עריכה חדשה : 21 מרץ, 2024
אהובים-יקרים, פרשת ויקרא רובה ככולה עוסקת בדיני הקורבנות אשר היו מקריבים במשכן ומאוחר יותר בבית המקדש. בעולם העתיק בני האדם הרבו בהקרבת קורבנות מתוך תפיסה שגויה הגורסת, שכפי שניתן לשחד את הזולת כך ניתן לשחד את האל לנטות לטובתם ולעשות את רצונם, בדומה למנחה אשר הביא קין בניסיון לשחד את האלוהים להעדיף אותו על פני הבל אחיו להיות האחד. משרואה קין כי ניסיונו לשחד את הרוח לא צלח הוא רוצח את הבל מתוך אשליה, שבדרך זו יוכל לרשת את מקומו ולהיות בחיר ה'.
אהובים-יקרים, ההיקף העצום של נוהג הקרבת הקורבנות בעולם העתיק שיקף את ניסיונות בני האנוש לשאת חן בעיני הרוח לזכות באהדתה הואיל וכך, בני אדם הקריבו כאוות נפשם בכל מקום וזמן אף זבחו את בניהם ובנותיהם לאלים. במתן התורה במעמד הר סיני האלוקות מוקיעה ניצול לרעה של מעמד ההורות, ואוסרת באופן נחרץ על הקרבת הבנים והבנות : " וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר אִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ מוֹת יוּמָת עַם הָאָרֶץ יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן, וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי וּלְחַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי " ( ויקרא כ', א'- ג' ), למרות האיסור המפורש והאזהרה החמורה, לאחר כיבוש הארץ והחלת הריבונות עם ישראל מעתיק ממנהגי הגויים מקריב לעולה את בניו ובנותיו: " וַיִּזְבְּחוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים, וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים " ( תהילים קו, ל"ז – ל"ח ).
אהובים-יקרים, תורת משה היא תורת השם מציבה סייגים וגדרות בכל הנוגע להקרבת קורבנות מן החי: איסור על העלאת קורבנות על בסיס יוזמה אישית היכן ומתי שרוצים, קביעה של שורת הלכות וכללים על פיהן רק הכוהנים רשאים לעלות קורבנות במקום אחד בלבד המשכן ומאוחר יותר בית המקדש כמו כן, מפרטת את הזמנים, סוגי הקורבנות ואופן העלאתן בדרך זו, בתהליך הדרגתי אשר נמשך על פני דורות רבים תורת משה הביאה לשחרור הצורך האנושי בקורבנות להכחדתו לחלוטין של נוהג פסול זה.
אהובים-יקרים, לעומת קין אשר מביא מנחה לאל כשילום שוחד, הבל מביא מנחה כמחווה של הודיה והכרת הטוב על כן, האלוהות שועה למנחתו של הבל ולזו של קין לא: " וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַיהוָה, וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְהוָה אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ, וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו " ( בראשית ד', ג' – ה' ).
אהובים-יקרים, " אֲנִ֧י יְהֹוָ֛ה חֹקֵ֥ר לֵ֖ב בֹּחֵ֣ן כְּלָי֑וֹת וְלָתֵ֤ת לְאִישׁ֙ כִּדְרָכָ֔ו כִּפְרִ֖י מַעֲלָלָֽיו " ( ירמיהו י"ז, י' ), הוראה זו אשר תמסרה הנביא ירמיה נועדה לעורר ולהעיר אתכם כי הכוונה בבחינת המניע חשובה לא פחות ופעמים אף יותר מהמעשה. בשונה מנטיית בן האנוש להחשיב את הפן החיצוני הגלוי, אלוהים רואה את נבכי נפש האדם הכוונה המונחת בעומק ליבו, צופן כליות מלשון כלי הווה אומר, האלוקות אינה מחשיבה אך את המעטה החיצוני השכבה העליונה כי אם בוחנת את הפנימיות, הכוונה המסתתרת מאחורי המעשה ככתוב בפרקי אבות " אל תסתכל לקנקן אלא במה שיש בו " (משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה כ' ), מאמר זה נועד לעורר ולהעיר אתכם לתור אחר הפנימי בדרך זו, לדוג את המניע האמיתי למעשיכם ולמעשי זולתכם.
אהובים-יקרים, אין שום תועלת בקיום מצוות ונשיאת תפילות מבלי התיישרות פנימית לחוקי האור של בורא עולם, הנביא ישעיה מוכיח את העם על היעדר הלימה בין המעשה לכוונה, בין החיצוני לפנימי: " שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה קְצִינֵי סְדֹם הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ עַם עֲמֹרָה, לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי, כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי, לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה, חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹׂא, וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ, רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי חִדְלוּ הָרֵעַ, לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה " ( ישעיהו א', י' – י"ז ).
אהובים-יקרים, בעת הזו של ימות המשיח הלוא הם אחרית הימים וחילופי העידנים הנכם נבחנים ביתר שאת על פי האמת אשר בלבבכם הוא הניקיון הפנימי טוהר הכוונה, זוהי שעת הכרעה עבור כל אחד ואחת מכם האם פניו / פניה לגאולה היא מלכות עצמי האור האלוהי או חלילה להגליה היא משילות עצמי העור הנפשי שכן, צופן ויקרא הנו קי צליל הגייה key שפירושו באנגלית מפתח ביחד עם הערך אור זאת אומרת, מפתח אור אך גם ויקרא בהיפוך אותיות צליל הגייה כיעוֹר אשר מובנו חסר חן ופגום מוסרית. דעו כי ההכרעה האם להיות לאור או לעור מעצבת את שארית חייכם הנוכחים אף את יחידות החיים העתידיות שלכם עד לתום עידן זה.
אהובים-יקרים, הודות למשה רבנו מתקדש אמת בחיר ה' מנהג הקרבת הקורבנות פס מן העולם ואינו עתיד להישנות, בימים אלה בית המקדש השלישי אשר אינו פיזי כי אם רוחני אנרגטי מואצל מן השמיים במקום בירושלים המקודש לשלושת הדתות, ישרי הלב אשר תוכם כברם ערים אף חשים בנוכחותו.
בתום תמסורותינו מברכים אנו אתכם בכנות פנימית התעוררות אמת, אמן.