עריכה חדשה : 14 פברואר, 2024
אהובים-יקרים, ברצוננו להאיר את ההנחיה אשר חבויה בפסוקים א' ו- ב' בפרשת תרומה: " וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי " ( שמות כ"ה ), תרומה מלשון תּוּרַם ה' מבטא תנועה מעלה וגם צליל הגייה מָטָר ה' מבטא תנועה מטה מכאן, שצופן תרומה מרמז על תנועה דו סטרית דהיינו, מבנה אחדותי שלם:
האנושי שנע בספיראלת ההתעלות כדי להתאחד עם האלוהי, בגיאומטריה המקודשת של המגן דוד מסומל על ידי " משולש החומר " בעל הקודקוד שפונה מעלה.
האלוהי שמאציל מעצמו מטה כדי להתאחד עם האנושי, בגיאומטריה המקודשת של המגן דוד מסומל על ידי " משולש הרוח " בעל הקודקוד שפונה מטה.
אהובים-יקרים, צופן תרומה הנו גם מָרוּת ה' נועד להעיר ולעורר את בני ובנות ישראל כי מטרת החיים הנה לגשר את חוקי הרוח לאדמה, להנהיג את מלכות שמיים בחיי היום יום שכן, האדם הוא חלק מאלוה בגוף. התיישרות לחוקי הרוח האוניברסליים הנצחיים בתמצית עשרת הדיברות אשר בתורת משה היא תורת השם המפתח לחיים מלאים של בריאות איתנה ואריכות ימים, שפע ושגשוג כשם שהורה שלמה המלך החכם באדם מתקדש אמת הלוא הוא מנו בעידן הקודם מאטלנטיס: " וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כִּי תוֹרֵם אֶל הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ וְנָתַתָּה מָטָר עַל אַרְצְךָ אֲשֶׁר נָתַתָּה לְעַמְּךָ לְנַחֲלָה " ( דברי הימים ב', ו', פסוק כ"ז ).
אהובים-יקרים, האלוקות מורה למשה את סדר בניית המשכן, חלקיו וכליו עם הוראות מדוקדקות: " כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ " ( שמות כ"ה, ט' ), בתואם לעיקרון הקוסמי " כמו בעליונים כך בתחתונים " המשכן ומאוחר יותר בית המקדש שבנה שלמה המלך, נבנו על פי אותה מבניות קוסמית על פי אותו הסדר הפנימי שבבריאה על כן, כל חלק ופרט בהם מדויק להפליא ובעל משמעות עמוקה:
אֲרוֹן הַבְּרִית– קרוי גם ארון האלוהים או אֲרוֹן הָעֵדוּת בתוכו הונחו לוחות הברית. הארון צופה זהב ועוטר בזר מזהב, הושם בתוך קודש הקודשים שבבית המקדש: " וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ, וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב… וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ " ( שמות כ"ה, י' – ט"ז ), ארון בהיפוך אותיות נָאוֹר, טמונה כאן הנחיה לאופן ההנהגה הנכון עבור בני ובנות ישראל משמע, האדם הנאור המואר, המפותח המתקדם הוא מי אשר שומר את הברית עם האל, חי ופועל בשיתוף פעולה מלא עם הרוח.
כַפּוֹרֶת הַזָּהָב – שימשה מכסה של ארון הברית: " וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ " ( שמות כ"ה, י"ז ), כפורת בסיכול אותיות פּוֹרָתְךָ שמובנו להניב פירות כלומר, קיום חוקי האור של בורא עולם הבטחה לחיים מלאי יצירה ושגשוג, פריון והולדה.
הַכְּרֻבִים – שני כרובי זהב שפניהם איש אל אחיו, כנפיהם פרושות מעלה וסוככות מעל הכפורת: "וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת, וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה מִן הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת הַכְּרֻבִים עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו, וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים " ( שמות כ"ה, י"ח – כ' ), שני הכרובים משמאל ומימין כנגד העיקרון הזכרי והנקבי בבריאה: " וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל " ( שמות כ"ה, כ"ב ), בפסוק זה טמון העיקרון המשולש בבריאה של הרוח, השכינה ומה שבניהם, מובאת המשוואה הקוסמית על פיה שָׁלֵם = מיזוג הזכרי והנקבי ביטוי מאוזן שלהם. בהתאמה, צופן כרובים מלשון מָקוֹר י"ב מבטא את עיקרון האחדות, המספר 12 מסמל הרמוניה ושלמות קוסמית הלימה בין ששת הכוחות הזכריים לששת הכוחות הנקביים, הן תמצית תהליך ההתעלות והחניכה איחוי והתמרה של 12 חלקי עצמי הנפש ב-12 חלקי עצמי הנשמה שכן, האדם הנו מיקרוקוסמוס של הבריאה.
שולחן לחם הפנים – על השולחן הושם לחם הפנים שכלל 12 חלות עשויות סולת, שהיו מונחות בשתי מערכות שישה מימין ושישה משמאל: " וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ, וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב … וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד " ( שמות כ"ה, כ"ג- ל' ), בכל שבת היו הכוהנים מתחלקים בלחם ובמקומו היו מניחים לחם חדש. לחם מלשון הַלְחֵם שפירושו צירוף/חיבור ו-פנים צליל הגייה פְּנִים, תזכורת לעיקרון האחדות הפנימית דהיינו, איחוי והתמרה של 12 חלקי עצמי הנפש ב-12 חלקי עצמי הנשמה. אחדות ושלמות פנימית היא תולדה של הליכה בדרך אמת רוחנית, חניכה והתקדשות אשר מביאות להגשמה ומימוש מלאים בכל רובדי החיים, ברכה ושגשוג רוחני וגשמי, ויצירה במשותף עם הרוח.
המנורה– עשויה זהב מדי ערב הכוהנים היו מדליקים את נרותיה: "וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה … וְעָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ " ( שמות כ"ה, ל"א – ל"ז ), שבעה הקנים שבמנורה כנגד 7 עולמות של מעלה עד בורא עולם, 7 צבעי הקשת, ו-7 הצ'אקרות המרכזיות בגוף האדם. מנורה בסיכול אותיות נוֹרְמָה שפירושה סטנדרט, חבויה כאן אמת גבוהה לפיה אצל האדם המואר שבע מרכזי האנרגיה רוטטים ומוארים כמנורת הזהב שבבית המקדש, פתוחים לקלוט את המזון הרוחני והכוונות מקורות האור העליונים. במטרה לסייע לכם להאיץ התפתחותכם, הורנו לזו המשרתת אותנו מקדמת דנא כותבת שורות אלה, ללמד במסגרת המפגשים האישיים וטקסי החניכה של קבלת חותם אנרגטי אישי מאיץ טרנספורמציה מאיתנו, מדיטציה יומית קצרה של כמה דקות לניקוי ואיזון, פתיחה ועירור הצ'אקרות ביחד עם הפעלת הצפנים שלהן.
מִזְבַּח הַזָּהָב– קרוי גם מזבח הקטורת, הוצב בתוך ההיכל במרכז בין המנורה לבין שולחן לחם הפנים, עליו היו הכוהנים מקטירים את קטורת הסמים שהייתה עשויה תערובת בשמים פעמיים ביום בבוקר ובין הערביים: " וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ, אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ קַרְנֹתָיו, וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר אֶת גַּגּוֹ וְאֶת קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת קַרְנֹתָיו וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב… וְנָתַתָּה אֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה " ( שמות ל', א' – ו' ), הקטרת קטורת הסמים פעמיים ביום, בתחילתו ובסופו, נועדה להעיר ולעורר את בני ישראל כי הרוח היא הראשית וגם האחרית.
ארון הברית, הכפורת, הכרובים, שולחן לחם הפנים, המנורה ומזבח הקטורת צופו זהב טהור שכן, זהב הוא הצבע של האלכימיה, זהב בגימטרייה 5 המספר של הטרנספורמציה.
יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן – כיסויים שכיסו את המשכן: " וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב תַּעֲשֶׂה אֹתָם " ( שמות כ"ו, א' ), עשר יריעות בהיפוך אותיות שער ערות י', תזכורת באשר לייעודו הרוחני של עם ישראל להוות השער להתעוררות רוחנית ועליה בתודעה של המין האנושי.
קרשי המשכן– הקרשים שימשו את אוהל מועד במסעם של בני ישראל במדבר, נוצרו על ידי בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך: " וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים " ( שמות כ"ו, ט"ו). כפי שבארנו בתמסורתנו הקודמות, בתואם לחוקיות רֶצֶף הגלגולים דמויות המפתח בספר בראשית קרי, השחקנים הראשיים שבים ועולים לבמה בספר שמות תחת זהויות ותפקידים חדשים! ברצוננו לפקוח עיניכם להאיר אודות זהותו האמיתית של בצלאל בן אורי אשר הנו גלגול נשמתי ישיר של יעקב אבינו, צופן השמות מרמז על קשר קארמתי נשגב זה: יעקב מסתיים באות ב' ואילו בצלאל נפתח באות ב', בתואם לחוק הקוסמי לפיו כל אחרית היא ראשית וכל ראשית היא אחרית ועוד, ישראל שמו הנוסף של יעקב אבינו אשר ניתן לו ישירות על ידי מלאך ה', והשם בצלאל מסתיימים בצמד האותיות אל.
האדנים– תושבות ששימשו להעמדת קרשי ועמודי המשכן: " וְאַרְבָּעִים אַדְנֵי כֶסֶף תַּעֲשֶׂה תַּחַת עֶשְׂרִים הַקָּרֶשׁ שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד לִשְׁתֵּי יְדֹתָיו וּשְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד לִשְׁתֵּי יְדֹתָיו " ( שמות כ"ו, י"ט ).
הַפָּרוֹכֶת – מסך בד אשר הפריד בין שני חלקי המשכן, ומאוחר יותר בבית המקדש בין אזור קודש הקודשים בו עמד ארון הברית לאזור הקודש בו עמדו מנורת הזהב, מזבח הזהב ושולחן לחם הפנים: " וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן … וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים " ( שמות כ"ו, ל"א – ל"ג ).
יריעות המשכן והפרוכת היו עשויות בדים בצבעי תכלת וארגמן, התכלת צבע השמיים וארגמן צבע האדמה להורות לבני ובנות ישראל כי תכלית החיים האנושיים לתווך בין שמיים לארץ, בין עליונים לתחתונים, ליישם את חוקי הבריאה והאל בחיים הגשמיים, ליצור בשותפות עם מקורות האור וההדרכה העליונים.
מִזְבֵּחַ הַנְּחוֹשֶׁת – על המזבח הועלו באש חלקי הקורבנות והוקטרו מנחות מן הצומח והנסכים. מזבח הנחושת והכיור הוצבו בחצר המשכן: " וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ, וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו מִמֶּנּוּ תִּהְיֶיןָ קַרְנֹתָיו וְצִפִּיתָ אֹתוֹ נְחֹשֶׁת " ( שמות כ"ז, א' – ב' ), נחושת מלשון נחש, הנחש בסיפור גן עדן מסמל את עצמי הנפש הוא אישיות האגו ועוד, בערך נחושת מסתתרים השמות נח ו-שת, נח שחי בדור המבול הלוא הוא גלגול נשמתי ישיר של הבל בנם של אדם וחווה, ו-שת בנם השלישי של אדם וחווה שנולד לאחר שהבל נרצח על ידי קין אחיו: " וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן " ( בראשית ד', כ"ה ). הקרבת הקורבנות על מזבח הנחושת נועדה להמחיש לבנות ובני ישראל את אופן ההנהגה הנכון של השלת עצמי הנפש האגואי והעברת שרביט ההובלה לעצמי הרוחני שכן, עצמי העור נועד לשרת את עצמי האור. נחש בהיפוך אותיות חוֹשֶׁן צליל הגייה חוֹסֶן, להורות כי חוסן ועוצמה מקורם ביישום חוקי האור ומוסר ה'.
קלעי חֲצַר הַמִּשְׁכָּן – החצר סביב המשכן שימשה לעבודת הקרבת הקורבנות, סביב החצר הייתה גדר קלעים: " וְעָשִׂיתָ אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן לִפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר מֵאָה בָאַמָּה אֹרֶךְ לַפֵּאָה הָאֶחָת " ( שמות כ"ז, ט' ).
אהובים-יקרים, " וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם " ( שמות כ"ה, ח' ) כשם, שבדרך ההוראה לילד צעיר נעשה שימוש באמצעים מוחשיים על מנת שיבין ויתפוס את הרעיון הפנימי, כן בדורו של משה האלוקות מורה לבני ובנות ישראל את האמת הגבוהה דרך אמצעים פיזיים מוחשיים שיקלו עליהם לתפוס ולהבין. הבניה של המשכן ובהמשך של בית המקדש החיצוניים נועדו להנחיל לבנות ובני ישראל את הרעיון הפנימי והאמת הגבוהה לפיה, האדם הוא חלקיק אלוה בתוך גוף בשר ודם על כן, הגוף הוא המקדש של הנשמה.
אהובים-יקרים, מהו אם כן קודש הקודשים בגוף האדם ? באיזה איבר פיזי האדם חובר לרוח שבו אל הניצוץ האלוקי ששוכן בתוכו ? יש לדעת כי קודש הקודשים באדם נמצא בלב, לב ראשי תיבות של לוחות ברית לפיכך, במקום הקדוש בירושלים הלוא הוא הר המוריה הר הבית נמצאת צ'אקרת הלב הפלנטרית.
אהובים-יקרים, שקידה על פיתוח כישורי הלב בונה את המשכן הפנימי באדם, אותן איכויות רגשיות של אהבה, חמלה והכלה בונות את הגשר הנכון אל הרוח, רגש בסיכול אותיות גשר, תקשורת ישירה עם האלוקות כפי שהיה בגן עדן טרום החטא הקדמון והנפילה בתודעה. קשר ישיר עם האלוקות הוא המקום הכי פנימי, הכי נשגב, הכי קדוש אשר ניתן להגיע אליו בבחינת לשרת בקודש ככהן בעבודתו בבית המקדש. הכרובים, המנורה והמזבח נבנו מקשה אחת ואינם בחלקים על מנת להמחיש את עקרון האחדות בבריאה, ולהורות הסדר הנכון בתהליכי החניכה וההתקדשות: תחילה אחדות פנימית בין חלקי עצמי הנפש והתמרתם בעצמי הנשמה רק אז הכלי האנושי מוכן וראוי להאצלת כוחות האור של הרוח והשכינה. בניגוד לדעה המוטעית הרווחת היום, לא ניתן לעשות את מלאכת האיחוי וההתמרה לבד, וחיוני להימצא בתהליך רציף ועקבי של ריפוי וחניכה בהובלתנו על מנת לרפא את הילד והילדה הפנימיים, להבריא את אותן צלקות רגשיות שמקורן בילדות ובמחזורי חיים קודמים, להשיג הבנה טובה ונכונה של שיעורי הנשמה והנתיב הנשמתי הייעודי ייחודי, לאמץ את הפרספקטיבה הרוחנית הגבוהה וראיית התמונה השלמה הרחבה ממעוף הציפור.
אהובים-יקרים, ספר הספרים הוא ספר עבר, הווה ועתיד, עשרת הדיברות הן חוקי האל האוניברסליים הנצחיים ואינם עתידים להשתנות לפיכך, יש לראות את החוקים המובאים בו מפרספקטיבה של תהליכיות ורצף, הסתכלות על חוקי התורה מהמקום בו האנושות ניצבת היום מעידה על בורות וצרות אופקים, התנשאות ויוהרה.
אהובים-יקרים, נוהג הקרבת קורבנות בעולם העתיק נבע מתפיסה שגויה כי זוהי הדרך לרצות את האלים, לשחד ולהניע אותם לספק את המאוויים והרצון האישי של המקריב. האלוהות בדומה להורה אוהב ואחראי ערה ויודעת, שחניכה והקניית הרגלים נכונים היא תהליך הדרגתי לכן, מערכת החוקים והמצוות שניתנה במעמד הר סיני הביאה בחשבון את השלב ההתפתחותי של האנושות בדורו של משה. לראשונה בעולם העתיק, תורת משה אוסרת עלהקרבת קורבנות אדם אף מציבה סייגים ברורים בנוגע לקורבנות מן החי במטרה לבלום ולצמצם במיידי את היקף התופעה, וברבות הימים להביא למיגורה המלא.
אהובים-יקרים, לעיתים קרובות ממקום מושבינו שלמעלה עדים אנו לביקורת המושמעת מצד אלה המתיימרים להיקרא נאורים כלפי נוהג הקרבת הקורבנות בבית המקדש. ביקורת זו מעידה יותר מכל על בורותם ויהירותם של המבקרים משום, שמתעלמת היא מהעובדה שגם לאחר שהאלוהות מציבה גדרות ברורים בכל מה שנוגע להקרבת קורבנות מן החי, ואוסרת נחרצות על הקרבת קורבנות אדם, בני ישראל במקום להיות אור לגויים מעתיקים ממנהגיהם ומקריבים את בניהם ובנותיהם: " וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם, וַיַּעַבְדוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ, וַיִּזְבְּחוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים, וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים " ( תהילים ק"ו, ל"ה – ל"ח ).
אהובים-יקרים, הודות לתורת משה היא תורת השם בתהליך הדרגתי של מאות ואלפי שנים הקרבת קורבנות אדם וחי פסו מן העולם. בעתיד לבוא עם ההתפתחות והעלייה בתודעה של המין האנושי בני ובנות האדם ישתחררו מהצורך לאכול מזון דחוס, בשר ומוצריו. ברצוננו להעיר ולעורר אתכם כי האדם הרוחני האמיתי מזגו שקט, אין הוא יוצא בהצהרות בומבסטיות לוחמניות כנגד אכילת בשר כי אם נותן כבוד לתהליכיות, לשוני בקצב ההתפתחותי של בני האדם.
בתום תמסורותינו מברכים אנו אתכם בלב שומע, אמן.