פשתה במחוזותיכם בעת הזו, מכופפת את ההולכים בה למדרגה הבזויה של האדם הקופי, כיף מלשון כיפוף וגם קוף. ברצוננו להעיר ולעורר אתכם לפייק שבכיף שכן, אופן הנהגה נהנתני וכייפני מוביל אתכם אל מבוי סתום, אל חיים ריקים מתוכן ומשמעות, אל הדכדוך, הייאוש והאומללות, אל ניוון רוחני וגשמי.
" לֹא תִגְנֹב " ( שמות כ', י"ב ) – בציווי זה נכללים גם עבירות מס וכן, ניצול לרעה של תפקיד ומעמד למשל, שימוש בציוד במקום העבודה למטרות אישיות וכיו"ב.
" לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר "( שמות כ', י"ב ) – מאבני היסוד של חברה מתוקנת ומשפט צדק וכל מילה נוספת מיותרת.
" לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ " ( שמות כ', י"ג ) – חֲמוֹד מלשון מוּדָּח מתריע מפני רצון עצמי הנפש הארצי הלוא הוא אישיות האגו לקלקל לזולת במטרה לגדול במעמד ולהשיג עליונות, זוהי נורת אזהרה להישמר מפני טבעו השלילי של עצמי הנפש הילדי, שלילי מלשון שלי לי ושלך גם שלי שכן, בתואם לחוק הראי הקוסמי הפוגע באחר בעצמו הוא פוגע. מי שמקלקל לאחר לעצמו מקלקל, מי שלוקח את שאינו שייך לו היקום כמראה משקף לו חזרה בראש ובראשונה במצבו הבריאותי שכן, צופן בריאות מלשון ראי טוב .
" וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו " ( שמות כ', כ"ב ) – הוקעה של המנהג המסואב בעולם העתיק של התערטלות גופנית ופעילות מינית משלוהבת כחלק אינטגראלי מפולחן דתי בניסיון להשתוות לאלים. למרבה הצער והזעזוע בעת הזו, נוהג קלוקל זה של פעילות מינית מחוץ למעוז הזוגי האינטימי המקודש פשה בקרב חוגים רוחניים של הניו אייג' / העידן החדש באמתלה של דרך לעליה בתודעה ונאורות. באצטלה של רוחניות אותם מורי שקר וההולכים אחריהם נותנים דרור לדחפים, ליצרים ולתאוות, ובמקום לנוע מעלה בסולם ההתפתחות למדרגה הנשגבה של האדם האלוהי מורידים עצמם מטה למדרגה של האדם הבהמי. עיננו יורדות מים בראותנו את המספר העצום הרב של נשמות, שבעת הרת גורל ומקודשת זו של אחרית הימים וקץ העידן בן ששת אלפים השנים, איבדו דרכן ונפלו אל תהום הנשייה של היותם בצלם אלוהים חלק מהבורא בעשותן כן, המיטו על עצמן מסכת חדשה של גלגולים תיקונים, שהרי מה שלא נלמד בדרך האהבה וההבנה נלמד בדרך הכאב והקושי, וכן ידוע שהתוכנית הבריאתית מתקיימת בין כה ובין כה כפי שמובא בספר תהילים המיוחס לנעים זמירות ישראל הלוא הוא דוד המלך מתקדש אמת בכל הזמנים: " הֲיִוָּדַע בַּחֹשֶׁךְ פִּלְאֶךָ וְצִדְקָתְךָ בְּאֶרֶץ נְשִׁיָּה " ( תהילים פ"ח, י"ג ).
בתום תמסורותינו מברכים אנו אתכם להלך באופן הנכון לאורם של עשרת הדיברות הלוא הם חוקי הרוח הנצחיים האוניברסליים, לו יהי.